‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי דמות האישה ביצירות הספרותיות תהילה והרופא וגרושתו?

תוכן עניינים

מבוא

שאלת המחקר

קנאה ביחסי אישה- גבר

האני המספר גבר מול אישה

מוטיב כליאת האישה

הפקיד האסיר- סובלימציה להרג היריב

החלום כמפתח להבנת העצמי

דינה -הכל כחפץ האדם ורצונו

תקציר הסיפור

מוטיבים בסיפור

ירושלים

תהילה כמטפורה לירושלים

הרעיונות העיקריים

סוג היצירה

נקודת שיא:

. מבנה היצירה

הדמויות

תולדות חיים: עבר

הווה

עתיד

הקבלה לדמויות משניות:

הגשמים

תיאורי סביבה

הסגנון

פסקת הפתיחה

פסקת הסיום

עמדת המספר

סיכום

ביבליוגרפיה:

ענינה של עבודה זו הוא השוואת דמות האישה ביצירות הספרותיות תהילה והרופא וגרושתו.

"סיפור וידוי שמצוקת הנפש היא שורשו" מתאר הלל ברזל את הרופא וגרושתו. כמקובל אצל עגנון הסיפורים קשורים זה בזה ועל דמויות המופיעות בסיפור אחד נוכל ללמוד מתוך האחר. הרופא האנונימי ברופא וגרושתו מקבל שם באורח נטה ללון -קובה מילך- פוגש את המספר ברומן וחש צורך לספר לו את סיפורו :"אותה שעה נתמלא ליבו של קובה ולא היה יכול לעמוד בו. פתח וסיפר". זהו וידוי רטרוספקטיבי המוגש בדרך של מונולוג מול נמען תוך סיפורי גלוי - "אם אין אתה עייף אספר לך". הסיפור הוא סיפור פנימי המשועבד לסיפור שלתוכו הוא משובץ. ברמה הסיפורית הראשונה פונה המספר לנמען, ידידו. הנמען הוא אינטרדייגטי וגלוי ונמצא באותה רמה סיפורית של המספר. רמזים על רמה סיפורית זו מעטים מאוד ומתבטאים בשגרות לשון כמו: "מה אוסיף", "אם אין אתה עייף אספר לך", "מה היה המעשה", "ידידי". הוידוי עצמו נמצא ברמה הסיפורית השניה, וכסיפור היפודייגטי הוא בעל פונקציה של הסבר- הרופא ברומן נשאל על ידי ידידו כיצד הוא מכנה את דינה גרושתו "אשתי". במקרה כזה טוענת רמון-קינן, תוכן הסיפור הוא העיקר ולא פעולת הסיפר עצמה.

תהִלה היא זקנה צדקת יהודיה הגרה בירושלים בתקופת המנדט הבריטי. המספר נתקל בה בדרך אגב בזמן חיפושיו אחר ביתו של חכם ירושלמי. תהִלה מכוונת אותו לביתו של החכם, ובדרך נקשרת ביניהם שיחה. חזותה של תהילה צעירה ויפה, היא נמרצת, פעלתנית ומרבה בסיוע לאחרים ובקיום מצוות. היא משרה סביבה אווירה שלווה וחיובית.

המספר נתקל בתהִלה בהזדמנויות שונות ובכל פעם נחשף לפן אחר באישיותה. ככל שההיכרות בין המספר לתהִלה מעמיקה, מתגלים פרטים נוספים מעברה. מסתבר שהיא בת 104, גיל שנחשב באותו זמן לגיל מופלג. היא הגיע לירושלים כאשה עשירה אבל בחלוף הזמן ירדה לאט מנכסיה. כמו כן נרמז כי למרות אופיה האופיטימי היא סבלה רבות. 

(בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמים באנגלית ובעברית)

ביבליוגרפיה לדוגמא:

אבידב ליפסקר, מחשבות על עגנון, הוצאת אוניברסיטת בר-אילן, כרך ב' , 2018.

רומן כצמן, שחוק בשמים, סמלי צחוק ביצירתו של ש"י עגנון, הוצאת מאגנס, 2018

זיוה שמיר,  עגנון מהרהר על ביאליק, הוצאת ספרא והקיבוץ המאוחד