פרק א – משחק סוציו-דרמטי: הגדרה, סוגים, התפתחות ופונקציות.

פרק ב' – הבדלים מגדריים במשחק סוציו-דרמטי: ממצאים

פרק ג' – גישות תאורטיות להסבר ההבדלים.

פרק ד' – התערבות לעידוד המשחק סוציו-דרמטי (משחקי כאילו)

פרק ה' – סיכום ומסקנות

ביבליוגרפיה

משחקי ילדים הם חלק מהמונח הכללי 'משחק', אשר כולל את הקטגוריה של משחקי סוציו-דרמטי. לכל משחק יש מאפיינים ייחודיים, ותנאים הכרחיים.

ה'משחק' על סוגיו השונים מעבר להיותו כלי חשוב להנאה ולשעשוע, הוא מהווה דרך לרכישה ולפיתוח מיומנויות, וכישורים מגוונים. המשחק משולב באופן טבעי בהוראה ובטיפול רגשי-נפשי והוא ידוע ומועיל. (ברנשטין, 2017)

סמינריון זה בחר לעסוק בבחינה מגדרית של התנהגות בנות ובנים במשחקים סוציו-דרמטים.

העבודה תחל בסקירת ספרות שתכלול מחקרים חשובים ומרכזיים המתייחסים לשאלת המחקר. המתודולוגיה בסמינריון הינה עיונית-איכותנית. היא מתבססת על מחקרים וממצאיהם, העוסקים באופן כללי בנושא של הבדלי מגדר במשחקים סוציו-דרמטים בגיל הרך.

 מחקרים רבים בחנו את התגובה המגדרית להצלחה או הפסד במסגרת משחקים בכלל וב משחקים סוציו-דרמטים בפרט.

מחקר חשוב בתחום זה בחן את הבחירה תלוית מגדר של משחק בקרב ילדי גנים. המחקר נערך על ידי Goble, Martin, Hanish and Fabes  בארצות הברית, וכלל 264 נבדקים מרקע אתני שונה ורמת הכנסה שונה. במחקר נבחנו ההעדפות של ילדי הגיל הרך במשחק פעיל, הכולל משחקים סוציו-דרמטים. המחקר התמקד בשאלה האם ישנם הבדלים בהעדפות, בתגובות ובהתנהגות של בנים ובנות. למשל בהתייחס למשחק של סולידאריות, אינטראקציות עם בנות, בנים, בנות ובנים ואינטראקציות עם המורה. הממצאים הראו כי ישנה העדפה ברורה בקרב הילדים לבחור משחק לפי מגדר ולפי זהות השותפים לאינטראקציה. בנות בגילאי הגן העדיפו משחקים סולידאריים המזוהים עם בנות, גם כאשר (מעט) בנות בחרו במשחקי "בנים", כולל במשחקים סוציו-דרמטים, הן שיחקו באופן סולידארי, ללא ביטוי כלשהו לכוח או אגרסיה ו/או ללא תחרותיות, זאת בניגוד להתנהגות של הבנים. התגובה של הבנות לא השתנתה בהרבה גם כאשר השתנו ההקשרים החברתיים והמגדר של השותפים למשחק. זאת ועוד, בנות התנהגו באופן שונה מהבנים גם בהקשר להפסד, אליו הן לא התייחסו ברצינות, ואילו בנים גם כאשר שחקו במשחקים בעלי אפיון נשי וגם כשהיו באינטראקציה עם המורה, ההפסד נתפס אצלם ברצינות. מסקנה נוספת מהמחקר הייתה כי בנים ובנות שינו דפוס התנהגות מצומצם (בנים – משחק של "בנים", למשל), כששיחקו ביניהם, בהשוואה לטווח רחב יותר של משחקים כששיחקו עם עמיתים מאותו המגדר ועם המורה (Goble, Martin, Hanish and Fabes);

מגמה וממצאים דומים צוינו על ידי Miyaguchi, Demura, Sugiura, Uchiyama and Noda, במחקר שבחן את מגוון התגובות של ילדי גנים בהקשר לזמן תגובה ולבחירת פעילויות מועדפות, כולל תגובה להצלחה או לכישלון. המדגם נערך בקרב 167 ילדי גן בגילאי 4-6 וכלל משחקים פעילים (כגון מחבואים) לעומת משחקים סבילים (כגון לגו או קריאה). המחקר הראה כי ההעדפות של הבנים היו למשחקים פעילים. זמן התגובה שלהם היה מהיר מזה של הבנות, שהעדיפו משחקים פסיביים יותר. גם התגובות היו שונות: התגובות של הבנים ל משחקים סוציו-דרמטים היו מהירות ואגרסיביות, הם לא חששו מפגיעה פיזית, משום שהיעד שלהם היה ניצחון במשחק. בנות לעומתם הגיבו לאט יותר, שיחקו במשחקים רגועים, והתייחסו פחות בעניין לניצחון/הפסד (Miyaguchi, Demura, Sugiura, Uchiyama and Noda).

Samak התייחסה במחקרה לסוגיה הספציפית, למידת התחרותיות ולפער מגדרי בקרב ילדי גנים. המחקר שלה נערך בקרב ילדים בטווח גילאים של 3-5 שחולקו באופן אקראי לצמדים (בת-בת, בן-בן ובת-בן). המחקר בדק מה קורה במשחק ניטראלי מבחינת מגדר ומה קורה במשחק תחרותי כשממתק משמש כתמריץ למשחק. הילדים ערכו שני סבבים של פעילויות ודירגו את המשחק המועדף עליהם. הממצאים הראו שבנים ובנות העדיפו תחרות בשיעור דומה של 80% וכי לא היה הבדל בין המגדרים, ברם, הביצוע של הבנות היה נמוך בהרבה מזה של הבנים במסגרת תחרותיות ויעד של ניצחון. מבחינת בטחון עצמי לא היה הבדל ושיעורו עמד על 84%, ומשמעותו הייתה שהרוב הגדול האמין שינצח בתחרות. ממצאים אלו סותרים מחקרים קודמים, שהצביעו על פער מגדרי מובהק בין בנות ובנים, ואילו במחקר זה לא נמצאה כל מובהקות בין המגדרים לגבי ניצחון או הפסד ותחרותיות (Samak).

Kochanska O'bieness and Nording, Boldl בדקו האם יש הבדלי מגדר בקרב ילדי גנים בהקשר לתחרותיות. השערת המחקר הייתה שבנים יהיו תחרותיים יותר ובעלי בטחון עצמי רב יותר בהשוואה לבנות. מחקר זה בחן את הקשר של בנים ובנות עם אמם ועם האם כמשתנה מתערב, כולל חוקים והפנמה של תפקידים, התייחסות לניצחון ופסד ועוד. המסקנה מהמחקר הייתה שהתנהגותם של הילדים, ללא קשר למגדר, הושפעה מתחושת הביטחון והקשר עם אמם. ילדים שהרמת הביטחון שלהם הייתה גבוהה והקשר עם האם היה הדוק התנהגותם אופיינה ברמת מוטיבציה ומאמץ גבוהה. בכל מקרה לא היה הבדל בין בנים ובנות, אלא ההבדל היה ברמת הביטחון העצמי וסוג הקשר (קשר צאצא-אם) בהקשר להתנהגות ולתהליך החיברות.

Priewasser, Roessler and Permer) במחקרם בחנו את הסוגיה של תחרותיות כתגובה רציונאלית במשחקים בקרב ילדים צעירים. המדגם כלל 71 ילדי גן בגילאי 3-5 שהשתתפו במשחק קוביות תחרותי, ותוך כדי ביצעו מטלות נוספות, הקשורות למשל לזיכרון ואינטליגנציה מילולית. התדירות של המהלכים התחרותיים במשחק נמצא במתאם עם צפייה לתגובה לפי גיל ולמגדר (צעירים לעומת מבוגרים יותר ובנים לעומת בנות). במשחקים תחרותיים נמצא כי ככל שהוסיפו ליעד של הילד עוד אתגרים כמו לנצח וגם לבצע סבוטאז' למתחרה, כך רמת התחרותיות הייתה גבוהה יותר. דפוס התנהגות זה אפיין בעיקר את הבנים ופחות את הבנות. הבנים התייחסו ברצינות לניצחון ולא רצו להפסיד, בשעה שהבנות לא התרגשו כלל מהפסד או מניצחון, אלא נהנו מהמשחק. רמות התחרותיות אצל הבנות הייתה נמוכה יותר, אף שהן התייחסו לנקודת המבט של המתחרה, דבר שלא היה רלוונטי ביחס לבנים. ממצאים אלו באים בהלימה חלקית לממצאיהם של Samak ושל Nordiing, Boldl, O'bieness and Kochanska, שלא מצאו הבדל מובהק בין שני המגדרים ובין תחרותיות במשחק ונמצאים הבדל מגדרי רק באחת הקבוצות