‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי אלימות נגד נשים?

הקשר בין תפיסות צדק לבין ההליך המשפטי. הדיון בשאלות מופשטות אלה ייעשה בדרך של עיון מקרוב בהליך משפטי שהתנהל בבית המשפט המחוזי בתל-אביב, הליך שעסק בסיפורה של בחורה צעירה שסבלה מכמה מעשי אינוס ואלימות נמשכת מידיו של בן-זוגה. הסוגיה של אלימות נגד נשים נמצאת זה שנים מספר במרכז הדיון הציבורי, המערכת המשפטית נטלה על עצמה ניסיון של רפורמה שיטתית. בית-המשפט העליון תרם לנושא בכמה החלטות תקדימיות, שהמפורסמות שביניהן הן עניין בוחבוט (אלימות במשפחה) ועניין בארי (אונס), למרות הפיתוי לעסוק בתקדימים של בית-המשפט העליון, חיבורי יתרכז בהליך משפטי מן הערכאה הראשונה. בניגוד לחיבורים המיועדים לחשוף פסיקה בעייתית במיוחד ולבקרה, הרשימה הנוכחית דנה בפסק-דין שיישם תיאוריה פמיניסטית, קידם את המאבק באלימות נגד נשים וגילה רגישות למורכבות של הבעיה. בחירתי להתרכז בערכאה משפטית נמוכה מודרכת על-ידי המתודולוגיה שאני מאמצת, מתודולוגיה המתרכזת בהליך המשפטי.

החיבור מעלה את השאלה: עד כמה ההליך המשפטי הקיים יכול לאפשר השמעת קולן של נשים? שאלה זו סוטה מן השאלה הקלסית המתרכזת ביכולת ההליך המשפטי להביא לידי חלוקה צודקת של משאבים חברתיים או של רוע חברתי (קביעת אשם). שאלת ה"קול" מניחה כי ההליך המשפטי ממלא פונקציות חברתיות אחדות שרק אחת מהן היא חלוקת משאבים; פונקציה נוספת של ההליך היא מתן קול, או במילים אחרות, הכרה (recognition) בסובייקטים משפטיים, יחידים וקבוצות. תפקיד זה מתגלה בבירור כאשר בית-המשפט נותן שם משפטי לנזק לא מוכר, כאשר הוא מקבל סיפור מסוים כחלק מרפרטואר הסיפורים המקנים משמעות לקטיגוריה המשפטית, וכאשר הוא מפתח הליכים משפטיים המיועדים להקנות אמינות לעדויות של אנשים שונים על-מנת להעניק להם מעמד של שווים בשיח המשפטי ובקהילייה המשפטית המדומיינת על-ידי בית-המשפט בקובעו את הדין.

הפונקציה הכפולה של בית-המשפט מתרחשת תמיד, התיאוריה של הריאליזם המשפטי לימדה אותנו שגם כאשר בית-המשפט נמנע מלחלק, הוא מחלק: הוא מאשר חלוקה חברתית שהתרחשה מחוצה לו ונותן לה תוקף משפטי, באותו אופן, גם כאשר בית-המשפט נמנע מלהכיר, הוא מכיר. במילים אחרות, כאשר בית-המשפט קובע שאין קטיגוריה משפטית מתאימה, או כאשר הוא קורא לתוך הקטיגוריה המשפטית סיפורי-רקע התורמים לשוליותו של הקורבן, או כאשר בית-המשפט מאפשר הליכים משפטיים הפוגעים ביכולת להקשיב לעדות כלעדות אמינה, הוא תורם למעשה לאי-ההכרה ב"קולות" מסוימים. בחלק השני של החיבור אחשוף את הדרכים בהן אי-הכרה כזו תורמת לדה-לגיטימציה של קבוצות חברתיות מסוימות, ואשאל: כיצד תפיסה רחבה יותר של ההליך המשפטי עשויה לתרום לזיהוי תהליכים אלה?

ביסוד התיאוריה הפוליטית באשר לצדק מונחת הפרדיגמה החלוקתית, פרדיגמה זו מעצבת את הדיון התיאורטי ומנתבת אותו לוויכוח על השאלה: "מה מחלקים?" המחלוקת על ה"מה" מונעת מאיתנו קריאה ביקורתית של הנחות-המוצא של הפרדיגמה החלוקתית, איריס יאנג מזהה ארבע הנחות כאלה בספרה צדק ופוליטיקה של שוני:

(א) הפרדיגמה החלוקתית מניחה תמונת-עולם המחולקת לאנשים ולמשאבים. המשאב נתפס כחיצוני לאדם, ולכן החלוקה עצמה נתפסת כחיצונית לאדם, כמשפיעה על משאביו, ולא על זהותו.

(ב) ההנחה הראשונה תורמת לכך שהדיון בצדק תחת הפרדיגמה החלוקתית יתרכז בתוצאות החלוקתיות, ולא בהליך שהוביל אליהן. כתוצאה מכך, נמנעת מאיתנו הבנה של הדרכים השונות בהן ההליך החלוקתי עצמו משפיע על עיצוב הזהות של המשתתפים.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

בג"צ  ענת הופמן נ' הממונה על הכותל המערבי, פ"ד מח(2) 265.

תפ"ח מ"י נ' גרגורי חיימוב, דינים מחוזי, כרך לב(2) 325, פסקה כ 

  .Rev .L .Va 76 "?Matter Really Voice Does :story a Just is Story a When

;6 Reconstruction 1 "Tales Other and Black Best "The Carter Stephen

.J L .Yale 100 Color" of Voice New "The Johnson .M Alex

New Justice Racal Quest for Elusive The :Saved Not Are We And Bell Derrick

York .Rev .L .Harv 102 "Academia Legal of Critiques "Racial Kennedy Randall