‏290.00 ₪

משחר ההיסטוריה התאפיינה מפת ההתיישבות בארץ-ישראל בהפרדה טריטוריאלית בין קהילות שונות. לאחר כיבושה של הארץ חילקה יהושע לנחלות והיקצה אותן על-פי מפתח שבטי, ואף דאג כי לבני שבט לוי, שלא זכו בנחלה משל עצמם, יוקצו ערים נפרדות בתוך הנחלות של השבטים האחרים1. גם כיום מורכבת מפת ההתיישבות בעיקרה מיישובים הומוגניים: קיבוצים, מושבים, כפרים ערביים, דרוזיים ובדוויים. בערים שונות, וירושלים בראשן, ישנן שכונות נפרדות למגזרים שונים באוכלוסייה, היוצרות הבחנה טריטוריאלית ברורה, במיוחד בין יהודים לערבים ובין חרדים לבין שאינם חרדים. יש המשתמשים בדימוי פסיפס לתיאור מבנה התיישבותי זה, ובכך הם מבקשים להקנות לו נופך של לגיטימיות הנשענת על הכרחיות היסטורית2. לעומתם יש המכנים את יישוביהם הנפרדים גיטאות, ואף סוברים שההקצאה הנפרדת נובעת ממזימת הרוב להרחיק אותם מעריו ולמנוע אותם מלהתיישב בשכנותו3.

ההתיישבות הנפרדת אינה עוד תוצאה של התפתחות היסטורית טבעית המתרחשת כמעט מאליה, או פרי של הטלת גורל על-ידי מנהיג במצוות האל. כיום מדובר בהקצאה של קרקעות המדינה שהיא פרי של תכנון על-ידי השלטון. אכן, גופים ממשלתיים שונים מנצחים על מלאכת ההקצאה של מקרקעין למגורי הציבור הרחב. מקרקעי ישראל, הכוללים את המקרקעין הרשומים על שם המדינה, רשות הפיתוח והקרן הקיימת לישראל,4 מהווים כ-93% מסך כל הקרקעות במדינה5. מינהל מקרקעי ישראל (להלן: המינהל) מופקד על ניהולן, לרבות החכרתן למגורים6. המינהל משתף גופים שלטוניים אחרים בהקצאת קרקעות לצורך אכלוסן הייחודי. שותפים לו גם משרד הבינוי והשיכון, ועדות התכנון שבאחריות משרד הפנים והרשויות המקומיות7. המינהל מציע להחכיר קרקעות ליחידים על בסיס השתייכותם לקהילה מסוימת8.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

ישראל קמחי "התפתחות דמוגרפית, כלכלית ומטרופוליטנית" עשרים שנה בירושלים  (יהושע פראוור ואורה אחימאיר ) 68, 72.

(,Oxford) Sphere Private the in Rights Human Clapham Andrew.