‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי זכות השוויון של ערבי לגור ביישוב יהודי?

תוכן עניינים

מבוא. 

זכות המגורים והעילות להגבלתה. 

פס"ד קעדאן – אפליה על רקע לאום ערבי 

פסיקת בג"ץ, ותוצאותיה לעותרים.. 

יוזמות לשינוי החקיקה בעקבות הפסיקה. 

הגבלת הזכות למגורים בגין פגיעה בזכויות של אחרים.

חופש ההתאגדות או הזכות לקיום מסגרת קהילתית.

הקניין 

הגבלת הזכות למגורים כפגיעה בשוויון 

ערבים ומוסלמים מודרים מישובים יהודיים - הלכת קעדאן 

ייחוד לאומי כפוגע בשוויון 

פסק-הדין of Education Board. v Brown. 

היטמעות. 

חוק ועדות קבלה. 

סיכום.

ביבליוגרפיה. 

עבודה זו תעסוק בבדלנות במגורים בגין השתייכות אתנית-לאומית. הדגש בוא על אפליית ערבים.

על פי הצעת החוק ועדות קבלה בישובים, ועדות קבלה ליישובים רשאיות לדחות מועמדים שאינם מתאימים "להשקפת היסוד של היישוב", למרקם החברתי של היישוב ועוד. המדובר בהצעת חוק שיש בה כדי להדיר בראש ובראשונה מיעוטים אתניים מיישובים יהודיים, אך גם כדי להדיר כל מי שאינו שותף לעמדה, דת, השקפה פוליטית וכיוצ"ב של ועד היישוב. יצוין, כי עתירה של האגודה לזכויות האזרח נגד ועדות הקבלה תלויה ועומדת בבג"ץ.

הצעת החוק אושרה סופית לקריאה שנייה ושלישית בוועדת חוקה , אחרי שהוסכם על הכנסת שני שינויים לנוסח – הקטנת התחולה לארבע מאות משפחות במקום חמש מאות, וצמצום התחולה לגליל ולנגב בלבד. ההצעה עברה בקריאה שנייה ושלישית במליאה האגודה לזכויות האזרח הגישה עתירה נגד החוק יום לאחר אישורו. בסוף נדחתה העתירה, בטענה שאינה "בשלה" להכרעה.

 ביקורת על פרשת קעדאן - מגורי ערבים בתוככי יישוב יהודי בישראל. בית-המשפט מצהיר שאין המדינה יכולה למנוע מבני המיעוט הערבי לרכוש קרקעות מדינה למגורים ביישוב קהילתי, מהנימוק שהיישוב נועד למגורי יהודים בלבד.

בפרשת קעדאן מתמודד בית-המשפט עם השאלה הקשה של מגורי ערבים בתוככי יישוב יהודי בישראל. בית-המשפט מצהיר בפסיקתו, שאין המדינה, בעצמה או על-ידי גוף מטעמה (במקרה זה, הסוכנות היהודית), יכולה למנוע מבני המיעוט הערבי לרכוש קרקעות מדינה למגורים ביישוב קהילתי, מהנימוק שהיישוב נועד למגורי יהודים בלבד. בית-המשפט מוסיף ואומר, שלו התאפיין היישוב בקבוצת אנשים ייחודית אשר רמת הסולידריות בין חבריה גבוהה, ייתכן שהשיקולים לאסור מכירת קרקעות למי שאינו משתייך לקבוצה כזו היו מתקבלים. אך אם המאפיין היחיד של הקבוצה הוא היותה קבוצה יהודית, אין בכך צידוק לגיטימי למניעת הצטרפותם של בני-המיעוט הערבי לקבוצה.

כל ניסיון לבחון קביעה זו של בית-המשפט ולהעמידה במבחן הביקורת הוא בעייתי ביותר. העם היהודי, שהיה במשך מאות שנים מיעוט נרדף במדינות העולם וסבל מנידוי ומהשפלה, נאלץ להסתגר ולחיות בגטאות; שכן לא נמצא ראוי לגור עם אוכלוסיית הרוב שפיתחה כלפיו רגשי עליונות ודחקה אותו לפינה נחותה ונפרדת. האם אותו עם יהודי, המגבש כיום את שלטון הרוב במדינת ישראל, יכול לומר למיעוט כלשהו שאין לו מקום לחיות לידו ועליו לגור בנפרד ממנו?

כמי שסבורה כי למרות הרגישות הזו יש לבחון את החלטתו של בית-המשפט, אני מזדהה עם השופט לנדוי שבפסק-הדין בעניין אלון-מורה הביע את החשש שלא ישימו לב ולא יזכרו את הנמקתו, אלא רק את המסקנה הסופית של דבריו3. אך כמוהו אני סבורה, שחשש זה אינו דוחה את החובה לדון בנושא וכך אעשה.

חיבור זה מציב סימן-שאלה מול קביעת בית-המשפט בפרשת קעדאן, שדרישת אוכלוסיית הרוב במדינה למגורים נפרדים פוגעת בשוויון ועל-כן אין לאפשר אותה. מיקודו של החיבור כפול: ראשית, נעשה בו ניסיון להתמודד עם משמעות הייחוד הלאומי כבסיס לאפליה אסורה. הטענה שאנסה לבסס היא, כי הערך הלאומי אינו בהכרח ערך גזעני ועל-כן לעתים תיתכן בגינו הבחנה מותרת שאינה יוצרת אפליה אסורה. שנית, נבחנת בו השאלה האם הזכויות לייחודיות לאומית, תרבותית או דתית המוענקות למיעוט, יכול שתהיינה גם נחלתו של הרוב.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

חוק לתיקון פקודת האגודות השיתופיות (מס' 8)

איל בנבנשתי, "'נפרד אבל שווה' בהקצאת מקרקעי ישראל למגורים", עיוני משפט כא 769, עמ' 791-784

 " Pol. Michael J. Sandel, "The Procedural Republic and the Unencumbered Self

Theory 81 : Charles Tay