‏290.00 ₪

שאלת מחקר:

כיצד באים לידי ביטוי חוקי היסוד?

תוכן עניינים

א. ההיסטוריה החקיקתית של חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו. ב. מבחן חוקי-היסוד והכנסת: 1. הצעת חוק מתווכים במקרקעין; 2. הצעת חוק כביש חוצה ישראל; 3. הצעת חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה); 4. הצעת חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות ובניהול תיקי השקעות; 5. הצעת חוק בטוח רכב מנועי (הוראת שעה); 6. הצעת חוק העונשין (תיקון פרסום שירותי זנות); 7. תקנות הבזק (התקנה, תפעול ותחזוקה), (תיקון). ג. סיכום.

במשך שנים רבות עסקו כנסות שונות בניסיון להעניק מעמד חוקי לזכויות האדם, אך כל הנסיונות האלה לא צלחו בשנים הראשונות למדינה התנגדה לכך מפא"י, שהונהגה על-ידי דוד בן-גוריון, אשר ראתה בשריון כזה עניין חסר-חשיבות - בסופו של דבר באנגליה, המודל הראוי, לא היה שריון כזה - או אף מזיק. בעיניו של דוד בן-גוריון, כל שריון חוקתי נחשב כמעצור בגלגלי המהפכה הציונית המתרחשת בחברה מתהווה. לאחר שהוסר מכשול זה, ובשנת עלה לשלטון הליכוד בראשות מנחם בגין, חובב החוקה ותומך בשריון זכויות האדם, צף מכשול חדש: הגוש הדתי, ובראשו החרדים, שהפכו מאז לשון-מאזניים הכרחית בהקמת כל ממשלה, הוא שהציב וטו מוחלט על הרעיון הוותיק כל הנסיונות הרבים שנעשו, ובהם הושקעה עבודה רבה, לא הבשילו. קץ דומה היה צפוי להצעת חוק-היסוד שיזם שר-המשפטים דאז, דן מרידור,שר-המשפטים נסוג מקידום הצעת החוק, בלחץ ראש-הממשלה והמפלגות הדתיות, זמן קצר לאחר הגשת הצעת החוק. לאחד הפלת ממשלת האחדות הלאומית, במארס, מפלגת העבודה, בראשותו של שמעון פרס, חתמה על הסכם קואליציוני עם אגודת ישראל, ובסעיף הראשון בהסכם זה התחייבה מפלגת העבודה שלא לקדם את הצעת החוק של שר-המשפטים התרגיל הזה - שנודע בשמו "התרגיל המסריח" - נכשל, והוקמה בעקבותיו ממשלה חדשה בראשות הליכוד, שהיתה תלויה לחלוטין בקולות החרדים. בנסיבות אלה נראה היה, כי להצעתו של שר-המשפטים היה צפוי הסוף הידוע מראש: קבורה שקטה.

הצעת חוק זו הועתקה על-ידי המחבר, עוד לפני משבר מארס, כהצעת חוק פרטית ואף עברה בקריאה טרומית ברוב מרשים של 53 כנגד 19 חברי-כנסת אך גם גורלה היה צפוי מראש: הסיעות הדתית והחרדיות הודיעו כי יסכלו את קבלת החוק.

כיצד בכל-זאת בא לעולם חוק-יסוד כה חשוב כמו חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו? כיצד קיבלה הכנסת, בשעת-חסד מיוחדת במינה, חוקים אלה, בשעה שכל הנסיונות הקודמים התנפצו אל סלעי ההתנגדות הפוליטית והדתית? ייאמר הדבר מראש: אלמלא פיצול הצעת החוק לארבע הצעות חוק נפרדות, היה גורלן של זכויות-יסוד משוריינות בכנסת ה-12 דומה לגורלן בכנסות הקודמות שבהן, לאחר מלל רב ודיונים ממושכים, הן הובאו לקבורה בטרם זמנן.

הרעיון שעלה בדעתי להפריד את הצעת חוק-יסוד לארבעה חוקים נפרדים - נוסף על שני חוקי-היסוד שהתקבלו, שני חוקי-יסוד בדבר חופש הדיבור וחופש ההתאגדות עברו רק קריאה מוקדמת - נועד בראש-ובראשונה לנסות ולקעקע את ההתנגדות הדתית או לחלופין להעמיד את הקואליציה, ובראשה את הליכוד, במצב קשה מבחינה ציבורית אך בהצעה להפרדת החוקים טמון גם רעיון נוסף: ללכת מן הקל אל הכבד - לאפשר לפחות קבלתם של חוקים המשריינים אותן זכויות שלגביהם חזית ההתנגדות היתה קטנה ביותר. היה ברור לכל הנוגעים בדבר - לשר-המשפטים, דן מרידור; ליו"ר הוועדה, ח"כ אוריאל לין; לנציג מפלגת העבודה, ח"כ דוד ליבאי - כי לא יהיה אפשר להעביר הגנה חוקתית על זכויות אדם בלי הליכה זהירה כזו. כדי להבין את ההיסטוריה החקיקתית של שני חוקי-היסוד שהתקבלו חייבים להבין עניין זה: המטרה היתה להביא לקונסנזוס רחב ככל האפשר סביב הרעיון ולהפיג ככל האפשר את החששות האמיתיים או המדומים של המפלגות הדתיות והחרדיות, הצורך הפוליטי והפסיכולוגי הזה הוא שהכתיב פיצול ההצעה המקורית לארבעה חוקים נפרדים הוא שהכתיב גם את סדר הדיון בחוקים אלה: תחילה חוק-יסוד: חופש העיסוק - שלגביו היו אז פחות חששות ופחדים - ורק לאחריו חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו. 

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

אמנון רובינשטיין, המשפט הקונסטיטוציוני של מדינת ישראל (מהדורה חמישית מאת אמנון רובינשטיין וברק מדינה, שוקן, תשנ"ז), 298-296.

ד"כ כא (תשנ"א) 2632.