‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי הצבעה תוך ניגוד אינטרסים בדיני חברות?

מבוא. א. על הקשר שבין הסכמה להצבעה. ב. בעיית ניגודי האינטרסים. 1. כללי; 2. דוגמאות. ג. פתרונות אפשריים. 1; איסור עסקאות בניגוד אינטרסים: הסכמה פה אחד; 2. צמצום החשיפה לניגוד אינטרסים: רוב מיוחס; 3. חובת אמונים והגינות העסקה: רוב רגיל; 4. איסור הצבעה בניגוד אינטרסים: רוב מתוך מיעוט; 5. איה הערבות. ד. מאפייני הפתרונות. ה. שיקולים בבחירת הפתרון העדיף. 1. עלויות משא-ומתן; 2. עלויות שיפוט; 3. מנגנוני-בקרה חוץ-משפטיים; 4. תמונת-מצב אמפירית. ו. סיכום ומסקנות.

בעיית החשיפה להצבעה תוך ניגוד אינטרסים בדיני חברות מוצאת את ביטויה בכל קבוצת מחזיקים בניירות-ערך, כאשר חלק מחברי הקבוצה (בדרך-כלל הרוב) נמצאים משני עברי עסקה המתבצעת עם הקבוצה. במקרים אלו יש חשש כי הרוב ינשל את המיעוט. ההצבעה תוך ניגוד אינטרסים שוללת את יעילותו של מנגנון-ההצבעה כאמצעי לגזירת העדפה של הקבוצה מתוך עמדותיהם האינדיבידואליות של חבריה. עובדה זו מחייבת להתמודד עם בעיית ההצבעה תוך ניגוד אינטרסים.

ההתמודדות עם בעיית ההצבעה תוך ניגוד אינטרסים בדיני חברות מתבצעת במגוון של דרכים - החל מהטלת איסור על ביצוען של עסקאות תוך ניגוד אינטרסים, עבור לאימוצו של רוב מיוחס, הטלת חובות אמונים וחובת הגינות, איסור הצבעה תוך ניגוד אינטרסים, וכלה באי-התערבות. מטרתו הראשונה של חיבור זה היא, לבחון את יתרונותיהם וחסרונותיהם של פתרונות אלו ולבסס את הטענה כי ניתן לסווגם לפתרונות המעניקים לקבוצה (כנגד הגורם המצוי בניגוד אינטרסים) הגנות מסוג "כלל קניין" או "כלל אחריות". סיווג כזה מבהיר את מהותן של הגנות אלו ואת השפעתן הכלכלית.

הגנה מסוג "כלל קניין" מבוססת על משטר המבטיח את ביצוען של העסקאות ואת קביעת מחירן על בסיס רצוני בלבד. במלים אחרות: רק הסכמת הקבוצה לעסקה, במחיר אשר יושפע מהשווי הסובייקטיבי שהקבוצה מייחסת לה, תאפשר את ביצוע העסקה. בקבוצה זו ניתן לסווג, למשל, את הכלל האוסר על הצבעה תוך ניגודי אינטרסים ומתנה את ביצוע העסקה בקבלת רוב מתוך הנותרים שאינם נגועים בניגוד אינטרסים ("רוב מתוך המיעוט"). הגנה מסוג זה מעניקה למיעוט כוח לנהל משא-ומתן שישאיר בידיה נתח של ממש מהערך המוסף הנובע מן העסקה, מחד גיסא, וחושפת את הרוב ואת המיעוט לסכנת סחטנות שתסכל עסקאות יעילות, מאידך גיסא.

מנגד, הגנה מסוג "כלל אחריות" מבוססת על משטר המאפשר את כפיית העסקאות על הקבוצה, תוך הבטחת פיצוי ראוי המבוסס על שוויה האובייקטיבי של העסקה. לקבוצה זו ניתן לסווג, למשל, את הכלל המתיר לבעל-שליטה להצביע תוך ניגוד אינטרסים, אך מתנה זאת בכך שהעסקה תהיה "הוגנת". מתן היתר לבעל-השליטה להצביע מאפשר לו למעשה לכפות את העסקה על המיעוט (ליטול מהם נכס), כשמדידת הגינותה של העסקה מתבססת על שוויה האובייקטיבי. הגנה מסוג זה תמנע בעיית סחטנות ותאפשר לרוב להשאיר בידיו נתח של ממש מהערך המוסף, מחד גיסא, ותחשוף את המיעוט לסכנה שבית-המשפט יאשר עסקאות לא-יעילות, מאידך גיסא.

סיווגם של הפתרונות השונים לכלל קניין ולכלל אחריות מעורר את השאלה מהם הגורמים המשפיעים על בחירת מי-מהם ? מטרתו השנייה של חיבור זה היא לבסס את הטענה, כי משקלם היחסי של עלויות השיפוט ועלויות משא-ומתן, מחד גיסא, ומידת יעילותם של מנגנוני-שוק חוץ-משפטיים, מאידך גיסא, הם המשפיעים על בחירתה של ההגנה הראויה לבעיית ניגודי האינטרסים. דהיינו: יעילותה ואמינותה של המערכת המשפטית, יעילותם של שוקי-ההון, התפלגותם של ההחזקות בניירות-ערך ומידת תחכומם של המשקיעים במדינה נתונה הם המשפיעים העיקריים על סוג ההגנה שתאומץ. טענה זו נתמכת גם כבחינה אמפירית של מאפייני המערכת המשפטית ומאפייני שוקי-ההון בכמה מדינות אל מול ההגנות שאומצו באותן מדינות.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

Stocks Common from Return and Risk to Introduction An Brealey .R.A

(, .Mass, Cambridge).

חוזיתWilliamson .O.E

.M.C & Fama .E.F; 304-307 (York New) Capitalism of Institutions Economic The

.F.H; 301  .Ecan & Law .J 26 "Control and Ownership of Separation" Jensen

1416  .L.Rev .Colum 89 "Contract Corporate The" Fischel .D.R & Easterbrook.

4 51 "Firms Maximizing Profit for Procedures Voting Optimal" Procaccia .U & Nitzan .S

191  Choice public