‏290.00 ₪

שאלת מחקר:

כיצד באה לידי ביטוי חופש התנועה?

תוכן עניינים

א. פתח דבר. ב. פסק-הדין בעניין רחוב בר-אילן: 1. עובדות פסק-הדין וההחלטות שנתקבלו בו; 2. הצגת האינטרסים של חופש התנועה בפסק-הדין. ג. חופש התנועה הפנים-מדינתית - האומנם זכות-יסוד?: 1. בחינה נורמטיבית - משפט בינלאומי ומשפט השוואתי; 2. בחינה נורמטיבית - המשפט הישראלי. ד. הנימוקים להכרה בחופש התנועה הפנים-מדינתית כזכות-יסוד חשובה. ה. חופש התנועה הפנים-מדינתית - מודל המבוסס על מטרת התנועה. ו. ההיבט הפיזי-אובייקטיבי של התנועה הפנים-מדינתית: 1. למי מוקנית הזכות?; 2. מה כוללת הזכות?.

פסק-הדין בעניין רחוב בר-אילן דן בסגירת כביש ראשי לתחבורה בזמן התפילות בשבת ובמועדי ישראל. נושא סגירת הכביש בשבת מעמיד על כפות המאזניים שני אינטרסים מתנגשים: חופש התנועה הפנים-מדינתית, מול כיבוד רגשות הדת ואורח-החיים הדתי של רוב התושבים הגרים סמוך לכביש.2

לזכות לחופש התנועה ברחבי המדינה כמו גם לאינטרס של כיבוד רגשות הדת ואורח-החיים הדתי היתה כבר בעבר התייחסות בפסיקה. לעתים נסוב הדיון המשפטי, כמו בפסק-הדין בעניין רחוב בר-אילן, על העימות שבין חופש התנועה לבין כיבוד רגשות הדת.3

לעתים התעמתה כל אחת מהזכויות הללו עם זכויות ואינטרסים אחרים. לדוגמא: כיבוד רגשות הדת נבחן בהתנגשות עם חופש הביטוי,4 וחופש התנועה הפנים-מדינתית נבחן כשהוגבל משיקולים של בטחון המדינה.5

למרות קיומה של פסיקה זו, ניתן לומר שבפסק-הדין בעניין רחוב בר-אילן ישנה התייחסות רבה מבעבר לא רק לאיזון הספציפי שבין חופש התנועה הפנים-מדינתית לבין כיבוד רגשות הדת ואורח-החיים הדתי, אלא גם לפיתוח, לעיצוב ולהגדרה של הזכויות הללו.

חיבורנו יתמקד בהיבט אחד של פסק-הדין, והוא הזכות לחופש התנועה הפנים-מדינתית.6 נקודת המוצא שלנו היא, שדעת הרוב מובילה לתוצאה משפטית רצויה. עם זאת, בפסקי-הדין שכתבו שופטי הרוב אין ביסוס תיאורטי מספק לגיבושה ולעיצובה של הזכות לחופש התנועה הפנים-מדינתית.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

בג"צ 174/62 הליגה למניעת כפיה דתית ואח' נ' מועצת עירית ירושלים ואח', פ"ד טז 2665 [

בג"צ 531/77 ברוך ואח' נ' המפקח על התעבורה במחוזות תל-אביב והמרכז, רשות התמרור המרכזית, פ"ד לב (2) 160 בג"צ 351/72 קינן נ' המועצה לביקורת סרטים ומחזות, פ"ד כו (2) 811;