‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד בא לידי ביטוי פלורליזם משפטי בישראל?

תוכן עניינים

א. השיח התיאורי של הפלורליזם המשפטי

ב. בתי-דין דתיים פרטיים - היבטים השוואתיים

ג. הכרחיות השיח ההוראתי של הפלורליזם המשפטי

ד. פלורליזם משפטי בישראל מנקודת-מבט הוראתית

ביבל'

זמנו של הדיון ברעיון הפלורליזם המשפטי הגיע גם לישראל.1 אם נותנים על כך את הדעת, ניתן להביע תמיהה מסוימת על האיחור הרב שבו פקד הדיון הגלוי בנושא זה את מחוזותינו, מחוזות הנתפסים לא-פעם כמגלמים במהותם את הדגם המובהק של הפלורליזם המשפטי הקלסי.2 תשובה מסוימת לתמיהה זו עשויה להימצא, בין השאר, בחיבור זה, שאחת ממטרותיו היא להביע את מורכבות הדיון הפלורליסטי דווקא במחוזות אלה. חיבורו המרתק של יששכר רוזן-צבי, "סובייקט, קהילה ופלורליזם משפטי", מצטרף לכתיבה המתפתחת בתחום הפלורליזם המשפטי בישראל.3 מאחר שרוזן-צבי מתייחס בחיבורו לעבודתי הקודמת בתחום זה4 ואף מבקר אותה בנקודות מסוימות, והיות שאני רואה בחיבורו של רוזן-צבי דוגמה מובהקת לאחת משתי הגישות השונות לפלורליזם המשפטי שהצגתי בחיבורי הקודם, אפתח תחילה בהצגה תמציתית של השקפתי בעניין הפלורליזם המשפטי והדיון בו.

הדיון בנושא הפלורליזם המשפטי נחלק לשניים: לדיון הוראתי (פרסקריפטיבי) ולדיון תיאורי (דסקריפטיבי). הדיון ההוראתי מתמקד בהסדרה הנורמטיבי של תופעת הפלורליזם המשפטי, ואילו הדיון התיאורי מתמקד במנגנונים חברתיים הממלאים פונקציה משפטית לצד המנגנונים המדיניים-הרשמיים. שתי דרכי שיח אלה סווגו לא-פעם כזרמים שונים במסגרת מחקר הפלורליזם המשפטי, ואף שוייכו לאוריינטציה מחקרית שונה: השיח ההוראתי נתפס כמשקף גישה משפטנית, ואילו השיח התיאורי נתפס כמתחייב מגישה של מדעי-החברה. כפי שניסיתי להראות בעבר, אין להתייחס לשתי דרכי שיח אלה כאל פרדיגמות שונות, חלופיות, ואולי אף סותרות, אלא להיפך, אלה הן פרדיגמות משלימות, המביעות את שני הפנים של הפלורליזם המשפטי, הקיים הן כתופעה משפטית והן כתופעה סוציולוגית, ומאתגר את ההגדרות המקובלות של שדות המחקר האלה. בדיוני הקודם הצעתי שיש להתוות את החלוקה בין שתי הפרדיגמות על רקע הנסיבות המחקריות ועל רקע המטרות שהמחקר מבקש להשיג, נסיבות מחקריות המתייחסות לחברות בעלות אפיונים של פיצול תרבותי, אתני או דתי, במטרה לעמוד על הסדר התייחסויות-הגומלין בין המערכות החברתיות השונות, מזמינות בדרך-כלל את הפעלת הפרדיגמה ההוראתית; בעוד שנסיבות המתייחסות להברות שאינן מאופיינות בפיצולים כאלה, במיוהד כאשר מטרת המחקר היא לעמוד על ההיבטים האמפיריים של פעילות מערכות שונות להסדרת יחסים חברתיים, מזמינות בדרך-כלל את הפעלת הפרדיגמה התיאורית.5 להבדלים "נסיבתיים" אלה יש גם השלכות עמוקות הבאות לידי ביטוי בהמשך, בעת בחינה של תוכן המחקרים והתחקות אחר השאלות והנושאים המעסיקים את המחקרים השונים, מבדיקה ביקורתית כזו עולה כי הגישה התיאורית מתייחסת, לאמיתו של דבר, רק לחלק הגלוי של פעילות המנגנונים החברתיים הממלאים פונקציה משפטית, ומתעלמת מחלקים חשובים אתרים של המציאות המשפטית.6 לענייננו, כפי שיתברר בהמשך הדברים, אחד ההיבטים החשובים ביותר של המציאות הנורמטיבית הנעלמים מעיניהם של בעלי הגישה התיאורית הוא אותו "צד אפל" של הפלורליזם המשפטי, אותו צד המגלם את העימות האינהרנטי בין הליברליזם לפלורליזם.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

ר' שמיר "לקס מוריאנדי: על מותו של משפט ישראלי" רב-תרבותיות במדינה דמוקרטית ויהודית, ספר הזיכרון לאריאל רוזן-צבי ז"ל (מ' מאוטנר, א' שגיא, ר' שמיר עורכים, רמות, ) 589;

 on Essay An :State and Church ,Family" Weisbrod .C

 744 ,741 .L .Fam J 26 "Authority Religious and Constitutionalism