‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי מדיניות הבנקים לאור חוק שיקים ללא כיסוי?

תוכן עניינים

מבוא. 3

התנהלות הבנקים מול הלקוחות. 4

החוק כנותן "שיניים" ושיקול-דעת רב לבנקים.. 5

בנק יכול לגרום ללקוח עסקי לחרוג ממסגרת האשראי שלו בין בקביעות בין בעת מסוימת. 7

סמכות הבנקים להפחית חד-צדדית את 'מסגרת האשראי". 7

אבחנה בין לקוח עסקי ללקוח רגיל. 8

הצורך באשראי והפעילות השגרתית באשראי 8

בטחונות 'חיים" הקושרים את הלקוח העסקי לבנק מסוים.. 9

הצורך השוטף בשירותים בנקאיים בכלל. 9

נכונותו של הלקוח העסקי להיות במצב של חריגה מתמשכת ממסגרת האשראי 9

רגישותם המיוחדת של לקוחות עסקיים להפעלת חוק מושל"כ. 9

מכשול בדרך אל הדין הרצוי - הקשר בין מתן אשראי ובין אי-כיבוד שיקים.. 10

מתן סמכות שלטונית לגורמים פרטיים.. 11

פיקוח על שיקול-דעת מינהלי - היעדרותו לכאורה. 13

פגיעה בוודאות (שלטון החוק) ומתן שיקול-דעת חזק. 13

מחסור בחובות משמעת ואתיקה. 14

שימוש בסמכות שלטונית ככלי-מיקוח במשא-ומתן עסקי תוך פגיעה בצדדים שלישיים.. 14

אצילת סמכויות שפיטה וענישה לגוף פרטי המצוי בניגוד עניינים.. 17

בחינה חוקתית של חוק מושל"כ. 19

זכויות-היסוד. 19

תוקף החוק בנוסח שתחילתו קדמה לחוק-היסוד. 20

תוקף תיקוני החוק שתחילתם לאחר חוק-היסוד. 20

הפגיעה בזכויות-יסוד ופסקת ההגבלה. 21

דין רצוי 23

השתקפות המצב בפסיקה. 25

סיכום.. 27

ביבליוגרפיה. 28

בחוק שיקים ללא כיסוי ישנם כמה סעיפים המגבילים אדם שנתן שיקים ללא כיסוי, ניתן לראות כי "חשבון יהיה מוגבל ובעליו יהיה מוגבל אם סורבו במשך שנים עשר חודשים עשרה שיקים או יותר ובלבד שעברו לפחות חמישה עשר ימים בין הסירוב הראשון לסירוב האחרון" (סע' 2(א') לחוק המושל''כ) כלומר כל אדם החיי כיום בישראל יכול בתוך שנה להיות מוגבל וגם חשבונו יהיה מוגבל, אפילו אם עשרה שיקים חזרו בשישה עשר ימים בלבד בין הסירוב של השיק הראשון לבין הסירוב של לשיק האחרון. או לחלופין די שבמהלך השנה שקדמה למועד שבירת הכלים, ביחסים בין הלקוח ובין הבנק, הוחזר שיק אחד מסיבה כלשהיא לפי החוק – כדי לשלול גם אתנחתא זו של 15 יום.

עוד סעיף שנוגע הינו הגדרת "שיק שסורב" והחוק מגדיר את הסירוב "שיק שהוצג לפירעון בתאריך הנקוב שבו או אחריו, והבנק סירב לפרעו מחמת שלא הייתה יתרה מספקת בחשבון והוא לא היה חייב לפרעו מכוח הסכם עם המושך, ואין נפקא מינה אם הייתה סיבה נוספת לסירוב או אם ניתנה הוראת ביטול" (סעיף 1 לחוק המושל''כ) , כלומר במידה ולקוח מבקש לבטל שיק מסיבה של ביטול עסקה או אבדן (חוץ מגניבה שאז צריך להודיע למשטרה שהשיק נגנב וצריך לגשת לסניף לשם בדיקה במידה והשיק חוזר על מנת שהשיק לא ייספר במניין השיקים החוזרים) ביטול זה אינו תקף והשיק יחזור במידת הצורך וייספר במניין השיקים החוזרים.

סעיף נוסף מונע מלקוח מוגבל מלפתוח חשבון, או למשוך שיק בחשבון מוגבל.

בעבודה תידון השאלה האם ראוי לבטל את חוק המושל"ך? שאלה זו תתברר בהמשך העבודה והתשובה לכך מורכבת.

לביהמ''ש השלום יש כוח לבטל הבאת שיק במניין השיקים שסורבו , במידה והבנק טעה בספירתם של השיקים החוזרים, במידה והשיק חזר מסיבה של עיקול, או אם ללקוח היה יסוד סביר להניח שלבנק הייתה חובה לפרוע את השיק. (סעיף 10 לחוק המושל''כ)

תקופת ההגבלה ותחילתה "תקופת ההגבלה של חשבון מוגבל או של לקוח מוגבל היא שנה אחת.(ס' 3ב לחוק).

 עשרה שיקים שחזרו לאדם מסיבת חוסר כיסוי במשך שנה יגרמו להגבלת חשבונו ולהגבלתו למשך שנה שלימה, המשמעות הינה שאותו אדם לא יוכל לפתוח חשבון, ולא יוכל למשוך שיקים.

מטרת החוק הינה בכדי להפסיק את תופעת מושכי השיקים ללא כיסוי, וכדי למנוע נזקים כלכליים, חברתיים ומוסרים, על כן המחוקק החליט לנקוט צעדים שנועדו להרתיע מפני משיכת שיקים ללא אחריות.

במבוא להצעת חוק המושל''כ ניתן לראות מטרה זו, ושם נאמר בין היתר "מתברר שההסדרים האמורים {הכוונה להסדרים בדין העונשי ובדיני ההוצאה לפועל המכוונים כנגד מושכי שיקים ללא כיסוי- אב''טומ''פ} לא הספיקו להרתיע בעלי חשבונות מלמשוך שיקים שלא ייפרעו עם הצגתם...

עןד נאמר שם שהתופעה של מושכי שיקים ללא כיסוי קיבלה בתקופה האחרונה ממדים מדאיגים.

ריבוי השיקים האלה במשק גורם לנזק בתחום הכלכלי ואף במישור החברתי- מוסרי.  

בפס"ד מטאניס מיכאל חב' לבניין ועב' אבן בע"מ נגד בנק דיסקונט אנו רואים את אופן ההתנהלות של הבנקים מול הלקוחות, כאשר הלקוח מבקש שהשיקים שחזרו לא ייספרו במניין השיקים החוזרים מהסיבה שהבנק בעבר לא החזיר שיקים למרות שהלקוח היה בחריגה כך שאין סיבה שעכשיו יתחיל לעשות כך.

שיק שסורב מוגדר בחוק כשיק שהבנק סירב לפרוע, משום שלא הייתה יתרה מספקת בחשבון ומשום שהבנק לא התחייב לפרוע אותו (ס' 1 לחוק המושל''כ).

כלומר "שיק שסורב" במידה והבנק לא התחייב ללקוח לפרוע אותו (בחוזה) וכשאין את הסכום האמור בחשבונו של הלקוח.

בדיני חוזים אחידים רואים אנו כי כל עוד הלקוח אינו חורג ממסגרת האשראי בחשבונו הבנק רשאי אך לא חייב לכבד את השיק.

כך שבכוח הבנק לגרום ללקוח להיות מוגבל ולחשבונו להיות מוגבל או להשאיר אותו אל מחוץ להגבלה האמורה.

רואים אנו שלקחו את הכוח האם להגביל את הלקוח ונתנו אותו לבנקים. 

ישנה הסתמכות בפועל (דה פקטו) של הלקוחות על הבנק כאשר במשך תקופה ארוכה הבנק מאשר חריגות, אבל הסתמכות זו אינה בדין (דה יורה) מכיוון שהבנק רשאי בכל עת להקטין את מסגרות האשראי בצורה חד צדדית וכן רשאי להחליט האם להחזיר שיקים במידה ותהיה חריגה בחשבון, כלומר הבנק מחליט האם הלקוח וחשבונו יהיה מוגבל במקרים מסוימים.

חשוב להבהיר שחלק מהפגיעה עליה אכתוב בהמשך נגרמת מכך שהשליטה האבסולוטית בשאלת מוגבלותו של הלקוח נעשית על ידי הבנק ובהחלטתו.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

יצחק עמית, "חוק שיקים ללא כיסוי", הפרקליט מד 449

מרים בן-פורת "האומנם המחאה היא עסקה ריאלית?" משפט ועסקים כרך ה

רע"א מטאניס מיכאל חב' לבניין ועב' אבן בע"מ נגד המשיב בנק דיסקונט לישראל בע"מ 

Cheques and Bankers' Drafts Facts and Figures". UK Payment Administration. UKPA