‏290.00 ₪

שאלת מחקר:

כיצד באה לידי ביטוי הכרזת העצמאות כמקור לזכויות הלאומיות?

תוכן עניינים

מבוא   

יסוד מדינת ישראל  

הצהרת כוונות בפני אומות העולם:

כתיבת המגילה   

סיכום   

ביבליוגרפיה   

בספרו המשפט הקונסטיטוציוני של מדינת ישראל, פרופ' אמנון רובינשטיין מבחין בין ארבעה חלקים בהכרזת העצמאות.

מגילת העצמאות היא המסמך המכריז על הקמתה של מדינת ישראל. "מגילת העצמאות" הוא אמנם שמה המקובל, אך שמה הרשמי הוא "הכרזה על הקמת מדינת ישראל", ובשם זה פורסמה בעיתון הרשמי (ע"ר 14.5.48, עמ' 1). את המגילה הקריא דוד בן-גוריון בטקס הכרזת העצמאות שנערך במוזיאון תל אביב הישן (שדרות רוטשילד 16, תל אביב), ביום שישי, ה' באייר תש"ח, 14 במאי 1948, בשעה 16:00, 8 שעות לפני סיום המנדט הבריטי על ארץ ישראל.

זכויות היסוד של האדם בישראל מושתתות על ההכרה בערך האדם, בקדושת חייו ובהיותו בן-חורין, והן יכובדו ברוח העקרונות שבהכרזה על הקמת מדינת ישראל.

חובה אפוא לכבד את זכויות-היסוד של האדם ברוח העקרונות שבהכרזת העצמאות. חובה זו מוטלת על כל רשויות השלטון בישראל (סעיף 1 לחוק) ואין לפגוע בזכויות המוגנות על-פי חוק-היסוד, אלא באמצעות חוק ההולם את ערכיה של מדינת ישראל והעומד באמות-המידה של סעיף 8 לחוק.

 ההוראה שבסעיף 1 לחוק היא הוראה חוקתית, על-חוקית, ואינה מבחינה בין חלקיה השונים של הכרזת העצמאות. לפיכך כל עיקרון הגלום בהכרזה חייב להילקח בחשבון בשעה שעולה על הפרק יישומה של זכות-יסוד של אדם בישראל.

 אחד העקרונות החשובים שבהכרזת העצמאות - אם לא החשוב שבהם - הוא זכותו של העם היהודי על ארץ-ישראל במובן זכותו להקים בה מחדש את מדינתו. למעשה זוהי התשתית לריבונותנו על הארץ. ההכרזה פותחת בקשר ההיסטורי של העם היהודי וארצו ומציינת את העובדה שקשר זה לא נזנח מעולם.6 ההכרזה ממשיכה באזכור ההכרזה שנשמעה מפיו של חוזה המדינה, תיאודור הרצל, בקונגרס הציוני הראשון, בדבר זכותו של העם היהודי על ארץ-ישראל, ועל ההכרה הבינלאומית שניתנה לכך - תחילה בהצהרת בלפור, לאחר-מכן באישור כתב-המנדט על ארץ-ישראל על-ידי חבר-הלאומים, ולבסוף מטעם ארגון האומות המאוחדות.

 זכותו של העם היהודי על ארץ-ישראל באה אפוא לידי ביטוי הן בתפיסה היהודית-ציונית הן במשפט הבין-לאומי שהכיר בקיומה של זכות זו. שני עקרונות אלה קיבלו ביטוי בהכרזת העצמאות ולכן יש לכבד את זכויות-היסוד של האדם הקבועות בחוק-היסוד: כבוד האדם וחירותו (כמו גם בחוק-יסוד: חופש העיסוק), ברוח עקרונות אלה.

 בהקמתה של מדינת-ישראל, שעליה הוכרז בהכרזת העצמאות, היה משום מימוש זכותו של העם היהודי על ארץ-ישראל (על-כל-פנים באופן חלקי, לאחר שחבלי ארץ-ישראל שממזרח לירדן נקרעו מתחום המנדט הבריטי).

מבחינת המשפט הבין-לאומי מה כוללת זכותו של העם היהודי על ארץ-ישראל, פרט לעצם הזכות להקמת מדינתו?

לבדיקת שאלה זו יש לעיין בכתב-המנדט הבריטי, שבו הוטלה על ממשלת בריטניה המשימה להוציא לפועל את תוכנית "הבית הלאומי" של העם היהודי בארץ-ישראל; שכן ממשלת ישראל היא היורשת של המנדט הבריטי, ואותן זכויות שאמורה היתה ממשלת המנדט להוציא לפועל עברו לממשלת ישראל לצורך הגשמתן.

בכתב-המנדט נאמר:

בעל המנדט יהא אחראי לכך ששום שטח ארצישראלי לא יינתן, לצמיתות או בחכירה, לממשלתה של מעצמה זרה כלשהי, ולא יושם באיזה אופן שהוא תחת שלטונה.

ממשלת ארץ-ישראל, בהבטיחה שזכויותיהם ומצבם של חלקי אוכלוסיה אחרים לא ייפגעו לרעה... ותעודד תוך שיתוף-פעולה עם הסוכנות היהודית... התיישבות צפופה של יהודים על הקרקע, לרבות אדמות המדינה ואדמות שוממות שאינן דרושות למטרות ציבוריות.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

חוק-יסוד: ישראל מדינת הלאום של העם היהודי

ששון ש', החילוניות החדשה, הוצאת רסלינג, (2019)

מ' ספרד החומה והשער: ישראל, פלסטין והמאבק המשפטי לזכויות אדם, הוצאת כתר (2018)

ידין ש'. רגולציה חדשה: מהפכה במשפט הציבורי, הוצאת נבו (2018)

Mazie, Steven V. Israel's Higher Law: Religion and Liberal Democracy in the Jewish State. Lexington Books