‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי בקניין רוחני, דוקטרינת הדילול?

תוכן עניינים

מבוא    

עוולת דילול מוניטין        

דוקטרינת הדילול          

יסודות עוולת הדילול     

אכיפת ההפרה  

מניעת דילול סימן מסחר

דוקטרינת הדילול - מסגרת נורמטיבית    

ענף ההקלשה של דוקטרינת הדילול         

שימוש בסימן מסחר מדלל והרווחים הנצמחים מן הסימן המדלל     

דוקטרינת הדילול – פוזיטיביזם משפטי    

דילול סימני מסחר ונחלת הכלל   

דין מצוי - הפסיקה בישראל         

ניתוח וביקורת פס"ד בנושא "תואמי" בשמים סימני מסחר וקנין רוחני (2023) 

משפט משווה    

אנגליה 

גרמניה 

צרפת   

סיכום   

ביבליוגרפיה      

 אחת ההרחבות בפסיקה של הגנה על סימני המסחר הייתה של אימוץ תורת הדילול (dilution), שהתפתחה בחמישים השנה האחרונות.

במקרה זה ככלל, אין חשש להטעיה. כאן למעשה חזרו להגן על היצרן מפני ניצול המוניטין[1] שבנה על ידי אחרים. אולם. כאן המבחן של הצרכן אינו רלבנטי יותר. סביר שהצרכן יודע כי הוא רוכש אופניים שאין להם קשר לחברה מתחום הצילום. על כן ההנמקה הייתה אחרת. שימוש שכזה יביא ל"דילול" סימן המסחר ויפגע בו. אמנם, כאן, הצרכן כבר אינו המוקד, אולם, בבסיס הדוקטרינה עומד הבסיס הרעיוני של מניעת תחרות בלתי הוגנת – ניצול המוניטין[2] שחברת "קודאק" בנתה לעצמה ע"י אחרים.

דוקטרינת הדילול צמחה על רקע תובנה הנוגעת לשינוי שחל בתפקידם המסחרי והתרבותי של סימני המסחר.^[3] כותבים שונים הצביעו על כך שלסימני המסחר יש חשיבות כפולה: לצד תפקידם הקלאסי כמונעים את הטעיית הצרכן באשר למקור המוצר, לסימני המסחר יש ערך תדמיתי לא מבוטל, גם במנותק מהמוצרים אותם הם מסמנים. כאשר סימן מסחר מתבסס בקרב ציבור הצרכנים הוא הופך למוצר עצמאי שצרכנים מוכנים לשלם עבורו לא מעט, אף במנותק לגמרי מהקשרו המקורי. ערכו של מוצר יכול לעלות על ערכו של מוצר זהה לגמרי רק מפני שהוא מסומן בסימן מסחר פופולרי.^[4]

הדבר מעלה את שאלת ההגנה על סימן המסחר כנכס בעל ערך עצמאי. השאלה עולה במלוא חריפותה בקשר להגנה מפני דילול של סימני מסחר. דוקטרינת הדילול מוגדרת כאיסור לעשות שימוש בסימן מסחר הדומה לסימן מסחר אחר המוכר היטב, ללא רשות בעליו ובאופן המביא לשחיקה וטשטוש של אופיו המבחין של הסימן המוכר או פגיעה בתדמיתו החיובית.^[5] מעבר לגרעין זה של ההגדרה, ישנן גישות שונות באשר ליתר מרכיביה. המחלוקת העיקרית היא בקשר לשאלה האם הדילול הינו סוג של הטעיה, חלשה יותר, או שמא דילול של סימן מסחר מתרחש גם כאשר אין כלל חשש להטעיית הצרכן בדבר קיומו של קשר בין המוצר המסומן בסימן המדלל ובעלי סימן המסחר הרשום. הגישה המקובלת כיום בשיטות משפט רבות היא הגישה הגורסת כי דוקטרינת הדילול אינה הרחבה מסוימת של ההגנה מפני הטעיה, אלא הגנה מפני שימוש שאין בו הטעיה, וזוהי הגישה בה ננקוט אף אנו.^[6] משכך, דווקא בהקשר זה, בו אין חפיפה בין ההגנה על הערך העצמאי של סימן המסחר ובין ההגנה מפני הטעיית הצרכן, מתחדדת שאלת ההגנה על סימן המסחר כנכס בעל ערך עצמאי.

כאמור, ההנחה הניצבת בבסיס דוקטרינת הדילול היא שהסימן ״מדולל״, ושיכולתו למשוך צרכנים נפגעת עקב השימוש בסימן המסחר הדומה לו. הנחה זו אינה טריוויאלית כלל. לשם המחשת חוסר הרציונליות שבדבר, נחזור לסיפור המופיע במבוא, אך נחליף את המסעדה בחנות נעליים ואת מנות היום בנעליים של חברות שונות. הזבן מציע לקונה בחירה בין נעלי ״נייק״^[7] ונעלי ״אדידס[8]״, והקונה בוחר בנעלי ״נייק״. לאחר מכן הזבן נזכר שיש במלאי גם נעליים של חברה סינית המייצרת נעליים זולות ועמידות פחות, שנקראת ״הייק״ ואינה קשורה כלל לחברה המפורסמת ״נייק״.

ניתוח וביקורת פס"ד בנושא "תואמי" בשמים סימני מסחר וקנין רוחני (2023) 

תביעה של יצרניות מותגי בשמים מוכרים (בהן Chloe, הוגו בוס, לאנקום, ארמני, פולו, דוידוף, לוריאל ובריטני ספירס) נגד חברה המוכרת מוצרי בישום עם ריחות "תואמים" הדומים עד זהים לבשמים המוכרים. בשמים הזולים משמעותית מהבשמים המוכרים, תואמים לאלה של המוצרים היוקרתיים. לחברות הבשמים התובעות אין פטנט על התרכובת הכימית של הבושם, אך הן רשמו סימני מסחר על מותג הבושם שלהן. התובעות בעלות סימני המסחר המוכרים טוענות שהחברה מבקשת להיבנות מהמוניטין שלהן שלא כדין ע"י ייצור ומכירת חיקויי ריח נחותים, שהם משווקים ברחבי הארץ וכן מדללות המוניטין שלהן. ואילו החברה טוענת כי התנהלותה מותרת. ציבור לקוחותיה יודע היטב כי את מוצריה הוא קונה ולא את מוצרי בעלות סימני המסחר ואין כאן הטעיה.  השופט גרשון גונטובניק קבע: הדבר מותר כל עוד נשמר בידול ואין הטעיה![1]

ביקורת: לדעתי טעה השופט, כשקבע כי הדין הישראלי אינו אוסר על הפעילות של אויל דה לאמור, ובלבד שנשמר בידול נאות בין המוצרים אשר שולל חשש להטעיה ושיש דמיון בניחוחות.

(בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

ביבליוגרפיה לדוגמא:

הלמן ל' ואח' "שימושים מוגנים בחומרים מוגנים בזכויות יוצרים לצורך למידת מכונה" פרסומי משרד המשפטים (2022)

נרקיס פ'. דיני קניין רוחני - דיני זכויות יוצרים. אוצר המשפט 

אסא קלינג סימני מסחר – במי הם פוגעים? על מוסר, תקנת הציבור וסימני מסחר, הגבול המוסרי של הקניין הרוחני 40–53 )מיכאל בירנהק ואור כהן-ששון עורכים

ת"א 61865-03-17 CHLOE  ואח' נ' אויל דה לאמור בע"מ ואח', לפני כבוד השופט גרשון גונטובניק, נבו 545-77-2023, (30 יולי 2023)

חסינה