‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד בא לידי ביטוי נכס מכביד?

תוכן עניינים

מבוא. 3

סמכות הוויתור מוגבלת לוויתור על נכס של החברה. 3

ההבחנה בין ויתור על חוזה לוויתור על קניין 4

משמעותו של ויתור על נכס מכביד במערכת היחסים שבין החברה לבעל אינטרס בנכס. 5

משמעותו של הוויתור במערכת היחסים שבין בעלי האינטרסים השונים בנכס לבין עצמם. 8

מהם הנכסים אשר המפרק יהיה מעוניין לוותר עליהם במהלך הפירוק, ומאילו טעמים 10

מתי יבקש המפרק לוותר על חוזה. 10

ויתור על חוזים ללא רווח. 10

ויתור על חוזים המכבידים על הליכי הפירוק. 12

שימוש בזכות הוויתור להשתחרר מחוזה בלתי רווחי או מכביד - האמנם נחוץ ?. 13

מתי יבקש המפרק לוותר על קניין 17

חובות השוכר והמשכיר על פי חוק השכירות והשאילה. 18

בעל נכס, שוכר ושוכר משנה. 21

עיכבון 22

הערת אזהרה. 24

מיהו הגורם הנפגע מהוויתור על הנכס המכביד ?. 29

ויתור על חוזה - מיהם הנפגעים?. 30

ויתור על קניין - מיהם הנפגעים ?. 32

מתי יש מקום לאפשר למפרק, בראיית הנזק הנגרם, וזהות הנושא בו, להשתחרר מנכס מכביד ?. 33

סיכום. 38

ביבליוגרפיה. 40

חוק החברות 1 מקנה למפרק[1], באישור בית המשפט, את הסמכות לוותר על נכס מכביד[2]. סמכות זו מהווה אחד החריגים לכלל לפיו אין הליכי פירוק באים לשנות את מערך הזכויות והחובות של החברה, כפי שהיה ערב פתיחת הליכי הפירוק, או להקנות לחברה או למפרק כוחות לעשות כן[3]. בדיון להלן אבקש לבחון את היקפה הראוי של סמכות הוויתור לאור טעמיה ואנסה להצביע על דרך הפרשנות הראויה של הוראות הפקודה בעניין זה.

ארבע הן אבני היסוד המגדירות ותוחמות את סמכות הוויתור על נכס מכביד: סמכות הוויתור מוגבלת לוויתור על נכס של החברה; האבחנה בין ויתור על חוזה לבין ויתור על קניין ; התוצאות שיש לפעולת הוויתור ביחסים שבין החברה לבעלי אינטרס בנכס ; והתוצאות שיש לפעולת הוויתור ביחסים שבין בעלי האינטרסים בנכס לבין עצמם.

סמכות הוויתור מוגבלת לוויתור על נכס של החברה

זכות ההשתחררות מנכס מכביד מאפשרת למפרק החברה, באישור בית המשפט, לוותר על נכס השייך לחברה ולהביא להוצאתו ממסת הנכסים העומדת לרשות הנושים והמשתתפים. במילים אחרות, זכות הוויתור מאפשרת למפרק, באישור בית המשפט, לגרוע מנכסי החברה, וזאת באותם מצבים, וביחס לאותם נכסים, אשר לא רק שאינם מועילים להליכי הפירוק, אלא שיש בהם כרי להכביד עליהם.

ומכלל ההן נלמד גם הלאו. סמכות הוויתור איננה מאפשרת למפרק להוסיף לחברה נכס שלא היה בבעלותה, או להגדיל את זכויותיה בנכס קיים. במילים אחרות, המפרק רשאי לוותר על נכסי החברה, אך לא על נכסי הזולת. לכן, למשל, אין המפרק רשאי לוותר על זיקת הנאה (כגון זכות מעבר) השייכת לפלוני, אפילו אם זכות זו מתייחסת לנכס מקרקעין המצוי בבעלות החברה. זיקת ההנאה איננה נכס של החברה, אלא של פלוני. הנכס של החברה הוא זכות הבעלות במקרקעין (זכות ממנה נחצבה לטובת פלוני זיקת ההנאה), ורק עליה בכללותה רשאי המפרק לוותר. עיקרון זה נראה ברור על פניו. הוא נובע מתפיסותינו הבסיסיות בנוגע למהותו של הקניין הפרטי, ולהגנה המשפטית המוענקת לו[4].

ההבחנה בין ויתור על חוזה לוויתור על קניין

הסיבה בעטייה מבקש המפרק להשתחרר מנכס של החברה איננה נעוצה לעולם בכך שהמפרק איננו מעוניין בזכויות שמקנה לו הנכס. בין אם הנכס הוא זכות קניין בנכס מוחשי או בלתי מוחשי, ובין אם הוא חוזה, חזקה על המפרק כי אין הזכויות הנובעות מהנכס מכבידות עליו. נהפוך הוא, יש להניח כי זכויות אלה הנן בעלות ערך, וכי המפרק היה מעוניין בשימורן לטובת כלל הנושים והמשתתפים.

הטעם העומד מאחורי רצונו של המפרק לוותר על נכסים, והסיבה לכינויים "מכבידים", מצוי בצדה השני של המטבע: בעובדה שלבעלות בנכסים, כמעט לעולם, מתלוות לא רק זכויות כי אם גם חובות. חלקן של חובות אלה נובעות מכוח הדין (כגון החובה לנקוט בצעדים סבירים למנוע נזק בשל נכס מסוכן, או החובה לשאת בתשלומי ארנונה), חלקן התחייבויות חוזיות שהחברה נטלה על עצמה (כגון דמי התמורה שהתחייבה לשלם כנגד הנכס), ויתרתן חבויות כלפי בעלי זכויות קניין אחרות בנכס (כגון חובת השוכר לשלם דמי שכירות לבעל הנכס).

לעתים משקלן של חובות אלה בטל לעומת היתרונות הנובעים מהנכס. כך, למשל, הבעלות ברכב כרוכה בנשיאה בעלות ביטוחו, אך לרוב עלות זו איננה משמעותית בהשוואה לתועלת הצומחת מהזכות להשתמש בו או, למצער, למוכרו לאחר. עם זאת, בהחלט ייתכנו מצבים בהם יתהפכו היוצרות, והעלות הכרוכה בבעלות בנכס תעלה על התועלת שתצמח ממנה. אלה המקרים בהם יהיה המפרק מעוניין בהשתחררות מהנכס.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

 א' פרוקצ'יה דיני פשיטת רגל והחקיקה האזרחית בישראל 77 ואילך ;

א' פרוקצ'יה "לשאלת תוקפה הקניני של הערת אזהרה" עיוני משפט ז 446;

 ש' לוין וא' גרוניס פשיטת רגל 373 ;

D. Friedmann "Restitution of Benefits Obtained Through the Appropriation of Property or the Commission of a Wrong" 80 Colum. L. Rev. 504