עבודה אקדמית? חפשו עכשיו במאגר הענק, האיכותי והעדכני ביותר:
הנחה 15% על כל מאגר העבודות האקדמיות !!! בעת "חרבות ברזל" : קוד קופון: מלחמה
ב"ה. אנו חב"דניקים ולא נחטא בגזל: יש גם עבודות אקדמיות בחינם (גמ"ח). 15,000 עבודות אקדמיות במחיר שפוי של 99 - 390 שח. סרטון על מאגר העבודות האקדמיות
לא מצאתם עבודה מתאימה במאגר? סמסו לנו דרישות לכתיבה מותאמת אישית - ונפנה למומחה חיצוני בעל תואר שני בתחום שלכם לכתיבה הנתפרת לצרכים שלכם בדיוק!
5% הנחה ב-פייבוקס
עבודות אקדמיות "חמות":
עבודה על החותים התימנים
עבודה בנושא מלחמת חרבות ברזל
עבודה על פסילת חוקי יסוד, בג"צ דיון מורחב, עילת הסבירות
סמינריון על חוק הנבצרות ביבי, בג"צ 2024
עבודה על מחאה נגד הרפורמה המשפטית 2023
רפורמת שר המשפטים יריב לוין, פסקת ההתגברות, ממשלת נתניהו 2023
מחדל הפריות אסותא- החלפת עוברים
בן גביר - ימין פוליטי עולה 2022-2023
מבצע שומר החומות: עזה-רקטות-חמאס 2021
אסון מירון, דוחק הילולת בר יוחאי
הסתערות על הקפיטול, תומכי טראמפ
דובאי 2021: שלום מדינות ערב
עבודת סמינריון על נשים בפוליטיקה
סמינריון בחירות מפלגות אווירה 2021
מצגת אקדמית אלאור אזריה- 99 ש"ח
סרטון הסבר מאגר העבודות האקדמיות
עבודה סמינריונית איזונים בלמים משפט חוקתי,הפרדת הרשויות,הרשות השופטת, המחוקקת,המבצעת,בית המשפט (עבודה אקדמית מס. 2034)
290.00 ₪
28 עמודים
עבודה אקדמית מספר 2034תוכן עניינים
מבוא
על ביזור הסמכויות בדמוקרטיה
ההגנה החוקתית על זכויות הפרט מפני עריצות הרוב
קווי מתאר לשינויים ביחסי הכוחות כנסת-ממשלה
והתגובה השיפוטית להם
שלטון הממשלה בהעדר בלמים ואיזונים
הכנסת בשפל
ביבל'
הוויכוח בנושא תפקודו של בית המשפט העליון מתמקד ביחסים בין בית המשפט לבין הכנסת. ראייה דיכוטומית זו משחקת לידי הממשלה, שהיא הרי הצלע השלישית במשולש הכוח הפוליטי והחזקה מכולן. אולם ראייה כוללת של יחסי הכוחות בין שלוש רשויות השלטון במדינה תוכיח כי מאז קום המדינה נוצרה ברית בלתי כתובה בין הכנסת - ובעיקר האופוזיציה בכנסת - לבין בית המשפט בניסיון לבלום את הממשלה. בית המשפט היווה משענת איתנה לאותם חברי כנסת שביקשו לקיים הכרעות דמוקרטיות שלא תמיד נעמו לקואליציה הריכוזית.
בחיבור זה אבקש עוד להראות כי ניתוח פסיקת בית המשפט על רקע זווית הראייה הכוללת של מאזן הכוחות הפוליטי מראה שבית המשפט רגיש ליחסי הכוחות בין הכנסת לממשלה בישראל, ומבקש ליצור איזון לכוחה הרב של הממשלה, תוך כיבוד כללי ההכרעה בדמוקרטיה. ככל האפשר הוא מבקש להסדיר מבחוץ את כללי ההכרעה מבלי להשתתף בהכרעה עצמה. בית המשפט התערב כאשר הנסיבות הפוליטיות הביאו לכשלונה של האופוזיציה בכנסת להיות כלב השמירה של הממשלה; אך משנתחזקה הכנסת וגברה נכונותה לשמש משקל נגד לממשלה, חזר בית המשפט אל עמדת השמירה בשולי הזירה. מזווית ראייה זו יתבהר כי גם הביקורת השיפוטית על החקיקה אינה פוגעת בכנסת אלא להיפך: הביקורת מחזקת אותה מול הממשלה, שמאז קום המדינה שלטה בכנסת כמעט ללא מצרים. חוקי היסוד מגבילים בראש ובראשונה את הממשלה ומחזקים את האופוזיציה, ובכך מחזקים את הדמוקרטיה.
כדי להוכיח את התזה בדבר ה"ברית" שנוצרה בין בית המשפט לכנסת אנתח את יחסי הכוחות הפוליטיים בין הממשלה לכנסת מאז קום המדינה בחלוקה גסה לשלוש תקופות: הראשונה - , תקופת ההגמוניה של מפא"י; השנייה - תקופת שיווי המשקל בין שתי המפלגות הגדולות; והשלישית -, השנה שבה נחלשה השליטה של מרכזי המפלגות בחברי הסיעות בכנסת. אראה כיצד שינוי יחסי כוחות אלה השפיע על תפקודה של הכנסת, ובהתאם לשינויים אלה אסביר את שינויי הגישה השיפוטית. לסיכום אעריך את העמדה השיפוטית על רקע הרעיון של ביזור הכוחות במשטר הדמוקרטי. ותחילה, מלים אחדות על רעיון ביזור הסמכויות.
אם ניקח ברצינות את הרעיון של בלמים ואיזונים בין מוסדות פוליטיים שווי-משקל בישראל, כפי שראוי לעשות, יהיה עלינו להרהר אחר שורה ארוכה של כללים שאליהם הורגלנו כמובנים מאליהם. בלמים ואיזונים דורשים בראש ובראשונה הפרדה פרסונלית. אם שני המוסדות אמורים לבקר זה את זה, הרי לא ייתכן שאותם אנשים יכהנו בשני המוסדות. על כן, ההסדר הקרוי "החוק הנורבגי", המחייב חברי כנסת להתפטר מתפקידם עם התמנותם כשרים, אינו רק עניין פוליטי או מטלה תקציבית נוספת, אלא הסדר חוקתי מחייב שנועד למנוע ניגוד עניינים מוסדי ואישי ולנתק את חבל הטבור בין שתי הרשויות. כמו כן, מלאכת התקנת דברי החקיקה (להבדיל מניסוח הצעות החוק מטעם הממשלה) לא יכולה להיעשות במשרד המשפטים. היועץ המשפטי לממשלה, כל עוד הוא ממונה על ידה ומייצג אותה בהליכי החקיקה בכנסת, אינו יכול להופיע במעמד של יועץ לחברי הכנסת בשלבי החקיקה או לייצגה לאחר מכן בבית המשפט. תפקיד זה ראוי שיהיה בידי יועץ משפטי עצמאי לכנסת .
נוסף על כך, מאמץ רב - מצד שלוש הרשויות - צריך להיעשות בכיוון של קביעת כללים קפדניים ביחס להליך קבלת ההחלטות בשני המוסדות, הכנסת והממשלה. הליכים ברורים ושקופים דרושים כדי לצמצם את יכולתן של קבוצות הלחץ לבצע מחטפים ללא מודעות ציבורית. הוא הדין ביחס להגברת הנגישות של הציבור הרחב במישרין או באמצעות גופים לא-ממשלתיים להשתתפות בהליך. לאחרונה מדגיש בית המשפט את חשיבותם של כללי ההליך המינהלי. מגמה ראויה זו צריכה לחול גם על הליכי החקיקה בכנסת ובוועדותיה. סוגיית המימון הציבורי של הבחירות המקדימות ראוי אף הוא להסדרה בחוק.
בינתיים רוחשת המערכת הפוליטית ניסיונות לפגוע במערכת השברירית-עדיין של האיזונים והבלמים, שהותוותה במידה רבה ביד המקרה. תשומת הלב הציבורית צריכה להיות מופנית לעבר החשיבות החוקתית של השאלה. חוק יסוד משוריין המסדיר את יחסי הכוחות הבין-מוסדיים חשוב לא פחות מחוק יסוד בנושא זכויות האדם. יש להתייחס למאמצים לבצר את הבלמים והאיזונים שנתהוו - או לפגוע בהם - באותה מידה של רצינות שבה מתייחסים למאמצים לקידום זכויות האדם.
ביבליוגרפיה לדוגמא
Interest-Group an in Judiciary Independent The " .Posner .A Richard & Landes
(2012) 875 Econ & .J. L 18 ".Perspective
איל בנבנשתי, "תחולת המשפט המינהלי על גופים פרטיים", משפט וממשל ב 11
בג"צ אקסל נ' ראש העיר, חברי המועצה ובני העיר של אזור נתניה, פ"ד ח 1524 ;
Interest-Group an in Judiciary Independent The" .Posner .A Richard & Landes