‏290.00 ₪

שאלות המחקר

כיצד באה לידי ביטוי הולדה לאחר מיתה?

עד כמה ראוי לאפשר להורים שכולים להשתמש בזרע בנם?

תוכן עניינים

ראשי פרקים:

מבוא

• ההסדר המשפטי:

1. חוק האוטונומיה והפתולוגיה
2. תקנות בריאות העם (בנק הזרע).
3. חוק יסוד כבוד האדם וחרותו
4. הנחיות היועץ המשפטי לממשלה
5. מעמדם של הסבים בחוק ובפסיקה הישראלית

• משפט משווה:

1. אנגליה
2. משפט עברי

• מעמדם של סבים כנגזר מהזכות להורות:

1. הזכות הבסיסית של אדם להורות
2. האם ניתן להרחיב את מעמד הסבים בהתבסס על ההצדקות שבבסיס הזכות להורות?

• שיקולים מול אינטרסים של הסבים:

1. רצון הנפטר
2. טובת הילד
3. יתמות מתוכננת וגלעד זכרון
4. השפעה על הציבור הדתי

סיכום ומסקנות

במשבר הקורונה 2020 סבים וסבתות לא יכלו ליצור קשר פיזי עם משפחתם ונכדיהים מחשש להידבקות. רצונם של הורים לראות המשכיות לבנם הוא רצון אנושי טבעי ומובן.

הרצון להמשכיות ולקיום לאחר המוות על-ידי הותרת צאצאים הוא רצון בסיסי והגיוני של רוב הפרטים בחברה. ביטוי מוחשי לרצון זה ניתן לגלות כבר במורשת היהודית ובהלכה, הרי שמצוות פרו ורבו היא הראשונה במצוות התורה.

כיום, מאז פריצת הדרך המדעית בתחום ההפריה המלאכותית , החלום של הסבים להמשכיות של בנם באמצעות נטילת זרע לאחר מותו היינו קרוב ואפשרי מתמיד.

בקשות של סבים להוצאת זרע מבנם שנפטר והשימוש בזרעו לאחר מותו מעוררות שאלות מורכבות ורבות .

סוגיה זו מהווה לעניות דעתי את אחד השאלות הסבוכות ביותר והמעוררות מחלוקת מתחומים שונים: משפט[1], רפואה, פילוסופיה, דת, כבוד האדם וכבוד המת, המשכיות ומשפחה.

 על- פי דין, אין להורים מעמד בשאלות ההולדה של ילדיהם. החלטות מעין אלה מתקבלות, דרך כלל, על- ידי האדם ובת- זוגו, אשר יכולים לבחור האם ומתי, יביאו ילדם לעולם.

 פתיחת פתח להורי בן-הזוג, להיכנס לתחום אינטימי ופרטי זה מעוררת שאלות קשות ביותר ובעיות מורכבות. לפיכך, למרות האמפתיה להוריו של אדם שנפטר, שצערם וכאבם אינם יודעים גבולות, עולה השאלה האם יש להעניק להורים זכות או מעמד חוקי לעניין השימוש בזרע לאחר המוות של בנם?

שימוש של סבים בזרע בנם שנפטר מחייבת התמודדות בהיבט הכולל של הנושא, מנקודת מבט מוסרית- חברתית רחבה. יש לשים משקל רב לרצונו הקונקרטי של הפרט בו מדובר (הנפטר), וזאת תוך בחינת מכלול הערכים החברתיים והמוסריים המעורבים בסיטואציה זו והתחשבות בהם.

הניסיון מלמד כי ככל שהתופעה תתרחב - כך גדל הסיכוי למחלוקות, ואם בית המשפט יידרש להתערב במערכת היחסים בין האם לסבים, תעלה השאלה של מעמד הסבים במערכת המשפחתית שהם עצמם יצרו.

נשאלת השאלה האם מעמדם יהיה כשל סבים רגילים, שזהו מעמד נחות בהרבה מזה של האם, או האם הם יכנסו בנעליו של האב המנוח, או שמא ייווצר מעמד ביניים חדש. האם יוכלו הסבים לכפות הסדרי ראייה רחבים בניגוד לרצון האם, האם ידרשו לשלם מזונות אם תקלע למחסור וכיוצ"ב שאלות שטרם עמדו בפני בתי המשפט עד היום.

בעבודה זו נבדוק את נקודות ההשקה האפשריות של החקיקה והפסיקה הישראלית עם מתן תוקף לאינטרס של הסבים .

כמו כן נבדוק את התנגשות הזכויות והאינטרסים השונים שייווצרו לכשימומש האינטרס של הסבים.

מצד אחד, קיים מתח בין זכותו של הנפטר לשמירת כבודו אף במותו, לבין השאיפה לממש את רצונו כפי שהובע עוד בחייו[2].

מהצד האחר, מדובר במתח בין האינטרסים של הורי המת – המשכיות הדור, הזכות למשפחה, והזכות לחיות בדרכם שלהם – לעומת זכויות הילד שטרם נולד האמור להיוולד, אשר יבוא לעולם יתום מאב.

לנוכח סוגיות ושאלות מורכבות אלו עולה

שאלת המחקר של עבודה זו והיא:

עד כמה ראוי לאפשר להורים שכולים להשתמש בזרע בנם?

על שאלה זו ננסה לענות באמצעות הפנייה לחקיקה הישראלית יחד עם עמדת היועץ המשפטי לממשלה וההנחיות שלו לעניין.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

אהרן ברק, קארין כרמית יפת, אליקים רובינשטיין ספר יעקב טירקל – פרקי הגות, עיון ומשפט (נבו) (2020)

דשא ו' מערכת המשפט בישראל, הוצאת נבו (2019)