‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי אחריות מפקדים בצבא?

תוכן עניינים

דואליזם מערכתי

שיפוט של נורמות ההתנהגות של מפקדים

מידת התאמתם של כלי החקירה הפלילית הצבאית למילוי ייעודם

הצורך הצבאי הברור לקיים תחקיר פנימי של כל אירוע לשם הפקת לקחים

איתור התכלית של מערכת השפיטה הצבאית כמערכת נפרדת ממערכת השפיטה האזרחית.

התאמתו של בית-הדין הצבאי, להשגת התכלית שביסוד קיומה הנפרד של מערכת שפיטה צבאית.

אחריות מפקדים 

היבט דיוני

ביבל'

העבודה תעסוק במערכת השיפוט הצבאי. אומנם, הסדרי החקיקה הראשונים היו ארעיים,1 אך כעבור שנים מספר נחקק חוק השיפוט הצבאי,  (להלן: חוק השיפוט הצבאי), הנוהג עד עצם היום הזה. חוק השיפוט הצבאי הוא חוק מקיף, המסדיר, בין היתר, את מלוא המכלול הקרוי "מערכת שיפוט",2 דהיינו: חקירה,3 תביעה,4 סניגוריה5 ושפיטה פלילית;6 הכל בתחולה פרסונלית רחבה7 ובזיקה אל המשפט הפלילי המהותי בכל היקפו.8

יותר מיובל שנים אנו מורגלים שבהתאם להסדר חקוק ,מתקיים דואליזם מערכתי. מערכת השיפוט הפלילי האזרחי, מחד גיסא, ומערכת השיפוט הפלילי הצבאי, הנעה במסילותיה בנפרד,9 מאידך גיסא. מערכת השיפוט הצבאי - לרבות מערכת השפיטה הצבאית - היא חלק אינטגרלי של הצבא, שהוא אחד הענפים של הזרוע המבצעת. לפי מבנה הפירמידה ההיררכית של הצבא, מערכות השיפוט הצבאי כפופות לדרגי הפיקוד הצבאיים.10 לא כן מערכת השיפוט האזרחי. מערכת השפיטה האזרחית נפרדת לחלוטין מן הזרוע המבצעת, ואילו גורמי החקירה הפלילית והתביעה הכללית חוסים בצילה של מטריית העצמאות היחסית של היועץ המשפטי לממשלה.

בשל הפרישה המטריאלית והסובסטנטיבית הרחבה של חש"ץ, חלק גדול מאוד של האוכלוסייה הבוגרת במדינת-ישראל נתון תחת הדואליזם המערכתי האמור. יתר על-כן, פעילות הצבא במובנה הרחב חודרת או נוגעת כמעט לכל מרקם במערכות החיים במדינה. מכאן הזיקה, הישירה או העקיפה, שיש לשכבות רחבות בציבור אל מערכת השיפוט הצבאי.

זיקת הציבור אל מערכת השיפוט הצבאי מעוררת עניין ציבורי במערכת הזאת. כפועל יוצא, במיוחד בשנים האחרונות, מוצב סימן-שאלה על מקומו ונחיצותו של הדואליזם המערכתי המתואר: שמא אין הוא משרת כל תכלית? שמא די במערכת השיפוט האזרחית שתשמש כמערכת אחת, מקיפה וכוללת? זאת ועוד, גם אם אפשר להצביע על תכלית ייחודית של מערכת השיפוט הצבאי, התעוררו ספקות שמא אין המערכת הזאת מסוגלת למלא את תכליתה, והתערער האמון הציבורי כמסוגלות כזאת.

באורח עקרוני אפשר להציב את סימן-השאלה לפתחה של מערכת השיפוט הצבאי במלוא היקפה; אולם נראה שבאורח מעשי הוא מצטמצם אל תחום השיפוט של נורמות ההתנהגות של מפקדים. הביטוי "נורמות התנהגות של מפקדים" (להלן: אחריות מפקדים) הוא ביטוי מורכב המשקף כמה קטיגוריות התנהגות טיפוסיות.

קטיגוריה טיפוסית אחת היא התנהגות אישית של מפקד המתבטאת בעברה פלילית מובהקת. בעברות אלה, פסלות ההתנהגות מובנית באיסור הפלילי מעצם טבעו. פסלות זו ידועה וברורה לכל. לכן, כאשר מסתברת אחריותו של מפקד להתנהגות כזאת, אין הדבר כשלעצמו, ובדרך-כלל, מעורר מחלוקת.11 עם זה, העובדה שעברה - לרבות עברה פלילית מובהקת - מבוצעת על-ידי מפקד עשויה להוות שיקול בעניין העונש.12

קטיגוריה טיפוסית אחרת היא התנהגות של מפקד הפוגעת במיצב (סטטוס) הפיקודי ובערכים הגלומים בו. בגדר קטיגוריה זו באה, בעיקר, קשת התנהגויות המוגדרות כעברה של "התנהגות שאינה הולמת".13 מכיוון שזו עברה בעלת "רקמה פתוחה" שתחימת גבולותיה קשה, מתמלא קנקנה בתוכן קונקרטי בתהליך קזואיסטי.14 הווה אומר, יצירת המארג התוכני וגיבוש הערכים המוגנים על-ידי האיסור נתונה בידי מערכת השפיטה, ובסוגיה זו - למערכת השפיטה הצבאית בלבד.15 אנשי הצבא השופטים את עמיתיהם המפקדים הם הקובעים את סולם הערכים המשקף, לדידם, את מה שנראה להם כהתנהגות הולמת מפקד או בלתי-הולמת אותו.

ביבליוגרפיה לדוגמא

 ע' מודריק "מפקד: סמכות, אחריות, אשמה" פלילים ב  249

תקנות שעת חירום (חוקת השיפוט )

 ער"מ פינקלשטיין נ' התובע בבית הדין המקומי, פ"ד מט(5) 573

Magor G.C. Ryker "The New French Code of Military Justice" 44 Mil. L. Rev