‏290.00 ₪

שאלות המחקר

כיצד באה לידי ביטוי תופעת סחיפת הקרקעות בישראל?

כיצד באים לידי ביטוי שטפונות וסחיפה סחיפת קרקעות בשל אקלים?

אילו אגני ניקוז המזרחיים או המערביים בעלי רמת סיכון גבוהה יותר

כיצד באים לידי ביטוי המאפיינים הטופוגרפיים והליתולוגיים של האגנים לצד תופעת סחיפת הקרקעות בישראל?

תוכן עניינים

מבוא

תקציר

מבוא

סחף קרקעות באגן הים התיכון

חיזוי סחיפת קרקעות

אזור המחקר

מרכז וצפון מדינת ישראל

שיטת המחקר

ארוזיביות הגשם

סחיפות הקרקע

טופוגרפיה

תוצאות

מפת אגני היקוות

מפות סחיפה

חישוב מקדם

ערכי סחיפות - אגני היקוות

סיכום

ביבליוגרפיה 

בשנים האחרונות, מתרבים המחקרים העוסקים בהשלכות אפשריות של שינויי האקלים הצפויים. מרבית המחקרים הבוחנים את משטר הגשם, דנים בעיקר בשינויים בכמויות המשקעים (עליה או הפחתה) ובהתאם לכך בהשלכות לגבי בצורות או שטפונות. ההשלכות של שינויים בעיתוי הגשם ובתפרוסתו במהלך עונת הגשם כמעט ולא נדונו ובוודאי לא בהקשר לסחיפת קרקעות. מטרת המחקר הנוכחי למלא חלל זה על ידי התייחסות מקיפה לבעיית סחף הקרקעות. סחיפת קרקעות באגן הים התיכון זוכה בשנים האחרונות לתשומת לב מחקרית רבה. ההכרה כי התהליך זה עשוי להיות בלתי הפיך באזורים בהם קיימים קונפליקטים מרחביים בין פיתוח מואץ ומשאבי קרקע מוגבלים, מחדדת את הצורך איתור, אפיון ומיפוי אזורים הרגישים לסחף קרקע במטרה לבסס פתרונות ממשקיים לבעיה. בעוד שמחקרים אחרים בחנו באופן פרטני מהלכים עתידיים של שינויי אקלים, או שיעורי סחיפת קרקעות באזורים מסוימים, טרם התבצע מחקר אינטגרטיבי מסוג זה בארץ. המחקר משלב מספר קני מידה, אגני וארצי; אזורים המאופיינים ברגישות גבוהה לסחף קרקעות בקנה מידה ארצי ומיקוד מודל סימולציה לאזורים שנמצאו כרגישים בקנה מידה אגני. המחקר מתבסס על ההגדרות של קופן (Koppen) המבחינות בין אקלים ים תיכוני ואקלים מדברי באמצעות קו הגבול האקלימי של 200 מ״מ גשם ולכן שטח המחקר כולל את כל השטח הנמצא צפונית לקו זה. התוצרים במחקר זה הם מפות סיכוני סחף בהתאם למצב שימושי הקרקע של השטחים הפתוחים לפי תמ״א 35. מפת הסיכון לסחף קרקעות מהווה בסיס לאיתור אזורים אפשריים רגישים כתוצאה מהתנאים הפיזיו-גיאוגרפיים המשפיעים על סחיפות, הטופוגרפיה והליתולוגיה. מחקרים הראו כי גורם הטופוגרפיה (אורך ושיפוע מדרון) הוא הרגיש והמשפיע ביותר על חיזוי סחף וגורם הליתולוגיה (חוזק ועמידות הסלע) יקבע את יציבות המדרון בעת בלייה. 

שיטת המחקר התבססה על ניתוח מידע גיאוגרפי ממוחשב באמצעות תוכנת ArcGIS בקנה מידה ארצי.

מתוצאות המחקר עולה כי ניתן לראות בבירור שערכי סחיפות גבוהים אינם נמצאים בהכרח בהתאמה גבוהה לתנאים טופוגרפיים תלולים ( LS גבוה). באגן נחל הפולג וביובלי הקדרון לדוגמא, ערכי ה LS נמוכים. באזורים אלו סחיפות הקרקע הגבוהה מוכתבת משימושי הקרקע ומאופי הקרקעות. לא נמצאו עדויות לשינויים אקלימיים במשטר המשקעים וכתוצאה, בארוזיביות הגשם במהלך השנים הנבחנות. עם זאת, המדד המחושב במחקר זה אינו מתייחס לעוצמות שעתיות אלא לפילוג משקעים סופתי מקסימלי בחודש. נמצאו שינויים גבוהים במדד הסחיפה היחסי בין חודשי השנה. בחודש פברואר, למרות כמויות המשקעים הגבוהות והתכופות במרכז עונת החורף, לכיסוי הצומח משקל ניכר בצימצום פוטנציאל הסחיפה, הן בשטחים הפתוחים והן באלו החקלאיים. פוטנציאל הסחיפה הגבוה ביותר נמצא בחודש נובמבר, המאופיין בעוצמות גשם גבוהות וכיסוי צומח נמוך יחסית.

למקדם הסחיפות של הקרקע בשילוב מאפייני התכסית משקל מכריע בקביעת פוטנציאל אובדן הקרקעות. נמצא כי באגני היקוות המאופיינים בקרקעות סחיפות ובנוסף, חלים בהם שינויים עונתיים משמעותיים במאפייני התכסית (נוף חקלאי בניגוד לצמחיה טבעית או נטועה), פוטנציאל הסחיפה יהיה מהגבוהים ביותר, בניגוד לאגנים המאופיינים בשיפועים תלולים ומדרונות ארוכים, בנוסף, צמחיה דוגמת עצי יער או חורש הנותרת קבועה יחסית במהלך השנה משמשת הגנה יציבה על הקרקעות ומגבילה את שיעורי הסחיפה. לממצא זה חשיבות רבה שכן הפרעות שונות הפוגעות בכיסוי הצומח (שריפות, רעיה, שינויים בשימושי קרקע) עשויים להגביר את סחיפת הקרקע ולווא דווקא באזורים הררים או תלולים, בהם לרוב הקרקעות (טרה רוסה, רנדזינה, קרקעות הרריות) מאופיינות במקדמי סחיפות נמוכים יחסית בהשוואה לקרקעות העמקים ומישור החוף, ובעיקר החמרות במרכזו והלסים בדרומו.

בעוד שקיימים מחקרים רבים הקושרים בין שינויי אקלים וסכנת שיטפונות, ומחקרים העוסקים במדידה כמותית של אובדן קרקע, לא קיימים למיטב ידיעתנו מחקרים המשתמשים בגישה אינטגרטיבית כפי שעושה מחקר זה. לניתוח מסוג זה חשיבות רבה לאור העובדה שאובדן קרקעות הינו תהליך בלתי הפיך בסקאלת הזמן הקצרה, וחשיבותן של הקרקעות לתפקוד מערכות אקולוגיות וחקלאיות מהווה כל ועיקר. סחף קרקעות הוא תהליך טבעי, עם זאת, הוא עשוי לגרום סביבתיות כגון זיהום מאגרי מים, נזק למערכת האקולוגית, מילוי מאגרים ותעלות ניקוז בסחופת, ואובדן ישיר של קרקעות חקלאיות. שינויים בשימושי קרקע, שינויי אקלים ובגברת הלחץ האנושי על עתודות הקרקע המצומצמות בשטח ישראל צפויות להחריף את מימדי התופעה ולהוביל לשינויים בלתי הפיכים, כבר בטווחי זמן קצרים, בתפקוד מערכות אקלוגיות וחקלאיות. איתור אזורי הסיכון יספקו כלי תכנוני עבור מקבלי ההחלטות לצורך ניהול קרקעות המדינה ולמניעת מפגעים סביבתיים. ניהול בר קיימא של שימושי קרקע עשוי להגביל את סחף הקרקע באמצעות שיטות שונות, שתילת עצים, מניעת שריפות וכריתת עצים, ושיטות מתקדמות לעיבוד שטחים חקלאיים. אסטרטגיות לניהול שימושי קרקע יגבילו את כמות הקרקע הנסחפת, ויגנו על הקרקע מפני אובדן.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

חלפון, נ.  הסטת ההגברה האורוגרפית של המשקעים מקו הרכס לעבר מדרונות צל הגשם בצפון ישראל. 

סופר, ת. אגני ניקוז ומעיינות. אטלס ישראל החדש. המכון הגיאולוגי של ישראל: ירושלים. מפה א', עמ' 30 1:1,700,00

קויומדזיינסקי, ח., דן, י., סוריאנו, ש. ונסים, ס. חתכי קרקע נבחרים מקרקעות ארץ ישראל.