‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד בא לידי ביטוי סיווג מחדש?

א. מבוא. ב. הנורמות האנטי תכנוניות - מהות, מבנה ואיזון פנימי. ג. פרשת רובינשטיין. 1. רקע עובדתי; 2. הכרעת בית המשפט. ד. הביקורת על הלכת רובינשטיין. 1. כללי; 2. למהותה של ה"התעלמות"; 3. הפרה של הצדק האופקי;

4. פגיעה ביעילות הכלכלית ; 5. נפקויות נוספות להבחנה בין מודל שלילת יתרון המס לבין מודל ההתעלמות ; 6. הפרשנות הפונקציונלית ; 7. משמעות פסק הדין : מעגל פנימי ומעגל חיצוני - היבטי טווח קצר וטווח ארוך. ה. מדיניות האיזון והמודלים השונים של הנורמה האנטי תכנונית המיוחדת. ו. מודל הנורמה האנטי תכנונית השגוי שבהצעת תיקון 97. 1. המודל המוצע ורקעו העיוני; 2. הביקורת על ההצדקה הסמכותית ועל ההצדקה הראייתית; 3. עיוותים בתנאי התחולה; 4. מבחן השינוי בבעלות. ז. הלכת רובינשטיין והפרת האיזון הפנימי של דיני קיזוז ההפסדים. ח. סיכום.

על ממדיו של מרחב תכנון המס מתחולל קרב עתיק יומין בין ציבור משלמי המסים לבין מנהל המס. על אף גילו המופלג, קרב זה אינו מגלה סימני לאות, אלא איפכא מסתברא - הוא חושף מעת לעת סטנדרטים חדשים של התחדשות, התרעננות והשתכללות, המשתקפים היטב באמצעי הלחימה שכל יריב מזרים לזירת הקרב. נדמה היה שקיומן של הנורמות האנטי תכנוניות, הסטטוטוריות או השיפוטיות, הכלליות או המיוחדות, במשטרי המס השונים במדינות רבות בעולם, יביא קרב זה לידי הכרעה סופית או לכל הפחות להפסקת אש זמנית. אולם, ציפיות אלה התבררו כמוגזמות. הגורמים לכך הם רבים, והבולט שבהם הוא הקושי המהותי של השפה המסית הנורמטיבית להגיב, להתבטא ולהתנסח ברמה הפוזיטיביסטית בסביבה כלכלית, חברתית ופוליטית מתוחכמת וחדשנית. קשיים אלה אף מונעים יצירת מכשירים או מוסדות נורמטיביים בעלי גמישות רבה ויכולת הסתגלות גבוהה לשינויים מהירים בדפוסי הפעילות הכלכלית.

המאפיין המרכזי של תופעת תכנון המס הוא שימוש לרעה במוסרות וביחסים משפטיים כדי להקטין את החבות במס. תוכנן של הנורמות האנטי תכנוניות משקף אפוא את תפיסתה של החברה בכל הנוגע לסיווגם של שימושים כאמור כ"שימוש לרעה בזכויות" (Rights of Abuse) בלתי לגיטימי במישור דיני המסים1. העילות המצויות בנורמות האנטי תכנוניות קובעות הלכה למעשה מתי פעולה פלונית מהווה שימוש לרעה בזכויות, לצורך דיני המסים. כוחם של דברים אלה יפה הן ביחס לנורמות האנטי תכנוניות הכלליות, המעוגנות בנורמות יוריספרודנטליות בסיסיות (להלן : "הנורמות

האנטי תכנוניות" או "הנורמות האנטי תכנוניות הכלליות"), והן ביחס לנורמות אנטי תכנוניות מיוחדות שנשוא תחולתן הוא אירועי מס מוגדרים מבחינה עובדתית2.

על אף שכלליותן הנורמטיבית של הנורמות האנטי תכנוניות מעניקה להן עוצמה לא מבוטלת, מטבע הדברים עוצמה זו עשויה להישחק אם החלתן של הנורמות הללו על אירועים קונקרטיים תהא שגויה. לכך יהיו תוצאות מהותיות כבדות משקל, משום שכלליותן של הנורמות מהווה את המכשיר המרכזי להתמודדות עם מצבים עתידיים בלתי צפויים הנובעים מתמורות כלכליות בלתי נחזות. שחיקה זו עלולה לערער את תפקודה, את הגינותה, את גמישותה ואת יעילותה של הנורמה האנטי תכנונית. נזקן של תוצאות אלה מתחלק לשתיים : תוצאות לטווח קצר ותוצאות לטווח ארוך. הטווח הקצר הוא התקופה שממועד הגדלת מרחב תכנון המס (באמצעות אי סיוגו מחדש של תכנון המס) ועד לחקיקתה של נורמה אנטי תכנונית השוללת את תכנון המס ; והטווח הארוך מתחיל ממועד חקיקתה של הנורמה האנטי תכנונית המיוחדת. בדרך כלל, התוצאות לטווח קצר פועלות לטובת משלמי המסים, במובן זה שהפגיעה ביכולתן של הנורמות האנטי תכנוניות מגדילה ומרחיבה את מרחב תכנון המס. לעומת זאת, התוצאות לטווח ארוך פועלות לרעת משלמי המסים, במובן זה שבעקבות הגדלת מרחב תכנון המס מתרחשת הגדלה סטטוטורית של תחולת הנורמות האנטי תכנוניות - באמצעות נורמות אנטי תכנוניות מיוחדות - שנועדה לעקר את הגידול במרחב תכנון המס.

ראוי להדגיש הדגש היטב, כי קבוצת הנישומים הנהנים מהתוצאות לטווח הקצר אינה זהה לקבוצת הנישומים שנפגעים מהתוצאות לטווח הארוך. זאת, בעיקר עקב הגורמים הבאים : ראשית, הצמצום של מרחב תכנון המס עקב הרחבת התחולה של הנורמות האנטי תכנוניות עולה בהיקפו על ההגדלה הראשונית של מרחב תכנון המס הפועל לטובת הנישומים. לשון אחר: הרחבה זו אינה רק מבטלת את התוספת למרחב תכנון המס, אלא אף מצמצמת את היקפו של מרחב תכנון המס בהשוואה לממדיו עובר להגדלה הנדונה. למותר לציין שלתוצאה זו אין כל הצדקה עניינית. שנית, קבוצת הנהנים מההטבה של הטווח הקצר אינה בהכרח זהה לקבוצת הנפגעים בטווח הארוך, כך שגם אם היקפה הכלכלי של ה"הטבה" זהה להיקפה הכלכלי של ה"פגיעה", הנמנים בין המוטבים אינם בהכרח נמנים בין הנפגעים3. לאלה יש להוסיף, כי טווחי הזמן האמורים אינם חופפים, כמובן, ובכך נשלל האיון כאמור, במובן זה שגם אם מתייחסים לסוגיה זו ברמה התועלתנית של משלמי המסים אזי ה"הטבה" הצומחת מהטווח הקצר קטנה בהיקפה מה"פגיעה" הנוצרת בטווח הארוך4.

יש לציין, כי זירות הקרב בין הנישומים לבין מנהל המס אינן בהכרח "סטטיות", במובן זה שהן מתבצעות באותם אתרים "סטטוטוריים", אלא הן משנות מיקום, פושטות ולובשות צורה בהתאם לשינויי העתים. על אף זאת קיימים מוקדי מתיחות קלסיים, שעל אף היותם מוכרים לנו מהעבר טרם נס ליחם, וניתן למצוא בהם התמודדויות שונות ומשונות בין רשויות המס לבין ציבור הנישומים. דוגמא בולטת לכך היא סוגיית קיזוז ההפסדים5, הזוכה במשטר מיסוי ההכנסה בישראל ל"התעניינות" מוגברת מבחינת תכנון המס ואף עולה תדיר בהתדיינויות משפטיות6.

קשייה של השפה הנורמטיבית המסית משתקפים מעצם טיבם גם במשטרי המיסוי השונים בישראל. אולם לאלה מצטרפים קשיים נוספים הנובעים מאימוץ גישות מסורתיות הנושאות אופי פורמלי בכל הנוגע למהותן של הנורמות האנטי תכנוניות ולדרך פעולתן. תופעה זו, על שני רבדיה, "מבטיחה" כי המאבק הנדון יימשך - ובעוצמה גדולה יותר - לא רק ביחס לסוגיות חדשות העולות על סדר היום המסי בעקבות תמורות כלכליות7, אלא גם לגבי סוגיות מס "פשוטות" יחסית. אימוץ התפיסות המסורתיות מביא לשחיקה בעוצמתן של הנורמות האנטי תכנוניות הכלליות - שחיקה הטומנת בחובה, כאמור, תוצאות בלתי רצויות8.

ביבליוגרפיה לדוגמא 

י' מ' אדרעי "מכשולים קונסטיטוציוניים וערכיים בהטלת מס על רווחי הון בבורסה" מיסים ח/6  א-20.

 .L .Harv 107 "Policy Tax Income and Innovation Contract Financial .Jr ,Warren .A.C

 Tax 43 "Instruments Financial Complex of Taxation The Hariton .D.P ;460  .Rev

Debt Securitizing Of Aspects Tax Income Federal Selected Simon" .J.P

 ; 731  .Rev .L

 of Taxation the to Approach General A" Shuldiner .R.H ;897  Taxes 66 "Obligations Derivative Equity" Kleinbard .E.D