‏290.00 ₪

שאלת המחקר:

כיצד בא לידי ביטוי התנגשותו של "החוק הביומטרי" אל מול עקרונותיה של הזכות לפרטיות?

תוכן ענינים:

מבוא

הזכות לפרטיות – הבסיס העיוני

         רקע היסטורי

         פרטיות במשפט העברי

         החוק להגנת הפרטיות – מאגרי מידע

הביומטריה מהי?

      הטכנולוגיה הביומטרית

      המאפיינים של אמצעי הזיהוי הביומטרי

היכרות עם החוק הביומטרי

       איך זה יתבצע בפועל

      החוק הביומטרי בישראל - ההיסטוריה החקיקתית

      תיקון החוק וקבלתו

 בעד ונגד החוק -  טיעונים בעד- יתרונות

טיעונים נגד – חסרונות

סקירה משווה – בריטניה

חוקיות החוק/תקיפת החוק

סיכום

ביביליוגרפיה

נדמה כי כבר הרבה שנים לא היה חוק שעצם חקיקתו הסעירה כל כך את מדינת ישראל.

"חוק הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ומאגרי מידע", הידוע יותר בכינויו "החוק הביומטרי", היווה סערה של ממש במדינה עד שנדמה כי כל אזרח כבר  גיבש דעתו על החוק  בשל חשיפתו בתקופה האחרונה .

ניתן לראות את חשיבות של החוק אף אצל נבחרי העם  אשר מהרו להביע דעתם "תחת כל עץ רענן" וגרמו לחוק להגיע עד שולחנה של הממשלה שדנה בחוק בדיון מיוחד.

נוכח הפרופיל הגבוה שנתנה לחוק זה התקשורת, אשר הרבתה במאמרי הוגי דעות למיניהם, ונוכח "ההתארגנות האזרחית" ברשת האינטרנט בעד ובעיקר נגד החוק המדובר, גברה סקרנותנו לנסות ולעמוד על מטרת החוק, מהותו, עקרונותיו, יתרונותיו וחסרונותיו.

מתוך הבנה כי מדובר בנושא עקרוני אשר יכול להשפיע באופן משמעותי על חיי תושבי מדינת ישראל ומתוך ההבנה כי מדובר בחוק בתולי של ממש בחקיקה והמשפט הישראלי (ואף בעולם), ניגשנו לנושא זה "בדחילו ורחימו" תוך רצון ללמוד לעומק את החוק על מנת לנסות ולנבא כיצד יעמוד אל מול מבחני הפסיקה של בית המשפט העליון במידה ובעתיד, כפי שלדעתנו אכן יקרה, יותקף החוק משפטית.

מכיוון ש"הברור מאליו מוטב שייאמר", ננסה להסביר במעט את חשיבות החוק.

"החוק הביומטרי" נוגע בכל אזרח במדינת ישראל.

משמעותו הפשוטה של החוק, בזעיר אנפין, הינה כי כל אזרח ישראלי יקבל תעודת זהות חדשה "חכמה" אשר תקשה על זיוף זהותו ובכך,תוך נתינת טביעת אצבעותיו ותמונת ראשו, יירשם במאגר נתוני המידע אשר יוקם בעקבות חוק זה ויכלול את תושבי מדינת ישראל. במאגר ישתמשו משרד הפנים וכוחות השיטור והביטחון השונים במסגרת סעיפי החוק.

מיד עם הבנת מהותו של החוק עמדה כנגד עינינו שאלת המחקר אשר היוותה בסיס לעבודה זו והיא התנגשותו של "החוק הביומטרי" אל מול עקרונותיה של הזכות לפרטיות.

עוד בהיותה הצעת חוק בלבד, קמה צעקתם של אנשי ההגנה לזכויות האדם אשר טענו כי חוק זה יפגע באופן אנוש בפרטיותנו וכדי להדגיש זאת אף כינו את החוק כ"חוק האח הגדול" אל מול התומכים אשר טענו כי ניתן יהיה לתת לפשיעה הישראלית מכה מוחצת בשל היישום של החוק.

מתוך טעונים עיקריים אלה יצאנו במסע המופלא אל עבר הזכויות האמורות משני צידי המתרס.

הזכות לפרטיות, כפי שנגלה בעבודה זו, אף היא זכות אשר מחד מעוגנת בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו אך מאידך הספרות המשפטית ובייחוד הפסיקה הישראלית דלה ואיננה משקפת נכונה את חשיבותה בתוך מכלול ההגנות שמציב חוק היסוד על האדם.

בעבודה זו, נאלצנו אף לצלול לתחום הטכני אשר יצא לרגע מהתחום המשפטי וזאת על מנת שניתן יהיה להבין לאשורו את החוק על יתרונותיו וחסרונותיו.

פתחנו אם כן את העבודה בפרק "הזכות לפרטיות – הבסיס העיוני" בתיאור מעמיק של הזכות לפרטיות וזאת על מנת לטעת את הבסיס לשאלה המחקרית, שהלוא ללא הבנה עמוקה מהי הזכות לפרטיות כיצד נדע עם היא מתנגשת עם "החוק הביומטרי"? חקרנו את הזכות מהבחינה ההיסטורית הן ע"פ התגלגלותה במשפט המודרני הן על שלביה במשפט הישראלי, עמדנו על היקפה והגדרתה של הזכות ואף על רגל אחת בחנו את השפעותיה במשפט העברי. בדקנו את המתחים השונים שנוצרים בין הזכות לפרטיות ובין זכויות אחרות.

בפרק "הביומטריה מהי?" של עבודתנו סקרנו את הטכנולוגיה הביומטרית. בדקנו את היכולות השונות והמגוונות שלה על מאפייניה השונים. פרק זה כאמור הינו טכני על מנת שנבין את שורש החוק.

פרק ה"היכרות עם החוק הביומטרי" נפגשנו לראשונה עם מטרת החוק על סעיפיו השונים ועקרונותיו הייחודים. הפרק מסביר כיצד החוק יתבצע בפועל ואת ההיסטוריה החקיקתית שלו. בפרק זה ישנו חלק ייחודי אשר מסביר את השינויים שבוצעו על פי בקשת הממשלה בין הקריאות הראשונה לשנייה ואת ההתניות שנכנסו לחוק זה.

הפרק "בעד ונגד החוק" מדבר על יתרונותיו וחסרונותיו של החוק. הפרק מציג באופן מפורט וייסודי את טענותיהם של המצדדים לעומת טענותיהם של המתנגדים נמרצות ל"חוק הביומטרי".

פרק "סקירה משווה" מתאר את המצב הקיים במערכת המשפט הבריטית, כאחת שקרובה בבסיסה למערכת המשפט הישראלי, בניסיונותיהם להכניס את המערכת החכמה בחקיקה ובפסיקה.

פרק "תקיפת החוק" הינו למעשה הניתוח שלנו, לאחר שהקפנו את הנושא לפניי ולפנים, לתקיפת החוק ע"י פסקת ההגבלה בהתבסס על הפסיקה הישראלית ובניסיון לחזות את דבריו העתידיים של בית המשפט העליון.

בעבודה זאת ולא על דרך מליצת הלשון, חשנו את משק כנפי ההיסטוריה ביודעינו כי ייתכן ואנו הראשונים להקיף ולהתקיף נושא חשוב זה ועל כן חובת ההוכחה עלינו גדולה מהרגיל.

מקווים אנו כי עבודה זו תצליח לתת לקוראיה את ההבנה המעמיקה "בחוק הביומטרי" ותאפשר את היכולת לקחת צד במתרס,יהיה אשר יהיה, אך הפעם תוך בסיס וידיעה נרחבת על החוק.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

אמנון רובינשטיין שבטי מדינת ישראל: ביחד ולחוד - ליברליזם ורב-תרבותיות בישראל, הוצאת דביר, 2017

אסתר חיות "גבולות המשפט", ספר אדמונד לוי (2016) 

ד"ר בן ציון להב הזכות לפרטיות והזכות לפרסם מידע בשל "עניין לציבור"  

Marzel I., Eltis K. "Revising The Limits On Judicial Expression In The Digital Age: Striving Towards Proportionality In The Cyber-intimidation Context", (The National Journal of Constitutional Law 2018)