‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד בא לידי ביטוי חוק השומרים?

סמינריון בדיני שומרים: חוק השומרים הוא מהחוקים החשובים והמעניינים ביותר בחקיקה האזרחית החדשה, מבחינה תיאורטית ומעשית כאחת. ספר הפירוש לחוק זה, מאת שירלי רנר, הוא מספרי המשפט החשובים, המעניינים והמקוריים ביותר שנכתבו אי פעם בישראל.

חוק השומרים הוא חוק חשוב ומעניין משום שבאמצעות מספר מצומצם של כללים וסטנדרטים הוא מסדיר את האחריות של מחזיקי נכסים כדין שלא מכוח בעלות לאובדן הנכס או לנזק שנגרם לו, במגוון עצום של עסקאות ומצבים. החוק חל על שומרים מכוח חוזה, לרבות שומרים במובן הצר (קרי: אנשים שהתקשרו בחוזה שבו הם מתחייבים להחזיק ולשמור על נכס הזולת), שוכרים, קבלנים, שלוחים, מחזיקי משכון מופקד, מוכרים שהעבירו את הבעלות בממכר אך טרם מסרו אותו לידי הקונה, שואלי נכסים ואנשים שהסכימו לשמור על נכס הזולת ללא תמורה. החוק חל גם על שומרים רצוניים שלא מכוח חוזה, כמו מוצאי אבידה, אפוטרופסים ממונים ורשויות שונות המחזיקות בנכסים לשם הפעלת סמכויותיהן (כגון לשכת ההוצאה לפועל, המשטרה ובית- המשפט). לבסוף, החוק חל גם על שומרים שלא מרצונם, כמו אדם שקיבל בדואר מוצר לשם רכישתו מבלי שהזמין אותו, משכיר שקיבל חזרה את המושכר בתום השכירות ומצא בו נכסים של השוכר וכדומה.

החוק מסווג את כל השומרים הללו ושכמותם לארבע קבוצות: שומרי חינם, שומרי שכר שהמטרה של השגחה על הנכס טפלה למטרה העיקרית של החזקתם בו, שומרי שכר שהמטרה העיקרית של החזקתם היא השגחה על הנכס ושואלים. החוק קובע את רמת האחריות של כל אחד מהשומרים הללו: אחריות המותנית בהתרשלות במקרה של שומר חינם ; אחריות המותנית בהתרשלות במקרה של שומר שכר "טפל", כאשר הנטל לשכנע שלא היתה התרשלות מוטל על השומר; אחריות מלאה - להוציא מצבים מעין סיכול - לשומר השכר ה"עיקרי" ; ואחריות מוחלטת, שאינה תלויה בהתנהגות השומר, במקרה של שואל2. נוסף על כך, קובע החוק נסיבות שבהן תוחמר אחריותם של חלק

מהשומרים (סעיף 3) ונסיבות שבהן היא תופחת (סעיף 11), סייגים לאחריות (סעיף 4), תרופות בשל אחריות השומר (סעיף 5), הרשאת השומרים לבצע פעולות דחופות הדרושות למניעת נזק לנכס (סעיף 6), הסדרת מצבים של שמירת משנה (סעיפים 3 ו- 7) והוראות בעניין שיפוי חלק מהשומרים על הוצאותיהם, עיכוב הנכס, קיזוז (סעיפים 8, 9 ו- 10 , בהתאמה) ועוד. לבסוף, החוק כולל הסדר מיוחד לעניין אחריותם של בעלי מלון לנכסי האורחים הנמצאים במלון (סעיף 12).

הסדרה כללית, אחידה ותמציתית של נושא האחריות לשלום הנכס בכל מצבי ה"שמירה" היא משימה כבדה, שלמיטב ידיעתנו שום מחוקק אחר לא נטל על עצמו. במשפט הקונטיננטלי קיימים הסדרים נפרדים ונבדלים לאחריותם של מחזיקי נכסים שונים, כגון שומרים במובן הצר, מובילים, שוכרים ומוצאי אבידה. במשפט האנגלו-אמריקני קיים אומנם מושג כללי של Bailment, הדומה בהיקף תחולתו למושג השמירה שבחוק השומרים, אולם הוא נבדל ממושג השמירה בשני אלה: ראשית, דיני ה-Bailment עוסקים לא רק בהיבט האחריות של המחזיק לשלום הנכס אלא גם בהיבטים אחרים של היחסים בין הצדדים ; שנית, דינים אלה, שפותחו בעיקר בפסיקה, אינם מתאפיינים בשיטתיות וברמת הכללה גבוהות מעין אלה שבחוק השומרים הישראלי. מבחינות אלה (אף כי לא מבחינת פרטי הדינים) דומה חוק השומרים לדיני השומרים שבמשפט העברי.

ביבליוגרפיה לדוגמא

מ' חשין "שמירה ושומרים- לפירוש סעיף 1 לחוק השומרים " משפטים ג  137 ;

ג' טדסקי "השומר על פי דין" משפטים ח (תשל"ח) 430; א' סלטון "ההיבט הנזיקי של חוק השומרים" עיוני משפט ה 653.