‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי משטרת ישראל כגוף ללא ארגון עובדים?

תוכן עניינים

מבוא

זכות ההתאגדות המסגרת החוקית בישראל

אמנות בינלאומיות

אמנות במסגרת האו"ם

אמנות ארגון העבודה הבינלאומי

הקשיים בהליך ההתאגדות

איגוד שוטרים

שאלת זכות השוטרים להתאגד

התארגנות שוטרים בישראל

זכות ההתאגדות בעידן החדש -חשיבותה ותיאור המצב בפועל

ארגון עובדים

זכות ההתאגדות בעידן החדש : ועד עובדים כצד להסכם קיבוצי: גישת בית הדין

ההגנה הניתנת לעובדים המפוטרים בגלל היוזמה להתארגנות במקום העבודה

ועד עובדים כצד להליך קיבוצי

פס"ד הסתדרות העובדים החדשה נגד פלאפון תקשורת בע"מ

פסק הדין הראשון

פסק הדין השני

משפט משווה: השוואה לעולם

סיכום

ביבליוגרפיה

נספח: הצעת חוק

הנימוק העיקרי להתנגדות לזכותם של שוטרים להתאגד הוא החשש ששביתה עלולה לפגוע בפעילותה של המשטרה, שהיא ארגון חירום חיוני. הדבר מקבל משנה תוקף במדינה כמו ישראל, שבה מוטלת על המשטרה גם האחריות לביטחון הפנים. מנגד, טוענים התומכים בהתאגדות השוטרים כי גם רופאים וכבאים מספקים שירותי חירום חיוניים, וזכותם של אלה אינם מוגבלת.

טענה שניה היא כי המשטרה היא גוף היררכי, שלא מתקיימים בו יחסי עובד-מעביד, ולכן אין הצדקה להשוות את זכויותיהם של השוטרים לזכויותיהם של עובדים אחרים. כשעלתה על סדר היום סוגיית התארגנות השוטרים בישראל, אמר ראש אגף המשטרה במשרד הפנים, יעקב מרקוביץ', כי "באותו יום, שיקום ועד שיעמוד מול מפקד, לא תהיה משטרה. משטרה זה פקודות. היררכיה. זה לא הולך יחד"‏‏. יש הסבורים כי היררכיה זו עלולה אף ליצור ניגוד עניינים באיגוד, שכן לבעלי דרגות שונות אינטרסים שונים.

טענה נוספת היא כי קיומו של איגוד שוטרים עלול להביא לפוליטיזציה של המשטרה.

חרף טענות אלה, מדינות רבות, ובהן ארצות הברית, אוסטרליה, שבדיה וקפריסין, המתירות התארגנות שוטרים. התפיסה במדינות אלה היא כי קיומם של האיגודים מהווה איזון לפיקוד המשטרה, ומאפשר לשוטרים "לשחרר לחצים". כן טוענים התומכים בזכותם של השוטרים להתאגד כי כאשר יש מי ששומר על תנאי עבודתם ועל רווחתם של השוטרים, השירות שהם נותנים לציבור טוב יותר.

ב-1978 הוקם לראשונה איגוד שוטרים בישראל. בתגובה, קבע מפכ"ל המשטרה בפקודות הקבע של המשטרה איסור על התאגדות שוטרים. נגד פקודת המפכ"ל הוגשה עתירה לבג"ץ, שקבע כי בהיעדר הסמכה מפורשת בחוק, למפכ"ל אין סמכות לאסור על ההתאגדות‏. בעקבות פסיקת בג"ץ תיקנה הכנסת את פקודת המשטרה, וסעיף 93ב בה קובע כי "שוטר לא יהיה חבר בארגון שוטרים ולא יטול חלק בפעילות להקמתו, לקיומו או לניהולו של ארגון כזה". הגבלות דומות נקבעו ברבות הימים גם בפקודת בתי הסוהר (לגבי סוהרים) ובחוק שירות הביטחון הכללי (לגבי עובדי השב"כ).

בניסיון לעקוף את האיסור, הוקם ב-1982 ארגון נשות השוטרים. 

זכות ההתאגדות הינה זכותו של אדם לחבור לקולקטיב לשם הגשמת יעדים משותפים, דהיינו, זכותו של האדם לקדם את האינטרסים שלו באמצעות התארגנות קבוצתית.[1]

הבטחת הזכות לחופש ההתאגדות מסייעת לעובד לשמור על האינטרסים שלו ולהגשים את צרכיו, את נטיותיו ואת שאיפותיו וכן לצמצם אי השוויון ביחסי הכוחות בינו לבין המעביד, לצמצם את הפערים בכוח המיקוח שלו אל מול המעסיק וכן למנוע עליונות כוחנית של המעסיק. זכות זו מאפשרת לעובדים ליהנות מכוחם הקולקטיבי על מנת לשפר את מעמדם במשא ומתן על תנאי עבודתם.[2]

פרופ' רות בן ישראל מדגישה את חשיבותה של זכות ההתאגדות בחברה התעשייתית המודרנית לפיה:  "בעידן הבתר-תעשייתי, המאופיין במורכבות הולכת וגוברת של החברה המודרנית, נשחק כוחו של הפרט בידי ממסדים כוחניים וארגונים רבי-עוצמה, ואין לו כמעט משקל אלא אם הוא משתף פעולה עם חבריו. כך נעשה חופש ההתאגדות תנאי חיוני להבטחת החופש הכלכלי והחברתי של כל אזרח במדינה, ובמיוחד בתחום העבודה. בלעדיו, נבצר מהעובדים להבטיח, להם ולבני משפחותיהם, את קיומם בכבוד אנושי".[3]

חשוב לציין כי הזכות להתאגד כוללת את הזכות להתארגן, הזכות לנהל משא ומתן קיבוצי וכן את חופש השביתה.[4] במסמך זה לא נתמקד בחופש השביתה, אלא בזכות להתאגדות במובנה הרחב.

מצגת התאגדות שוטרים, נשות השוטרים, ארגון עובדים משטרה

(בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

ביבליוגרפיה לדוגמא:

אהרן ברק, קארין כרמית יפת, אליקים רובינשטיין ספר יעקב טירקל – פרקי הגות, עיון ומשפט (נבו) (2020)

דשא ו' מערכת המשפט בישראל, הוצאת נבו (2019)

מורן סבוראי ואמיר בשה ועדי עובדים – היסטוריה, תאוריה ופרקטיקה של פעילות ארגוני עובדים וועדי עובדים , הוצאת נבו (2018)

השופט מנחם גולדברג, עו"ד נחום פינברג דיני עבודה, הוצאת סדן, ספט' 2017

McGaughey E, ‘A Human is not a Resource’ (2018) Centre for Business Research, University of Cambridge Working Paper 497 (2018)