מאגר עבודות אקדמיות 
עבודה אקדמית? חפשו עכשיו במאגר הענק, האיכותי והעדכני ביותר:
הנחה 15% על כל מאגר העבודות האקדמיות !!! בעת "חרבות ברזל" : קוד קופון: מלחמה
ב"ה. אנו חב"דניקים ולא נחטא בגזל: יש גם עבודות אקדמיות בחינם (גמ"ח). 15,000 עבודות אקדמיות במחיר שפוי של 99 - 390 שח. סרטון על מאגר העבודות האקדמיות
לא מצאתם עבודה מתאימה במאגר? סמסו לנו דרישות לכתיבה מותאמת אישית - ונפנה למומחה חיצוני בעל תואר שני בתחום שלכם לכתיבה הנתפרת לצרכים שלכם בדיוק!
(לא דיינרס) 
עבודות אקדמיות "חמות":
עבודה על החותים התימנים
עבודה בנושא מלחמת חרבות ברזל
עבודה על פסילת חוקי יסוד, בג"צ דיון מורחב, עילת הסבירות
סמינריון על חוק הנבצרות ביבי, בג"צ 2024
עבודה על מחאה נגד הרפורמה המשפטית 2023
רפורמת שר המשפטים יריב לוין, פסקת ההתגברות, ממשלת נתניהו 2023
מחדל הפריות אסותא- החלפת עוברים
בן גביר - ימין פוליטי עולה 2022-2023
מבצע שומר החומות: עזה-רקטות-חמאס 2021
אסון מירון, דוחק הילולת בר יוחאי
הסתערות על הקפיטול, תומכי טראמפ
דובאי 2021: שלום מדינות ערב
עבודת סמינריון על נשים בפוליטיקה
סמינריון בחירות מפלגות אווירה 2021
מצגת אקדמית אלאור אזריה- 99 ש"ח
סרטון הסבר מאגר העבודות האקדמיות
מחברת בחינה משפט מינהלי, סיכומי שיעור מכרזים, משוא פנים וניגוד עניינים, מידתיות, חוק בתי-משפט לעניינים מינהליים, בג"צ, סיכומים משפט מנהלי (עבודה אקדמית מס. 2030)
49.00 ₪
334 עמודים (!) 130 אלף מילים
עבודה אקדמית מספר 2030
תוכן עניינים
מבוא למשפט המנהלי
עלויות
זיהוי הדיסציפלינה המשפטית
זיהוי מטרות המשפט המנהלי
מדוע צריך את המנהל הציבורי?
מה עושה המנהל הציבורי?
מדוע צריך לפקח על המנהל הציבורי?
בעיית הנציג
מספר פתרונות לבעיית הנציג:
מדוע בכל זאת עדיף מנהל ציבורי?
התוכן המהותי של המשפט המנהלי
על מי חל המשפט המנהלי?
מיהי הרשות המנהלית?
כיצד נקבע אם אלו רשויות ציבוריות - האם ראוי להחיל עליהן דין ציבורי?
כלי הביקורת על המנהל הציבורי
פיקוח ציבורי
פיקוח מוסדי
פיקוח שיפוטי
דוגמתה של גב' כהן - המצבים האפשריים במשפט במנהלי
מקורות המשפט המנהלי בישראל
המקורות ההיסטוריים
השפעת חוקי היסוד על המשפט המנהלי
שינוים במישור סמכות הרשות המנהלית
הקפדה על הפרוצדורה - ההליך המנהלי
מישור שיקול הדעת המהותי
עקרון חוקיות המנהל
הגדרה
מקורות עקרון חוקיות המנהל
פתרונות מעשיים במישור הסמכות
חזקת רגולאריות
סמכות טבועה וסמכות עזר
השתק הרשות
בטלות יחסית והשעיה חוקתית
סיווג הסמכויות
מטרה והשלכות מעשיות
דרכי סיווג
מבחני הסיווג
סיווג הסמכות - סדר פעולה
סמכויות ממשל כלליות
זיהוי הבעיה
איתור בעל הסמכות
סמכויות עזר
ההבחנה בין סמכות עזר לסמכות טבועה
פרק ג' לחוק הפרשנות
אילו סמכויות יחושבו בתור סמכויות עזר?
החובה להפעיל שיקול דעת
התוצאה של הפרה החובה
סמכות רשות וסמכות חובה
קביעת הנחיות פנימיות
מהי הנחיה פנימית?
האם מותר "לגבש" את שיקול הדעת?
מעמד ההנחיות הפנימיות
מעמד פורמאלי
האם חייבים להוציא הנחיות פנימיות?
האם יש חובת פרסום?
רפורמות ושינויים
האם צריך לפרסם החלטה?
מה ההבדל בין חובת פרסום וזכות עיון?
אילו הייתה חובת פרסום - מה תוצאת ההפרה?
האם רשות יכולה לסטות מהנחיותיה?
כיצד מתבצעת סטייה מהנחיות?
האם ניתן לסטות מן ההנחיות ביוזמת הרשות?
האם ניתן לסטות מן ההנחיות ביוזמת הפרט?
החובה לא לסטות מהנחיות
האם יכולה רשות לשנות או לבטל הנחיות?
תשתית עובדתית: הראיות בהליך המנהלי
התשתית העובדתית
מדוע יש מחלוקת?
מבחן הראיה המנהלית
ראיות בבתי דין מנהליים ובשאר רשויות המנהל
באשר לבתי הדין, נצטט מתוך חוק בתי הדין המנהליים:
באשר לשאר רשויות המנהל:
כללי הצדק הטבעי
מבוא
היקף תחולה
תחולה מוגבלת של כצ״ט
סמכויות שלטוניות מובהקות
סמכויות חקיקה
פעולה שיפוטית או פעולה שאינה בעלת סמכות שלטונית מובהקת
"אין ברירה"
אינטרס ציבורי - איזון סמכויות
הסמכות לדחות את כללי הצדק הטבעי
זכות הטיעון
מהי מתכונת הדיון?
משוא פנים וניגוד עניינים
מהי רמת ההסתברות שאנו דורשים?
היבטי מדיניות
זכות העיון במסמכים
חוק חופש המידע
הצלחה או כשלון?
פגמים בשיקול המנהלי
גבולות ההתערבות בשיקול הדעת
מה תפקידו של ביהמ״ש?
פגמים מובהקים
האיסור על שרירות
החובה לפעול בתום לב
החובה לפעול בהגינות
שיקולים ומטרות זרות
ההבחנה בין שיקול ענייני לזר
סוגיות בשיקולים ומטרות זרים
שיקולי מדיניות תקציבית
שיקולי מינוים פוליטיים
שיקולי דת
מערכות עובדתיות אפשרויות לשיקולים זרים ומטרות זרות
הפליה
נפרד, אך שווה?
אי סבירות
מהות העילה
הרחבה ואיפוק
ביקורת העילה
תגובה לביקורת - האם יש סדקים לחומה?
מידתיות
ביקורת
תוצאות הפגם המנהלי
האופציות שבפני ביהמ״ש
סיווג הפגמים
האבחנה בין בטל לנפסד
בטלות יחסית לעומת בטלות מוחלטת
כללי הצדק הטבעי
יציאה מעבר לכללי הצדק הטבעי
יתרונות הבטלות היחסית
חסרונות הבטלות היחסית
כללי הסף בבג״צ
מבוא
הכללים הציבוריים
הכללים הרגילים
על מי מוטלת היוזמה להעלות טענות סף?
מועד הפנייה
סעד חלופי
זכות העמידה
חסרונות הגישה האובייקטיבית
שפיטות
בתי המשפט המנהליים
סדר דין בבג״צ
בצווים אשר בג״צ מוסמך לתת
עקרונות הבסיס של המשפט המנהלי
עקרון חוקיות המנהל (סמכות)
חזקת הכשרות (רגולאריות)
הרשות כנאמן הציבור (נאמנות)
האיסור על כבילת שיקול הדעת המנהלי
עצמאות שיקול הדעת המנהלי (הלכת הרשות המוסמכת)
מהו שיקול דעת מנהלי?
חריגי עצמאות שיקול הדעת
העברת סמכויות
אצילת סמכויות (ס' לח״י: הממשלה)
אצילה מכוח חוק
אצילה שלא מכוח חוק
ההבחנה בין אצילה להסתייעות
היחס בין אוצל לנאצל
נטילת סמכויות (ס' ח״י: הממשלה)
נטילה לפי חוק
האם שר רשאי לאצול לאחר סמכות שהוא נטל לעצמו?
העברת סמכויות (ס' לח״י: הממשלה)
האם העברת הסמכות משר לשר משמעותה שלילתה של הסמכות מהשר הנעבר?
האם ראש הממשלה מוסמך להעביר סמכותם של שני שרים הפועלים בצוותא לשר אחד?
תקינות ההליך המנהלי
חובת היוועצות מכוח חוק (סטאטוטורית)
תוצאות הפרת היוועצות
סמכות היוועצות וולונטארית (רשות)
זמו הפעולה וחובת ההנמכה
התנאים לחובת ההנמקה
חובת מתן תשובה בזמן
פטור מו החובה לנמק
ערעור
הרשות המנהלית כמחוקקת - שיתוף הכנסת
מבוא
יוזמת ההתקנה
ההליכים הפנימיים
שיתוף הציבור
שיתוף הכנסת
שתי שיטות עיקריות לפיקוח פרלמנטארי
אמצעים מיוחדים לפיקוח פרלמנטארי
האפשרויות לשיתוף הכנסת
פרסום
מקורות נוספים לחובת הפרסום
מהי תקנה בת פועל תחיקתי?
פטור מחובת הפרסום
הפרת חובת הפרסום
הכללים בנוגע לפיקוח על תוכנן של תקנות
בחינת חובת הפרסום של תקנות והנחיות מנהליות
תחילת תוקף
תוקף רטרואקטיבי לתקנה
ז() תוקף עתידי לתקנה:
רשויות המנהל בתחום המשפט הפרטי
מבוא
ענפי המשפט
האבחנה בין המשפט הפרטי לבין המשפט הציבורי
מעמדה של הרשות המנהלית כנאמן הציבור
הרשות המנהלית במשפט הפרטי
הגישה המודרנית - הדואליות הנורמטיבית
הביקורת על הגישה המודרנית - הביקורת כנגד הדואליות הנורמטיבית:
שאלת הדין החל - כיצד מחילים הדואליות הנורמטיבית?
מיהות הגופים - היקף התחולה של הדואליות הנורמטיבית - על מי היא חלה?
המועמדים לתחולת הדואליות הנורמטיבית - המנהל הציבורי
הטעמים להקמת תאגידים סטאטוטוריים
גופים פרטיים שלא מוקמים בחוק המהווים חלק מן המנהל
חברות ממשלתיות
תאגידים עירוניים
גופים דו מהותיים
תאגידים - חברות או עמותות - על-פי חוק החברות וחוק העמותות(כולל חברות ממשלתיות)
הבטחת רשות או הבטחה שלטונית
מבוא
סקירת פסיקה
הדוקטרינה של הבטחת רשות (הבטחה שלטונית)
חובת הרשות לקיים הבטחה שלטונית
התנאים המצטברים לצורך חיוב הרשות על בסיס הבטחה שלטונית
השתחררות מהבטחת רשות
השת? של רשות
מבנה תורתההשתק
מבוא לדיני המכרזים
עקרון ההזדמנות השווה
התקשרות של רשות ציבורית
השלבים על-פי המשפט הפרטי:
השלבים על פי המשפט הציבורי:
החיובים אשר מן הראוי להטיל על הרשות:
מטרות המכרז על-פי בית המשפט העליון:
מנגנונים אפשריים להתקשרויות חוזיות עם רשויות:
סוגי המכרז
המכרז - פניה לקבלת הצעות
חמשת השלבים של מכרז פומבי קלאסי(בפיקוח בית המשפט המנהלי ו/או בג״צ):
ששת עקרונות המכרז (האינטרסים) עקרון העל - שמירה על תחרות הוגנת בתנאי שוויון:
שלושת השחקנים במכרז קלאסי - יתרונות וחסרונות
המסגרת הנורמטיבית
שני הפנים של המכרז
סמכות בג״צ
בית המשפט הגבוה לצדק
סדרי הדין בבג״צ
ס' (ד) לח"י השפיטה
ביקורת ערעורית מול ביקורת בג״צ
ס' (ג)
ביהמ״ש המנהלי
ערעור
פתרון קייס במשפט מנהלי
גרף מסכם כללי - מבט ממעוף הציפור על הקורס
סדר עבודה לפתרון קייס בבחינה
צ'ק ליסט
תרשימי זרימה
טבלאת הלכות
אינדקס
מבחנים
המשפט המנהלי הוא חלק מן המשפט הציבורי. חלק מן המענה שהמדינה מעמידה לרשות הפרט כדי לוודא שהמדינה לא פוגעת יתר על המידה באותו הפרט. זהו ענף המאפשר, דורש ומחייב את המדינה לתת דין וחשבון -accountability. הרעיון בבסיס המשפט הוא כי פקיד השלטון - גם המלך - אחראי למעשיו כלפי האזרח. זהו רעיון ייחודי למדינות הדמוקרטיות (שהמהוות מיעוט כיום גיאוגרפית והיסטורית). בענף זה עוזרים ללקוח מפני המדינה - גירוש, הריסת בתים וכדי.
חלק מן הדינים העוסקים ברשויות המדינה הן חלק מן המשפט המנהלי - כמו לדוגמה דיני המסים, העוסקים בהתנהלות אל מול רשות המיסים; דיני קניין וחברות העוסקים בהתנהלות אל מול רשם החברות וכדי.
ההיסטוריון הבריטי Taylor קבע כי עד אוגוסט 1914, ״כל אנגלי סביר יכול היה לעבור את חייו בלי לדעת שהמדינה קיימת - מלבד קיום המשטרה והדואר. הוא יכול היה לגור איפה שהוא רצה וכפי שהוא רצה, מבלי לשאת תעודה רשמית״. הגם שציטוט זה אינו בהכרח נכון היסטורית - היה זה נכון כי לאנגלי לא היה תעודה רשמית לבריטי, שכן לא היו קיימים דרכונים.
הדרכון כיום מהווה בקשה של משרד הפנים של מדינה כלשהי לקבל את פניו של האזרח תושב מדינה אחרת. הגם שח״י: כבוד האדם וחירותו מאפשר יציאה וכניסה פתוחה לארץ, זכות זו תלויה בבירוקרטיה: חובה שהדרכון יהיה מנופק ובתוקף, והיציאה היא דרך רשות שדות התעופה בשעות הפעילות שלה, ובתנאי שאין בעיות עם הצבא והמשטרה וכן הלאה ad infinitum.
חוק בתי-משפט לעניינים מינהליים, אושר בכנסת בקריאה שנייה ושלישית, לאחר הליכים ממושכים בכנסת. להליכים בכנסת, שהחלו בהגשת הצעת החוק המקורית , קדמו הכנות ודיונים פנימיים במשרד-המשפטים ובין המשרד ובין מערכת בתי-המשפט ומשרדי הממשלה האחרים הנוגעים בדבר, שהחלו מיד לאחר מתן פסק-הדין בבג"ץ פסטרנק.2
אף שהצעת החוק זכתה לתמיכה רחבה בכנסת מתחילת הליכי הטיפול בה, התמשכו הדיונים בה עת רבה. הצעת החוק הוגשה לכנסת ואושרה בקריאה ראשונה עוד אך רק לאחר כשלוש-וחצי שנים זכתה הצעת החוק לאישור סופי. תחילה עוכב הטיפול בהצעת החוק בוועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת בנימוק שיש להמתין להמלצות ועדת אור לעניין רפורמה במבנה ובסמכויות של בתי-המשפט, כדי שתצטייר בפני הוועדה תמונה מלאה של השינויים במערכת בתי-המשפט, משהחל הדיון בוועדת החוקה בהצעת החוק לגופה, החלה סדרת דיונים שהתמקדו בסוגיות שונות, החל במטרת החוק ובתכניו המהותיים וכלה בעניינים שוליים, כגון שמו של בית-המשפט (לפי דרישת חברי ועדת החוקה של הכנסת, כונה בית-המשפט לעניינים מינהליים בגרסה השנייה של הצעת החוק כ"בית-המשפט המחוזי בשבתו כבית-משפט גבוה לצדק"), כאשר העיכוב האחרון באישור החוק נבע ממחלוקת בשאלה, מי ימנה את השופטים המינהליים?
דיונים ומחלוקות אלה עיכבו את אישור החוק בכנסת למשך כשלוש-וחצי שנים, שבמהלכן הוגשה הצעת החוק לכנסת שלוש פעמים. זהו כנראה החוק היחיד בתולדות המדינה שפורסם שלוש פעמים בחוברת כחולה של הצעות חוק, בשלוש גרסאות שונות,3 קודם שאושר. העיכוב הרב בהליכי אישור החוק עמד בסתירה בולטת לעובדה, שלמעשה כל חברי-הכנסת תמכו בחוק, כל אחד מטעמיו, אלא שכל אחד ביקש להכניס "תיקון קטן" משלו.
כאמור, החוק אושר בכנסת ופורסם ברשומות ב-11 ביוני באותה שנה. לפי סעיף 30 לחוק, תחילת תוקפו של החוק ביום שקבע שר-המשפטים בצו או בתום שישה חודשים מיום פרסומו ברשומות, לפי המוקדם. לאחר שלא נקבע מועד בצו, נכנס החוק לתוקף בתום שישה חודשים מיום פרסומו,.
במסגרת עבודה זו אבקש להבהיר ולפרט את הרקע והשיקולים לחקיקת החוק, ובעיקר את תפיסות-היסוד והעקרונות שעמדו ביסוד החוק, כפי שבאו לידי ביטוי בהוראותיו.
ביבליוגרפיה לדוגמא
בג"ץ חלפון ואח' נ' הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה, תל-אביב ואח', פ"ד מז (4) 37