‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד בא לידי ביטוי עקרון תום הלב בסדר הדין האזרחי?

תוכן עניינים

א. רקע

ב. תום-לב וסדר-דין אזרחי - מתחים אפשריים

1. מפגש בין אמת-מידה לכללים

2. מפגש בין עקרון תום-הלב לשיטה האדוורסרית

3. תום-הלב בהליכי הדיון לעומת תום-הלב בדיני החוזים

4. סיכום

ג. תום-לב - המודל המוצע

1. הצגת המודל - מבוא

2. מבחן "הפלוגתאות במחלוקת" לאורך שלבי ההליך הדיוני

(א) כתבי-טענות

(ב) הליכים מוקדמים

(ג) הוכחות ופסק-דין

(ד) מבחן הפלוגתאות במחלוקת כמבחן-על

(ה) עניין שילה לאור המודל המוצע

(ו) מבחן הפלוגתאות במחלוקת וערכים אחרים

ד. יישום המודל

1. כתבי-טענות

(א) חשיפת עובדות הגנה בכתב-תביעה

(ב) כתב-הגנה

(ג) חשיפת גרסות שונות בהליכים נפרדים

2. סמכות עניינית

3. סעדים זמניים

ה. סיכום

עקרון תום-הלב השתרש זה מכבר במשפטנו כנורמת-על שמצודתה פרושה על כל ענפי המשפט האזרחי1. במסע התפרשותה, שעל היקפו, תיחומו ויישומו נשברו קולמוסין הרבה בפסיקה ובספרות מלומדים,2 הניחה נורמה זו ידה אף על התחום הדיוני של סדר-הדין האזרחי. ההחלה של נורמת תום-הלב בשיטה הדיונית משקפת תופעה השלובה במגמה רחבה יותר בתחום הדיון האזרחי, והיא של ריכוך-מה, שנחשב כעקרונות המסורתיים הקלסיים של השיטה האדוורסרית הנהוגה בארץ ואימוץ הדרגתי ומבוקר של יסודות המאפיינים את השיטה הדיונית האינקוויזיטורית3.

לראשונה החיל בית-המשפט העליון מפורשות את עקרון תום-הלב על תקנות סדר הדין האזרחי בעניין בר"ע 305/80 שילה נ' רצקובסקי4. בעניין שילה דרשה חברת הביטוח - הנתבעת, על-פי הכוח הנתון לה בתקנות סדר-הדין האזרחי, מהתובע, המתגורר בתל-אביב, להיבדק אצל מומחה רפואי מטעמה בירושלים. התובע סירב. בית-המשפט העליון פסק, כי דרישתה זו של הנתבעת נתונה, בהיותה פעולה משפטית, לתחולתה של נורמת תום-הלב על-פי סעיף 61(ב) לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג - 1973, המאפשר החלת הנורמה על פעולות משפטיות מחוץ לאלה של חוק החוזים. היענות לדרישת המבטחת להיבדק אצל מומחה מטעמה היתה מאלצת את התובע להיטלטל מתל-אביב לירושלים, ולפיכך יש לראות בדרישה כזו, כך פסק בית-המשפט, דרישה שנעשתה שלא בתום-לב ובדרך מקובלת. מכאן שהדין היה עם התובע שסירב להיבדק.

דרך ההנמקה של בית-המשפט בהכריעו בסוגיה שלפניו בעניין שילה מאלפת. עיון בפסק-הדין מגלה כי תחילה הכריעו השופטים בעניין על בסיס נימוקים המצויים "בסביבה הטבעית" של סדר-הדין האזרחי, ולא נזקקו כלל לעקרון תום-הלב. במילים אחרות, ההכרעה הושתתה בעיקרה על דוקטרינות מקומיות המתפקדות כדבר שבשגרה בפתרון סוגיות דיוניות.

ההיזקקות לעקרון תום-הלב באה בפסק-הדין כ"קו מחשבה נוסף שיש בו כדי להוביל לאותה תוצאה", כפי שתיאר זאת השופט א' ברק (כתוארו אז). כלומר, אף-על-פי שהיה ניתן, כאמור, לפתור את הסוגיה כפי שאכן נפתרה על בסיס הדוקטרינות האינטגרליות לסביבה של סדר-הדין האזרחי, בחר בית-המשפט לצעוד צעד אחד נוסף, ועבר, כמעט בדרך-אגב, לביסוס הכרעתו על עקרון-על. מעבר אגבי זה, שנראה לעיתים מינורי באופיו, משימוש בדוקטרינות מקומיות לעקרונות-על מאפיין פסיקות נוספות של בית-המשפט העליון, בסדר-הדין האזרחי וכן בענפי משפט אחרים.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

רע"א המוסד לביטוח לאומי נ' סהר חברה לתביעות בע"מ ואח', לא פורסם

יורם דנציגר וצביקה מצקין "האם שבו הצדדים להיות שליטי החוזה לאחר תיקון מס' 2 לחוק החוזים (חלק כללי)" משפט ועסקים ט"ו

 Florian Wagner-von Papp, European Contract Law: Are No Oral Modification Clauses Not Worth the Paper They are Written on?, 63 Current Legal Problems 511