‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד בא לידי ביטוי קרקע ודיני ההתיישנות בישראל?

א. מבוא

ב. רקע היסטורי

1. כללי

(א) [אי-] סדר ישן: החזקת קרקעות בתקופה העותמנית המאוחרת

(ב) שינוי והמשכיות: החזקת קרקעות בתקופה המנדטורית

2. ארץ-ישראל, ציונות ועיצוב משטר המקרקעין לאחר מלחמת העצמאות

(א) מקומה של קרקע ארץ-ישראל באידיאולוגיה ובפרקטיקה הציונית עד להקמת מדינת-ישראל

(ב) מלחמת העצמאות

(ג) עיצוב משטר המקרקעין בישראל בשנים הפורמטיביות

ג דעיכתו ונפילתו של סעיף 78 לחוק הקרקעות העותמני תחת הדין הישראלי

1. כללי

2. הסדר הקרקעות בשנים הראשונות לקיומה של מדינת-ישראל

3. קפיצת-הזמן - חוק ההתיישנות 1958 והארכתה של תקופת ההתיישנות הרוכשת

ד. אלוהים נמצא בפרטים: בית-המשפט העליון וסכסוכי החזקה הרוכשת במקרקעין

1. שחיקת השימוש בחזקה במקרקעין כראיה לכאורה לבעלות

(א) עמדת בית-המשפט המנדטורי: חזקה כראיה לבעלות

(ב) עמדתו המוקדמת של המשפט הישראלי - חזקה כראיה לבעלות

(ג) אמצע שנות החמישים - תיעול ההתדיינות לתנאי סעיף 78

2. האובייקטיביזציה של "עיבוד חקלאי"

(א) דרישת העיבוד כתנאי לרכישת הקרקע

(ב) עמדת הפסיקה המנדטורית

 (ג) עמדת המשפט הישראלי: גיבוש הכלל של עיבוד 50% מן החלקה

(ד) "מקפיא הזמן": תצלומי-אוויר כראיה מכרעת

(ה) רישומי מס

ה. זמן של רוב, זמן של מיעוט

בפסק-הדין מדינת ישראל נ' שבלי  1הפך בית-המשפט העליון את החלטת השופט זועבי מבית-המשפט המחוזי בנצרת, שהצהיר כי ערבים תושבי הכפר שבלי רכשו זכות בעלות בחלקת קרקע שהחזיקו ועיבדו לפחות למן . החלטת בית-המשפט המחוזי הושתתה על סעיף 78 לחוק הקרקעות העותמני (להלן: חק"ע). סעיף זה, בנוסחו המקורי, הכיר בהתיישנות רוכשת במקרקעין במקרים של החזקה ועיבוד של קרקע במשך תקופה של עשר שנים2.

בית-המשפט העליון, פה-אחד (השופט גולדברג) ובהרכב של חמישה שופטים, שהפך את החלטת השופט זועבי, אימץ פירוש מרחיב של הוראת סעיף 1 לחוק-יסוד: מקרקעי ישראל. סעיף זה קובע: "מקרקעי ישראל, והם המקרקעין בישראל של המדינה, של רשות הפיתוח או של הקרן הקימת לישראל, הבעלות בהם לא תועבר, אם במכר ואם בדרך אחרת." בית-המשפט פירש את הסיפא של הסעיף ("ואם בדרך אחרת") לאור "מטרתו הברורה של חוק-היסוד [ש]היא למנוע העברת הבעלות במקרקעי ישראל... לידיים פרטיות, בבחינת 'והארץ לא תימכר לצמיתות'". על-סמך פרשנות זו קבע בית-המשפט שאין לאפשר רכישת זכויות קניין במקרקעי ישראל מכוח סעיף 78 לחק"ע3. משמעותה של החלטה זו הינה שבמקרקעי ישראל, המהווים כ-93% מן המקרקעין בישראל, לא ניתן לזכות בזכות קניין מכוח התיישנות רוכשת. יהיה הזמן בו אדם מחזיק במקרקעין ומעבדם ארוך ככל שיהיה, אותו אדם לא יוכל לזכות בבעלות בקרקע זו. כפי שנראה להלן, השימוש בפסוק "והארץ לא תימכר לצמיתות", סיסמתה של הקרן הקיימת לישראל, כהצדקה לפרשנותו של בית-המשפט אינו מקרי. הכרעת בית-המשפט בעניין שבלי וההנמקה שעומדת מאחוריו מהווים למעשה את המסמר האחרון במסגרת של תהליך מינהלי, חקיקתי ופסיקתי שהתנהל בישראל החל באמצע שנות החמישים, תהליך שהביא לידי צמצום תחולתו של סעיף 78 לחק"ע, עד לאיונו הכמעט-מוחלט בפסק-דין זה4. צמצומו ההדרגתי של סעיף 78 התבצע בהקשר אתני מובהק. באופן טיפוסי, סכסוכי קרקעות סביב סעיף 78 עימתו בין מחזיקים ערביים אזרחי המדינה, לבין מדינת-ישראל. ככל שצומצם גדרו של סעיף 78 לחק"ע, כן קטנו סיכוייהם של המחזיקים הערביים לזכות בקרקע שהחזיקו ועיבדו, וגדלו סיכוייה של המדינה להעבירה לבעלותה הפורמלית.5

חיבור זה סוקר את ההיסטוריה של עיצוב דיני ההתיישנות הרוכשת בישראל במסגרת התהליך של הסדר הקרקעות במדינה. החלק הראשון של החיבור עומד על הרקע העותמני והמנדטורי של דיני ההתיישנות הרוכשת. נוסף על כך, בחלק זה ניתנת, בתכלית הקיצור, סקירה היסטורית של היבטים אידיאולוגיים ומשפטיים של הסכסוך היהודי-הערבי על קרקע ארץ-ישראל. לטעמי, מבלי להיות מודעים לרקע היסטורי זה לא ניתן להבין את התפתחות הדין בסוגיית ההתיישנות הרוכשת בישראל. החלק השני סוקר את התפתחות הדין בנושא זה. חלק זה בוחן את עריכת הסדר הקרקעות בכפרי הערבים בגליל, החל בשנות החמישים המאוחרות, כחלק מתהליך של "גאולת קרקעות משפטית". במסגרת חלק זה אני בוחן את חקיקת חוק ההתיישנות, שחולל שינויים משמעותיים בהוראות סעיף 78 לחק"ע, ואת עיצוב ההסדרים המשפטיים על-ידי תקדימי בית-המשפט העליון. שינויים אלה, שהתבצעו ברובם בשנות החמישים המאוחרות ובשנות השישים, גרמו לצמצום משמעותי ביותר של אפשרותם של מחזיקים ערביים לזכות בזכויות קניין בקרקעות שהחזיקו. בסיכום החיבור אני עומד על משמעות השינויים האלה, ומשווה אותם בקצרה לעיצוב הדין והפרקטיקות המינהליות שעוצבו ביחס למחזיקים בקרקע במגזרים אחרים של החברה הישראלית.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

;10-15 Palestine in Question Land The W. Stein Kenneth

of Definition the of Analysis An :Palestine of Law Land The" Shehadeh Raja

82 Studies of Palestine Journal 11 "Lands State.

דב גביש קרקע ומפה מהסדר קרקעות למפת ארץ-ישראל 1 

יהושע ויסמן דיני קניין 228-226.