‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד בא לידי ביטוי הפעלת כוח בחקירות שירות-הביטחון הכללי?

א. מבוא. ב. העיסוק החברתי והמשפטי בסוגיה: 1. התופעה של הפעלת לחץ פיזי ונפשי בחקירות שירות-הביטחון הכללי; 2. הלגיטימציה לעינויים בחקירות השב"כ ללא דיון עקרוני בהצדקה לכך; 3. ההיבטים החברתיים של חוסר הדיון בסוגיה - ההתחשבות בצד אחד של המאזן בלבד; 4. ההצדקה לעיסוק משפטי בסוגיה - שפיטות, זכויות-אדם ותחושות הציבור; 5. דיון משפטי וציבורי גלוי מול פעולה ב"איזור הדמדומים". ג. הגנת הרע במיעוטו: 1. הדין המצוי - הגנת הצורר כמבוססת על רעיון הרע במיעוטו?; 2. הגנת הרע במיעוטו - צמצום הנזק כצידוק; 3. הבסיס הפילוסופי והתורתי של הגנת הרע במיעוטו; 4. סתירות בדו"ח לנדוי בין הרציונל לבין תנאי הגנת הרע במיעוטו; 5. הגבלת ההגנה במסגרת התפיסה החברתית המוסמכת; 6. תחולתה של הגנת הצורך על רשויות-המדינה - ההבדל בין הרשות לפרט מבחינת חירות הפעולה; 7. הגבלת האיזון התוצאתי - זכויות מוחלטות ואמצעים הולמים; 8. תחולתה של הגנת הצורך מבחינת סוגי הסכנות - נחיצות, ודאות ומיידיות; 9. פער ניכר בין האינטרסים; 10. האיזון - מהו הרע במיעוטו?. ד. סיכום - הקשר בין עצם העיסוק בסוגיה להצדקה גופה.

תוכן העניינים

א. מבוא.

ב. העיסוק החברתי והמשפטי בסוגיה:

1. התופעה של הפעלת לחץ פיזי ונפשי בחקירות שירות-הביטחון הכללי;

2. הלגיטימציה לעינויים בחקירות השב"כ ללא דיון עקרוני בהצדקה לכך;

3. ההיבטים החברתיים של חוסר הדיון בסוגיה - ההתחשבות בצד אחד של המאזן בלבד;

4. ההצדקה לעיסוק משפטי בסוגיה - שפיטות, זכויות-אדם ותחושות הציבור;

5. דיון משפטי וציבורי גלוי מול פעולה ב"איזור הדמדומים".

ג. הגנת הרע במיעוטו:

1. הדין המצוי - הגנת הצורך כמבוססת על רעיון הרע במיעוטו?;

2. הגנת הרע במיעוטו - צמצום הנזק כצידוק;

3. הבסיס הפילוסופי והתורתי של הגנת הרע במיעוטו;

4. סתירות בדו"ח לנדוי בין הרציונל לבין תנאי הגנת הרע במיעוטו;

5. הגבלת ההגנה במסגרת התפיסה החברתית המוסמכת;

6. תחולתה של הגנת הצורך על רשויות-המדינה - ההבדל בין הרשות לפרט מבחינת חירות הפעולה;

7. הגבלת האיזון התוצאתי - זכויות מוחלטות ואמצעים הולמים;

8. תחולתה של הגנת הצורך מבחינת סוגי הסכנות - נחיצות, ודאות ומיידיות;

9. פער ניכר בין האינטרסים;

10. האיזון - מהו הרע במיעוטו?.

ד. סיכום - הקשר בין עצם העיסוק בסוגיה להצדקה גופה.

הרצון להתחמק מהדיון בסוגית האמצעים שמוצדק להפעילם בחקירת אנשים החשודים כבעלי מידע על פעילות טרוריסטית ברור: מדובר בהכרעה קשה, שאין לה פתרון קל בין השאר מפני שכל החלטה מחייבת תשלום מחיר כבד, המחייבת התמודדות עם שאלות פילוסופיות, משפטיות וחברתיות מורכבות, בהסתמך על תשתית עובדתית ספקולטיבית ובתנאי אי-ודאות, וכאשר כל גישה עלולה לעורר התנגדות ומחלוקת פוליטית.

אולם המטרה הראשונה של רשימה זו היא לבסס את הטענה שבית-המשפט העליון אינו רשאי להתחמק מלדון בשאלות אלו בלי למעול בתפקידו. הסיבה לכך היא, שפגיעה קשה בזכויות-אדם היא נושא שמן ההכרח לעסוק בו ושחובה זו מוטלת בראש-ובראשונה על בית-המשפט הגבוה לצדק, שהוא מוסד אשר תפקידו העיקרי הוא מניעת פגיעות בלתי-מוצדקות בזכויות-אדם. לשם כך יש צורך לעסוק באופן יסודי בתופעה של שימוש-בכוח בחקירות ששירות-הביטחון הכללי מבצע, ולבחון האם אכן ישנה הצדקה טובה לפגיעה הקשה בזכויות-אדם המתרחשת במסגרת חקירות אלו.

המטרה השנייה של הרשימה תהיה לבחון לגופה את ההצדקה שכפי הנראה אומצה בישראל כבסיס המוסרי והמשפטי למעשים אלו - רעיון "הרע במיעוטו" והגנת הצורך המבוססת עליו - ולהראות שהצדקה זו בחלקה אינה תואמת את הנוהג למעשה ובחלקה אינה משכנעת.

מכיוון שהבסיס העיקרי לפסקי-הדין שבהם התיר בית-המשפט העליון הפעלת לחץ פיזי ונפשי במהלך חקירות שירות-הביטחון הכללי הוא דו"ח ועדת-החקירה שעסקה בשיטות-החקירה של שירות-הביטחון הכללי והתירה הפעלת לחץ פיזי ונפשי במהלך חקירות אלו בתנאים מסוימים,1 יש לבחון לגופה גם את הגישה שבחרו הברי ועדת לנדוי.2

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

יורם שחר, רון חריס, מירון גרוס, "נוהגי ההסתמכות של בית-המשפט העליון - ניתוחים כמותיים", משפטים כז  119, עמ' 130-135.

Mordechai Kremnitzer, 'The Landau

Commission Report - Was The Security Service Subordinated To The law, or The Law To The Needs' of The Security Service?', 23 Israel Law Review  216