מבוא

שאלת המחקר

ההילולה השנתית בנתיבות

שושלת אבוחצירה : תפארת צדיקי יהודי מרוקו עד ימינו

הבבא סאלי- מוקד השושלת בישראל

קשרים עם חסידות חב"ד

הבבא חאקי

הרב יאשיהו פינטו

הבאבא ברוך

הרנטגן- הרב איפרגן

הרב חיים איפרגן- "האולטרה-סאונד", הרב שריקי, "הסי.טי"

רבי יעקב אבוחצירא (אביר יעקב)

אביר יעקב בארץ ישראל

תורת הקבלה והנסתר של רבי יעקב אבוחצירא (אביר יעקב)

שירתו של רבי יעקב

יגל יעקב - ספר שירי ופיוטי הרב יעקב אבוחצירא

חיבורים של ר' יעקב אבוחצירא

קהילת יהודי תאפילאלת

חיי הקהילה

מורשת אביר יעקב

מלומד בן זמנו של אביר יעקב- רבי חיים בן עֲטַר

היסטוריה של יהדות מרוקו עד המאה ה-19

רקע: יהדות מרוקו

היסטוריה

התקופה המוסלמית המוקדמת

השושלת האידריסית

אל-מוראביטון

אל-מוואחידון

השושלת המרינית

לאחר גירוש ספרד

השושלת העלאווית

סיכום ביניים

סיכום

ביבליוגרפיה

עבודה אקדמית זו תעסוק בנושא מרתק:  הבבא סאלי - שושלת אבוחצירה : תפארת צדיקי יהודי מרוקו.

רבי ישראל אבוחצירא, המקובל הישיש מנתיבות שנודע בכינוי הבאבא סאלי – שם חיבה של "אבא ישראל" (או על פי פירוש אחר: האב המתפלל) – נפטר בחורף 1984 ונקבר בפאתי בית הקברות שבעירו. בתוך שנים אחדות הפכה ההילולה השנתית לזכרו, הנחגגת ביום פטירתו, ד' בשבט, לאחת העליות לרגל הגדולות במדינה. אחוזת הקבר התבססה כאתר לאומי, אחד מסמליה המובהקים של תחיית פולחני הקדושים בישראל. כיצד הפך האתר בשולי הנגב המערבי למוקד משיכה כה פופולרי בין קברי הצדיקים, שני רק לקבר רבי שמעון בר יוחאי במירון?

כדי להשיב על השאלה, יש לבחון את פולחן הבאבא סאלי לאור מקומה המרכזי של הערצת צדיקים בחיי היהודים במרוקו המסורתית. עלייתם של יהודי מרוקו לישראל בשנות החמישים והשישים ניתקה אותם לחלוטין מקברות הצדיקים, שנותרו מאחור, והניעה אותם לחפש תחליפים מקומיים. רבי ישראל נתפש כחוליה המקשרת עם צדיקי העבר עקב גילו המופלג לאחר עלייתו, ובעיקר משום שהשתייך למשפחת אבוחצירא המהוללה. [1]

רבים מבני המשפחה במרוקו הוכרו כקדושים, החל במייסד האגדי של השושלת, רבי שמואל אלבז – ששמו הוסב לאבוחצירא ("אבי המחצלת") אחרי שהפליג בים, מעשה נסים, על גבי מחצלת – וכלה בסבו של הבאבא סאלי, המקובל הדגול רבי יעקב אבוחצירא (1807־1880), בן חבל תאפילאלת (Tafilalet) שבדרום־מזרח מרוקו, ובארבעת בניו (הבכור בהם, רבי מסעוד, היה אביו של רבי ישראל) [2].

כבן למשפחה הקדושה זכה הבאבא סאלי במנה גדושה של זכות אבות – ברכה פלאית העוברת בירושה, שמכוחה ניתן לחולל מעשי נסים ולרפא חולים. ואכן, למשפחת אבוחצירא מסורת ריפוי המבוססת על ברכה שמקורה ברבי יעקב, הניתנת על גבי מים ומעניקה להם סגולות ריפוי (מכאן הזיקה בין הבאבא סאלי ובקבוקי המים הקדושים). בהתנהגותו כמיסטיקן מתנזר, שהקדיש את כל זמנו לתפילה, ללימוד ולתעניות ועם זאת נותר קשוב לצורכי הציבור, הוכיח עצמו הבאבא סאלי כיורש ראוי לזכות המשפחתית.

דפוס מגוריו של הבאבא סאלי בישראל מצביע על חתירה עקבית מהמרכז אל השוליים: תחילה התגורר בירושלים, אחר כך באשקלון, ורק אז התיישב בעיר הנידחת בנגב המערבי. התרחקות זו מהמרכז הגבירה את הילת המסתורין סביב דמותו של המקובל הישיש הספון בביתו ותרמה למיתולוגיזציה שלו.

אל סגנון חייו המופתי של הבאבא סאלי, זכות האבות המרשימה שלו ופעולותיו כמרפא מכוח הברכה המשפחתית נוספו יכולת התכנון, תנופת הבנייה וכישורי השיווק של בנו – רבי ברוך אבוחצירא, המכונה הבאבא ברוך – שתרמו רבות לביסוס הקבר בנתיבות כאתר מרכזי בגיאוגרפיה הקדושה של ישראל.

בניגוד לאביו, שבהוויית חייו המצטנעת והמסתגפת ייצג את חכמי מרוקו המסורתיים, הבאבא ברוך הוא צדיק ישראלי בן זמננו. אחרי ששלח ידו בפוליטיקה, שימש כסגן מטעם המפד"ל של ראש עיריית אשקלון והסתבך בפלילים, הוא חזר לבית אביו והפך ליורש הבכיר, אך השנוי במחלוקת, של הזכות המשפחתית. סמכותי, שתלטן ומעורב, הוא מרבה לנסוע בארץ ובעולם, מגלה מיומנות רבה בגיוס כספים מחסידי המשפחה, בעיקר בחו"ל, וחותר להטביע את חותמו בנוף המקומי באמצעות בנייה מסיבית באחוזת הקבר ובקריית הבאבא סאלי. [3]

מבנה הקבר בולט למרחוק בכיפתו הלבנה, המזכירה קברי קדושים במרוקו, וצמוד אליו בית כנסת הבנוי אבני גזית. המרחב מסביב מאורגן היטב לקליטת מבקרים רבים: מגרשי חניה, מקומות מוסדרים לאכילה ולשתייה ומשטח ענק להקמת אוהלים. בחנויות שליד הקבר אפשר לרכוש מגוון הולך וגדל של מזכרות ושל חפצים הנושאים את דמותו של המקובל הקדוש או של האתר הקדוש, בהם נרות וספרי קודש, כוסות וצלחות, שעונים ומחזיקי מפתחות, תליונים ומדליונים, תמונות ופסלונים, קלטות שמע וצפייה, הכוללות שירי שבח לצדיק ומתעדות אירועי שיא מהילולות קודמות, ובקבוקי ערק ומים, המכילים את ברכת המקום.

(בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמים באנגלית ובעברית)

ביבליוגרפיה לדוגמא:

אקון נ', המסורת העברית במרוקו, בין זהות יהודית לזהות מכילה, הוצאת יד בן צבי, 2021

מאיר נזרי, קהילות תאפילאלת וסג'למאסא, בהוצאת אוניברסיטת בר-אילן

א' אהרן, רבני משפחת אבוחצירא "מאירים את העולם" -, הוצאת מכון אור לישרים, ירושלים, תשפ"א 2021.