‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באים לידי ביטוי  חידושים בדין האזרחי: הקודקס האזרחי בחוזים?

תוכן עניינים

מבוא

קודיפיקציה אירופית

קודקס ישראלי כללי לדיני חיובים ודיני חוזים

חוק החוזים (חלק כללי)- קודיפיקציה

משפט משווה

התנאים לקודיפיקציה. 

חוק החוזים כקודיפיקציה: הלכה ומעשה. 

הקודקס וסוגיית תום-הלב בחוזים 

סיכום

דין רצוי 

ביבליוגרפיה

עבודה זו תתמקד בקודיפקציה של דיני החוזים 

נראה, כי הדעה הרווחת בדבר המהפכה שחוללה החקיקה החדשה בדיני החוזים מבוססת על התמורה שחוללה בהם קליטתו של עקרון תום-הלב מהמשפט הקונטיננטלי. אכן, לא ניתן להטיל ספק בשינוי המשמעותי שיצר עקרון תום-הלב בדיני החוזים - הן בשלב המשא-ומתן (שהחובה לנהוג בו בתום-לב מבוססת על סעיף 12 לחוק החוזים) והן בשלב החוזי עצמו (אשר לגביו סעיף 39 מורה כי יש לנהוג בתום-לב בקיום חיובים ובשימוש בזכויות הנובעות מן החוזה). בשלב המשא-ומתן, הצדדים חייבים בחובות הגינות זה כלפי זה, עבר זמנה של הדוקטרינה האנגלית המסורתית של "ייזהר הקונה", ומחליפות אותה חובות גילוי נרחבות. הצדדים אף אינם בני-חורין לפרוש מן המשא-ומתן ככל העולה על דעתם,ואפשר שיהיו חייבים לנהוג בשוויון בבעלי דברם. במצבים מסוימים יראו אותם כמי שהתקשרו בחוזה אף-על-פי שההליך של כריתת החוזה טרם הושלם. בשלב החוזי עצמו, הצדדים שוב אינם יכולים לנהוג בחוזה "ככתבו וכלשונו". לעיתים מוטלות עליהם חובות נוספות שזכרן לא בא בחוזה עצמו. במקרים אחרים אין הם יכולים "לעמוד על קוצו של יוד" שדווקא כן נזכר בו. נוסף על כך, פרשנות החוזה נשלטת כיום על-ידי עקרון תום-הלב.

אין בדעתי לחלוק על התפקיד המרכזי של עקרון תום-הלב בדיני החוזים המודרניים, וזאת להבדיל מן הדין שנהג ערב חקיקתו של חוק החוזים. בתחום זה חוללה חקיקתו של חוק החוזים, ללא ספק, תמורה דרמטית בדיני החוזים, אולם אין קשר ישיר בין מסקנה זו לבין שאלת הקודיפיקציה שהוצבה בראשית הדיון. עקרון תום-הלב צמח, ליבלב ושינה את דיני החוזים, אולם הוא עשה זאת בערוץ מקביל להתלבטות בשאלת הקודיפיקציה, וחיותו היתה עצמאית במידה רבה. עקרון תום-הלב איפשר לבית-המשפט ליצור נורמות חדשות ולהגמיש עקרונות חוזיים מקובלים. הוא יצר מציאות של דיני חוזים שבספר, ולצידם תורה שבעל-פה המשנה אותם. קיומו דווקא עמעם את החשיבות היחסית של רוב ההסדרים הפרטיקולריים שבחוקי החוזים. מה לנו כריתת חוזה בדרך של הצעה וקיבול אם השאלה שוב אינה "חוזה או לא חוזה", מאחר שקיימת אחריות משפטית גם בשלב המשא-ומתן? מה לנו "טעות או לא טעות" אם קיימת אחריות בשלב המשא-ומתן? מה לנו אומד דעתם של הצדדים אם ממילא מיוחסת להם כוונה לפעול בתום-לב, וממילא הם חייבים לנהוג לפי נורמה זו? במילים אחרות, ניתן אף לטעון לקיומו של מתח פנימי בין חקיקה קודיפיקטיבית לבין הוראה בעלת רקמה פתוחה כמו זו הקובעת את חובת תום-הלב בקיום חוזה. הוראה כזו חותרת במידה מסוימת תחת המטרה הקודיפיקטיבית של הבהרת הדין אף-על-פי שמקורה ההיסטורי הוא, כאמור, בקודים הקונטיננטליים.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

מיגל דויטש "הנדסת הקודיפיקציה של המשפט האזרחי - הצעת מבנה", משפטים כט 587, תשנ"ט

מיגל דויטש פרשנות הקודכס האזרחי החדש (כרך א) (הוצאת בורסי), 567 ע'

מיגל דויטש  דיני חוזים מיוחדים (כרך א) (הוצאת בורסי)

דניאל פרידמן ונילי כהן חוזים (תשנ"א).

א' ברק "לקראת קודיפיקציה של המשפט האזרחי" עיוני משפט ג 5  

Law in Studies .Univ Tel-Aviv 1 "Law Civil the of Codification Towards" Bark .A