‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באות לידי ביטוי תקנות מנהליות בישראל?

א. מבוא ב. חשיבותו של שיתוף הציבור 1. פיקוח ציבורי על ממשלה במשטר דמוקרטי 2. יתרונות לרשות המתקינה ג. מודלים לשיתוף הציבור בהתקנת תקנות 1. מודלים ישראליים קיימים 2. מודלים חלופיים ד. סיבות לאימוץ מודל ה-reg-neg בישראל 1. שיתוף ציבור מוגבר 2. יתרונות כלליים של reg-neg על פני שיטות חלופיות לשיתוף הציבור 3. יתרונות ייחודיים בישראל ל-reg-neg להגברת שיתוף הציבור ה. הפעלת ה-reg-neg בארצות-הברית 1. תולדות התפתחות ה-reg-neg בארצות-הברית 2. שיטת ה-reg-neg בארצות-הברית כדרך לגיבוש הצעות לתקנות ו. הצעה ל-reg-neg בישראל 1. נוהל מוצע 2. הבדלים לעומת הנהלים בארצות-הברית 3. התאמת ה‑reg-neg לדין הישראלי הנוהג והצורך בחקיקה חדשה 4. בעיות צפויות והצעות לפתרון ז. סיכום

חיבור זה בא להציג שיטה אשר תביא לשיפור שיתוף הציבור בפיתוחן של תקנות מינהליות, קרי: בהליך "התקנת תקנות". לפעמים התקנת תקנות נעשית תוך כדי משא ומתן, ולפעמים המשא ומתן קודם להתקנת התקנות (reg-neg). חיבור זה מתאר את שיטת ה-reg‑neg כפי שפותחה בארצות-הברית, ומסביר מדוע כדאי לנהוג על-פיה גם בישראל וכיצד יש לעשות כן בהתחשב בהבדלים שבהקשרים המשפטיים, הפוליטיים והחברתיים שבין שתי המדינות.

ה-reg-neg מספק מבנה נוהלי בעבור הציבור המעוניין להשתתף בפיתוח תקנות. ציבור זה כולל גורמים שיהיו כפופים לדרישות התקנה, אלה שירוויחו מאכיפת התקנות או יינזקו ממנה, ואלה שהעניין חשוב בעיניהם.

יהיו שיטענו כי אנו זקוקים לתקנות מעטות יותר, לאו דווקא טובות יותר, או לאמצעים טובים יותר להתקנתן. טענה זו יסודה בשני מקורות: אלה החפצים שהממשלה תניח לאנשים ולכלכלה, ואלה החפצים שהפיקוח הממשלתי יופעל באמצעים אחרים מאלה הנקראים "command and control regulations". טענה זו אינה מציאותית בעולם המודרני. אם כי עדיין משלמים לה מס שפתיים בארצות-הברית, ששם עדיין סוגדים ל"אינדיווידואליסט העצמאי". בישראל הטענה נשמעת במידה פחותה הרבה יותר.

הדרישה כי הפיקוח הממשלתי יופעל באמצעים אחרים היא רלוונטית בישראל. על-פי דרישה זו, ישראל צריכה להשקיע יותר במציאת שיטות חדשות לפיקוח על התנהגות אישית וארגונית, בעזרת מערכות על בסיס תמריץ כלכלי (incentive base system, or economic base system), ולהשקיע פחות בפיקוח ישיר על התנהגות זו.1 חרף טענה זו, ישנן סיבות רבות שלא לוותר על שיפור השיטה להתקנת תקנות בישראל.

הוויכוח האם שיטות תקינה על בסיס תמריץ עדיפות על פני שיטות של תקינה ישירה הנו ויכוח לגיטימי. קרוב לוודאי, שהן טובות יותר לפתרון בעיות מסוימות ופחות טובות בעבור אחרות. כך, למשל, כשאין איום ממשי על הבריאות מצד גורם מזהם כלשהו, ראוי שתתקבל שיטה ממריצה שתעודד הפחתת הזיהום מבלי שיהיה צורך בצו של הרשות.2

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

: S. Rose-Ackerman "Consensus Versus Incentives: A Skeptical Look at Regulatory Negotiation" 43 Duke L. J.  1206;

 B.A. Boczar "Toward a Viable Environmental Regulatory Framework: From Corporate Environmental Management to Regulatory Consensus" 6 DePaul Bus. L. J. 29.

H. Latin "Ideal versus Real Regulatory Efficiency: Implementation of Uniform Standards and ‘Fine Tuning’ Regulatory Reforms" 37 Stan. L. Rev 1267;