עבודה אקדמית? חפשו עכשיו במאגר הענק, האיכותי והעדכני ביותר:

הנחה 15% על כל מאגר העבודות האקדמיות !!! בעת "חרבות ברזל" : קוד קופון: מלחמה

ב"ה. אנו חב"דניקים ולא נחטא בגזל: יש גם עבודות אקדמיות בחינם (גמ"ח). 15,000 עבודות אקדמיות במחיר שפוי של 99 - 390 שח.  סרטון על מאגר העבודות האקדמיות

اللغة العربية Русский

français              አማርኛ

לא מצאתם עבודה מתאימה במאגר? סמסו לנו דרישות לכתיבה מותאמת אישית - ונפנה למומחה חיצוני בעל תואר שני בתחום שלכם לכתיבה הנתפרת לצרכים שלכם בדיוק!

חוות דעת על מרצים

הוצאת ויזה לדובאי תשלום מאובטח בעברית

אמריקן אקספרס – ויקיפדיה    (לא דיינרס)    

תוצאת תמונה עבור פייבוקס 5% הנחה ב-פייבוקס  

bit ביט on the App Store   ×ª×©×œ×•× בחיוב אשראי טלפוני דרך נציג שירות 24/7העברה בנקאית

 

עבודה על חדלות פירעון ושיקום כלכלי, פתיחת תיק הוצל"פ, הטלת עיקול , אזהרה, מכתב התראה, החוק החדש - הוצאה לפועל, חדלות פרעון (עבודה אקדמית מס. 200)

‏290.00 ₪

33 עמודים.

עבודה על חדלות פירעון ושיקום כלכלי, פתיחת תיק הוצל"פ, הטלת עיקול , אזהרה, מכתב התראה, החוק החדש - הוצאה לפועל, חדלות פרעון

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי פתיחת תיק ההוצל"פ לצורך הטלת עיקול ועיקול בטרם אזהרה?

תוכן עניינים

מבוא

ביצוע הליכים בתיק הוצאה לפועל בטרם מסירת אזהרה לחייב

תקנה 14 לתקנות ההוצאה לפועל

מנגנון של ההוצאה לפועל

נכסים שאינם ניתנים לעיקול

צד שלישי, שעל נכסיו מוטל עיקול, קונה בכך מעמד בהליך ההוצאה לפועל

פרוצדורה ותפיסת מטלטלין

מועד ביצוע העיקול לחשבון הבנק

ביצוע העיקול בידי הבנק

פיצול בין עיקול ברישום לבין הוצאה של מיטלטלין

עיקול ברישום של מיטלטלין

עיקול בשטר

מעמדה של כתובת החייב הרשומה בלשכת ההוצאה לפועל לצורך עיקול מיטלטלין

מכתב אזהרה

תוכן האזהרה

המצאה לפי תקנות סד"א

המצאה מלאה

חזקות לפיהן החייב הוא בעל יכולת המשתמט מתשלום

חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי : הפטר מלא מחובות ללא פשיטת רגל

חיפוש בחצרים

מעמדו של הזוכה

איזון אינטרסים כבוד האדם

סיוע משפטי מטעם משרד המשפטים בתחום ההוצאה לפועל

ספק בבעלות על מיטלטלין - סעיף 28 לחוק ההוצאה לפועל

הוצל"פ ותקנת השוק

מאסר חייבי הוצל"פ במשפט המשווה

צרפת

גרמניה

אנגליה

ארצות הברית

סיכום

מקורות

עבודה זו עוסקת במנגנון של פתיחת תיק ההוצל"פ ועיקול. הוצאה לפועל (הוצל"פ) היא הליך המשמש אדם לשם מימוש פסק דין שניתן לטובתו על ידי בית משפט או בית דין המוסמך לכך, וכן למימוש מסמכים המקנים זכויות כספיות שתוקפן דומה לתוקפו של פסק דין, כגון שטר משכנתה, שטר חוב או המחאה (שיק). מסמכים אלו מקנים לרוב זכות לקבלת סכום כסף, אך לעיתים מדובר בסעד לביצוע פעולה מסוימת, כגון סילוק יד מדירה[1].

הליך ההוצאה לפועל מוסדר באמצעות דיני ההוצאה לפועל. לשם קיום דינים אלו הוקמה במדינת ישראל מערכת של הוצאה לפועל, הדואגת למימושם של פסקי הדין והמסמכים האחרים המוגשים לה לביצוע. החיקוק העיקרי העוסק בהוצאה לפועל הוא חוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967, והתקנות שהותקנו מכוחו.

במדינת ישראל ישנו מספר רב של לשכות הוצאה לפועל, הפועלות במקביל לבית משפט השלום, בראשן עומד רשם הוצאה לפועל. תפקידו של רשם ההוצאה לפועל הוא לרוב מנהלי, והוא עוסק בדרכים בהן יש למלא אחר פסקי הדין והמסמכים האחרים המוגשים לביצוע. אין זה מתפקידו להרהר אחר האמור בפסקי הדין, אלא לקבוע את ההסדרים לביצועם, בכלים כגון עיקול, צו תשלום, פקודת מאסר וכיוצא בזה.

תפקיד נוסף הוא תפקידו של "מנהל לשכת הוצאה לפועל", הממונה על ידי שר המשפטים ואשר מתפקידו לבצע בפועל את הוראותיו של רשם ההוצאה לפועל. [2]

בתיקי ההוצאה לפועל ישנו זוכה- האדם שהגיש את פסק הדין או את השטר לביצוע. מולו ניצב החייב- האדם כנגדו הוגש פסק הדין או השטר. אם ישנו גורם נוסף שחייב כספים לחייב, או שמחזיק בנכסים השייכים לו, וברצון הזוכה לקבל כספים או נכסים אלו, יכול הזוכה לבצע עיקול אצל צד ג' זה, ובמקרה זה נקרא אותו צד ג' מחזיק. חוק ההוצאה לפועל מבחין בין שלוש קטגוריות של עיקול, על-פי טיב הנכסים המעוקלים: מיטלטלין, מקרקעין וזכויות אצל צד ג. מבחינה טכנית העיקול מתבצע בשני שלבים: הרישום והמימוש, כאשר הדרך שבה הם נעשים תלויה בסוג הנכס המיועד לעיקול. אם מדובר במיטלטלין לא רשומים (אשר בדרך כלל יימצאו בביתו של החייב), הרישום יתבצע על-ידי המוציא לפועל אשר יתייצב במקום. כאשר מדובר במיטלטלין רשומים (כמו כלי שיט) או מקרקעין, העיקול ברישום ייעשה על-ידי שליחת הודעה על עיקול למשרד שבו רשום הנכס. במקרה של נכס אצל צד שלישי, צו העיקול יומצא לידיו של צד שלישי, אשר חייב להודיע אם הנכס אכן נמצא ברשותו, ואם כן, עליו להעביר את הנכס המעוקל לידיו של ראש ההוצאה לפועל (בדרך כלל מדובר בכספים). [3]

ישנם חיובים אשר מטבעם אינם ניתנים לביצוע בהוצאה לפועל, שכן הם דורשים מידה של פיקוח שאינה אפשרית על ידי בית המשפט. כך, למשל, חיוב הנובע מצו עשה או צו מניעה שנתן בית המשפט, החורג מגדר החיוב הרגיל של תשלום כסף או העברת חזקה בנכס, לא ניתן לבצע בהוצאה לפועל. לשם כך קיימת מערכת דינים מקבילה- דיני בזיון בית המשפט. לבית הדין הרבני סמכויות רבות בנוגע לאכיפתם של פסקי דין לגירושין שאף הם אינם בגדר סמכות דיני ההוצאה לפועל.

מערכת דיני פשיטת הרגל היא דרך נוספת לגביית חובות. במקרה שהחייב מוכרז כפושט רגל מעוכבים כנגדו הליכי ההוצאה לפועל, ולאחר קבלת צו ההפטר בהליכים אלו, לא ניתן להמשיך בהליכי הגבייה בתיק ההוצאה לפועל.[4]

(בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמים באנגלית ובעברית)

ביבליוגרפיה לדוגמא:

חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018

[1] השופט עודד מאור, עו"ד אסף דגני הפטר - חדלות פירעון, הסדרי חוב ושיקום כלכלי של יחידים (2019)

[2] גבריאל הלוי דיני אכיפת חיובים: הוצאה לפועל וגביית קנסות, אגרות והוצאות, הוצאת בורסי (2017) עמ' 47

[3] דוד בר-אופיר הוצאה לפועל הליכים והלכות הוצאת פרלשטיין גינוסר, מהדורה שביעית מעודכנת (2017) עמ' 51

 

העבודה האקדמית בקובץ וורד פתוח, ניתן לעריכה והכנסת פרטיך. גופן דיויד 12, רווח 1.5. שתי שניות לאחר הרכישה, קובץ העבודה האקדמית ייפתח לך באתר מיידית אוטומטית + יישלח קובץ גיבוי וקבלה למייל שהזנת

‏290.00 ₪ לקוחות חוזרים, הקישו קוד קופון:

מחיקה ובלעדיות/מצגת


שדה אימייל הינו חובה