עבודה אקדמית? חפשו עכשיו במאגר הענק, האיכותי והעדכני ביותר:

הנחה 15% על כל מאגר העבודות האקדמיות !!! בעת "חרבות ברזל" : קוד קופון: מלחמה

ב"ה. אנו חב"דניקים ולא נחטא בגזל: יש גם עבודות אקדמיות בחינם (גמ"ח). 15,000 עבודות אקדמיות במחיר שפוי של 99 - 390 שח.  סרטון על מאגר העבודות האקדמיות

اللغة العربية Русский

français              አማርኛ

לא מצאתם עבודה מתאימה במאגר? סמסו לנו דרישות לכתיבה מותאמת אישית - ונפנה למומחה חיצוני בעל תואר שני בתחום שלכם לכתיבה הנתפרת לצרכים שלכם בדיוק!

חוות דעת על מרצים

הוצאת ויזה לדובאי תשלום מאובטח בעברית

אמריקן אקספרס – ויקיפדיה    (לא דיינרס)    

תוצאת תמונה עבור פייבוקס 5% הנחה ב-פייבוקס  

bit ביט on the App Store   ×ª×©×œ×•× בחיוב אשראי טלפוני דרך נציג שירות 24/7העברה בנקאית

 

עבודה סמינריונית אתיקה של עורכי דין מול הלקוח במשרד ובבית המשפט (עבודה אקדמית מס. 2089)

‏290.00 ₪

29 עמודים 

עבודה אקדמית מספר 2089

 
עבודה סמינריונית אתיקה של עורכי דין מול הלקוח במשרד ובבית המשפט

שאלת המחקר

כיצד בא לידי ביטוי אתיקה של חיסיון עורך דין לקוח?

תוכן עניינים

מבוא

עורכי דין וחובות כלפי הלקוח – ייצוג מקצועי ע"י עורך דין

חסיון עורך דין-לקוח למול חקירת המשטרה

מהו הדין הספציפי בנוגע לסטנדרט ההתנהגות של עורך הדין?

עילות-התביעה העיקריות בגין אחריות מקצועית

משפט משווה

שינויה של הלכת החסינות האנגלית

העיקרון של נהג המונית

האנלוגיה לעדים

רשלנות מקצועית של עורך-דין בהליך פלילי

פסקי דין

סיכום

ביבליוגרפיה

הדילמה המוסרית: עו"ד שיודע סוד של לקוח שלו למשל שהלקוח עומד לבצע פשע- האם צריך עוה"ד לדווח?

סעיף 48 לפקודת הראיות ביחד עם סעיף 90 לחוק לשכת עורכי הדין , מהווים את הבסיס הנורמטיבי לכלל החיסיון שבין עו"ד ללקוחו. בעוד שסעיף 90 לחוק אוסר על עוה"ד לגלות את המידע שהוחלף בינו לבין לקוחו - בתנאים המפורטים בסעיף מורה סעיף 48 לפקודה לבית-המשפט שלא לכוף על עורך הדין את מתן העדות הפוגעת בחיסיון. סעיף 48 מקנה לעוה"ד חיסיון מוחלט, במובחן מרופא או פסיכולוג. יחד עם זאת, החיסיון הינו אישי ולא חפצי, ולכן אם פרטי ההתקשרות החסויה מגיעים לצד שלישי, הוא רשאי להציגו כראיה בבית המשפט.

בעל הזכות לחיסיון הוא הלקוח, ולפיכך רק הוא זכאי לוותר עליו. כמו כן, עובדות או מסמכים שהגיעו לידי עוה"ד שלא מלקוחו או מטעמו, אלא מקורם בצד ג', אינם חסויים. יובהר, כי על פי המצב הנוהג כיום, אין איסור על עוה"ד למסור את המידע החסוי, וניתן אף לקבלו כראיה, אפילו לא ויתר הלקוח על זכותו לחיסיון. ברם, במעשיו אלה, מסתכן עוה"ד בעבירה משמעתית בגין הפרת סעיף 90 לחוק. 

ועדת האתיקה קבעה (עט ואתיקה, גיליון מס' 62), כי כאשר עו"ד נחקר ע"י המשטרה לצורך השגת מידע אודות לקוחו, עליו לטעון לחיסיון ולהפנות את המשטרה לערכאות. עם זאת, אסור לעוה"ד ליידע את לקוחו כי המשטרה ביקשה ממנו מידע, שכן בכך הוא עלול לעבור עבירה של שיבוש הליכי משפט.

בב"ש (י-ם)  אליהו מירון, עו"ד ואחי נ' מדינת ישראל, פ"מ  62, העלו עוה"ד - שבמשרדיהם תפסה המשטרה מסמכים - טענה, לפיה המשטרה אינה רשאית לעיין במסמכים ועליה להחזירם. כל הצדדים הסכימה "באין דין לדרך בירור השאלה", להעמיד את העניין להחלטת שופט שלום, בהליך "שאינו משפט, לא פלילי ולא אזרחי". לדעתנו, יש ממש באימוץ הפתרון הנ"ל, לכל מצב בו רשויות אכיפת החוק מבקשות לבצע חיפוש במשרדו של עורך הדין, וראוי שהמחוקק יכונן מנגנון סטטוטורי לפתרון הבעיה, בדומה לזה הקיים בסעיפים 235א235-ד לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש].

ביהמ"ש העליון קבע בעבר, כי כאשר אדם מספר לעו"ד על כוונתו לבצע עבירה בעתיד, הרי שהחיסיון אינו חל משום שאין לכוונה זו קשר לשירות המקצועי שניתן ע"י עורך הדין. השירות המקצועי ניתן רק לגבי עבירות שכבר בוצעו, ואם עורך הדין נותן ייעוץ מקצועי לפני ביצוע העבירה הוא הופך, לכאורה, לשותף לעבירה (על"ע פלונית נ' לשכת עוה"ד פ"ד מא (4) 770). ועדת האתיקה אף קבעה (עט ואתיקה, גיליון מס' 5), כי החובה למנוע את עשייתו או השלמתו של מעשה פשע, גוברת על חובת החיסיון. 

יצוין כי כב' השופט ג' קלינג, בספרו "אתיקה בעריכת דין" (לשכת עוה"ד),מעלה ספק אם זהו הדין הרצוי. שכן, ייתכנו מצבים בהם מתבקש עו"ד לחוות דעתו בנוגע לאירועים עתידיים (למשל: תכנון מס), אשר עלולים להפוך למעשה פשע. כך, לדוגמא, כאשר הלקוח ועורך-דינו חלוקים על הנתיב המיסוי שבו יש לילך, והלקוח בוחר - חרף עצת עוה"ד - לדבוק בדעתו האישית. האם זה סביר שעוה"ד ייחשב כמי שלא מנע עבירת מס (אם מעשי הלקוח יבשילו לעבירה)?!

עוד יצוין, כי ועדת האתיקה החליטה כי עו"ד רשאי לעשות שימוש במידע חסוי כנגד הלקוח, לצורך התדיינות בינו לבין לקוחו. זאת, אף שבארץ אין פסיקה חד-משמעית והדבר הושאר בצריך עיון. כך, לדוגמא, בתביעת עו"ד לתשלום שכ"ט, הוא רשאי לפרט הן את השירותים והן את העובדות הנוספות המשפיעות על שיעור שכרו, כגון, שוויים האמיתי של השירותים והעניינים נשוא השירותים. בנוסף עו"ד רשאי להשתמש במידע חסוי, כדי להגן על עצמו מפני התקפות הלקוח, במסוגרות בהן עוה"ד אינו בעל דין. בכל המקרים הנ"ל, פירשה ועדת האתיקה את הנסיבות כמלמדות על ויתור מכללא על החיסיון. 

חשוב לציין כי הלקוח יכול לוותר על החיסיון הן במפורש והן במשתמע. לדוגמא, כאשר הלקוח נפגש עם עוה"ד בנוכחות אדם שלישי, שאיננו איש סודו, או בנוכחות הצד שכנגד. כך גם, כאשר מספר לקוחות פונים יחדיו לע"ד, הרי שהדברים והמסמכים שהוחלפו בין כל אחד מהם לבין עוה"ד בקשר לעניין המשותף, אינם חסויים בפני הלקוחות המשותפים האחרים.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

 אביה אלף "עורך הדין - "שומר סף" או "שוטר סף"? "הכר את הלקוח" ע"פ חוק איסור הלבנת הון - רעידת אדמה ביסודות עריכת הדין?" המשפט גליון כ', 269 (2015)

ג' קלינג אתיקה בעריכת דין (ת"א) 472-459.

אהרון ברק "האיסור על ניגוד עניינים" מתוך ניגוד עניינים במרחב הציבורי, משפט תרבות, אתיקה, פוליטיקה [עורכים דפנה ברק-ארז, דורון נבות, מרדכי קרמינצר  

תקחסין


העבודה האקדמית בקובץ וורד פתוח, ניתן לעריכה והכנסת פרטיך. גופן דיויד 12, רווח 1.5. שתי שניות לאחר הרכישה, קובץ העבודה האקדמית ייפתח לך באתר מיידית אוטומטית + יישלח קובץ גיבוי וקבלה למייל שהזנת

‏290.00 ₪ לקוחות חוזרים, הקישו קוד קופון:

מחיקה ובלעדיות/מצגת


שדה אימייל הינו חובה