‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באים לידי ביטוי דיני עבודה תניית אי תחרות?

תוכן העניינים

א. מבוא

ב. היתרונות לציבור שבתניות אי-תחרות

ג. הפגיעה בחופש העיסוק ובמעמד העובד

ד. הפגיעה של תניות אי-תחרות בתחרות

1. הפגיעה בתחרות של תניית אי-תחרות המונעת כניסת גורמים חדשים לשוק

(א) נפקות העובדה שהתניה מוגבלת מבחינת האיזור הגיאוגרפי, חתך האוכלוסייה או תחומי העיסוק

2. הפגיעה האנטי-תחרותית בתניית אי-תחרות המגינה על סודות עסקיים

3. נפקות היותה של תניית אי-תחרות מוגבלת בזמן

4. תניות אי-תחרות שאינן פוגעות משמעותית בתחרות

ה. תחולת דיני ההגבלים העסקיים על תניות אי-תחרות

1. תניית אי-תחרות כהסדר כובל מכוח סעיף 2(ב) לחוק ההגבלים

(א) האם תניית אי-תחרות היא הסדר כובל מיום היווצרותה

או עם סיום יחסי העבודה?

2. תניית אי-תחרות כהסדר כובל לפי סעיף 2(א) לחוק

(א) הצורך בניתוח הענף הרלוונטי

(ב) דוקטרינת "הכבילה הנלווית"

(ג) דין תניות אי-תחרות הנקראות מכללא על-ידי בית-המשפט

3. האם תניית אי-תחרות היא "בין בני אדם המנהלים עסקים" כנדרש בסעיף 2(א) לחוק?

4. בעייתיות התוצאה לפיה כל תניית אי-תחרות היא הסדר כובל

5. פטור גורף לתניות אי-תחרות? פתרון לא-ראוי

6. הפתרון הראוי: פטור לתת-קבוצה של תניות

7. תחולת הדוקטרינה החוזית על תניית אי-תחרות שהוכשרה על-פי חוק ההגבלים

8. אי-הרלוונטיות של הדוקטרינה החוזית כאשר לצד המוגבל יש מידע די הצורך

ו. סיכום

מטרתו של סמינריון זה היא להציע שינוי בגישת הפסיקה והחקיקה הישראליות באשר למדיניות המשפטית כלפי תניות אי-תחרות, תניות אי-תחרות הן תופעה שכיחה ביותר במפה העסקית, אלה הן תניות המגבילות צד אחד לחוזה מלהתחרות בצד האחר לחוזה. התניה עשויה להיות מוגבלת לתקופה מסוימת, לאיזור גיאוגרפי מסוים או לסוגי עיסוק מסוימים, השימוש בתניות מסוג זה שכיח בחוזי עבודה האוסרים על עובד להתחרות במעבידו במשך תקופה מסוימת מתום יחסי העבודה. ניתן למצוא תניות מסוג זה גם בחוזים לפירוק שותפות, בחוזים בין ספק לבין מפיץ או בחוזים בין מעסיק לקבלן עצמאי.1 תניות אי-תחרות רווחות גם בחוזים למכירת עסק, בהם המוכר מתחייב לא להתחרות בקונה למשך תקופה מסוימת.2

נקודת-המוצא של החיבור פשוטה ואינטואיטיבית: יש לקבוע כי תניית אי-תחרות רצויה מבחינה חברתית, אם ורק אם, יתרונותיה החברתיים גוברים על פגיעותיה החברתיות, למרות פשטותה של נקודת-מוצא זו, אין היא מיושמת על-ידי הפסיקה, כפי שיראה החיבור.

החיבור סוקר בקצרה את היתרונות החברתיים העשויים לנבוע מתניות אי-תחרות. הוא מדגיש יתרונות חברתיים אחדים שהפסיקה מתעלמת מהם בעקביות, אלה כוללים את היתרון של עידוד הכשרה כללית יקרה שמעניק מעביד לעובד. יתרון זה נעלם לחלוטין מעיני הפסיקה, שקבעה בעקביות כי הכשרה כללית אינה יכולה להצדיק תניות אי תחרות. עוד התעלמה הפסיקה (כמו גם, כפי הנראה, הצדדים המתדיינים) מיתרונות המוכרים כמצדיקים הסדרים אנטי-תחרותיים אחרים (כגון יתרונות לגודל, יכולת התמודדות טובה יותר מול מתחרים דומיננטיים וכיוצא בזה) והינם רלוונטיים במקרים רבים גם לתניות אי-תחרות.

ניתן לטעון שהתערבות בתניות אי-תחרות פוגעת בערך נוסף, והוא "זכות הקניין" שיש למעביד, כביכול, בסודותיו העסקיים או בידע שהעובד רכש במקום העבודה, הגנה על סודות עסקיים מהווה בהחלט אחד היתרונות החברתיים החשובים ביותר של תניות אי-תחרות. אולם לא ניתן, להצביע על ערך נוסף ועצמאי בדמות הזכות ה"קניינית" שיש למעביד בידע זה. קניין הוא כלי שיצר המשפט לשם קידום מטרות של מדיניות משפטית. על-כן, אף מבלי להכריע בשאלה אם סוד עסקי, למשל, יוצר זכות "קניינית" אם לאו, אין במושג "קניין" ערך קוסמי כשלעצמו, המנותק מן היתרון החברתי הגלום בסוד העסקי והשמירה עליו.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

 נ' כהן במאמרה "תחרות מסחרית וחופש עיסוק" עיוני משפט יט  353, 372-383,

Leg .J 9 "Information Valuable in Rights of Economics and Law The" Kitch .E.W

699 ,683  .Stud.