‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד בא לידי ביטוי השוויון בפני החוק?

תוכן עניינים:

א. מהו שוויון?: 1. חשיבות השוויון; 2. מקורות השוויון; 3. משמעות השוויון; 4. תחומי השוויון; 5. החיבור. ב. מעמד השוויון: 1. עיקרון בתחיקה; 2, עיקרון פרשני; 3. עיקרון ביצועי; 4. שיקול זר; 5. חוסר-סבירות; 6. נפקות אפליה; 7. שיקול ענייני; 8. העדפה מתקנת; 9. זכות משפטית; 10. זכות חוקתית. ג. משקל השוויון: 1. איזון אופקי ואיזון אנכי; 2. שוויון ואיזון אופקי; 3. שוויון ואיזון אנכי. ד. היקף השוויון: 1. עילות השוויון; 2. התהוות עילת שוויון: 3. עילות השוויון בתחיקה; 4. עילות השוויון בפסיקה. ה. סיכום.

השוויון הוא אחד מערכי-היסוד של כל מדינה מתוקנת. כך גם בישראל. אפשר לומר כי השוויון, יותר מכל ערך אחר, הוא המכנה המשותף, אם לא הבסיס, לכל זכויות-היסוד של האדם ולכל שאר הערכים שביסוד הדמוקרטיה. אכן, השוויון האמיתי, כיוון שהוא חל גם ביחסים שבין האדם לבין השלטון, הוא אחד מאבני-היסוד של הדמוקרטיה, ובכלל זה שלטון החוק. הוא חיוני לא רק לדמוקרטיה הפורמלית, שאחד מעיקריה הוא קול אחד לכל אחד, אלא גם לדמוקרטיה המהותית, המבקשת לשרת את האדם באשר הוא אדם. הוא מרכיב מרכזי לא רק של שלטון החוק הפורמלי, שפירושו שוויון בכפיפות לחוק, אלא גם של שלטון החוק המהותי, הדורש כי החוק עצמו ישרת את ערכי-היסוד של מדינה מתוקנת.1

אין לך ערך שבית-המשפט, ולא רק בית-המשפט, הרבה לפאר ולקלס, כמו השוויון. השוויון - אמר בית-המשפט - הוא "מנשמת אפו של המשטר החוקתי שלנו כולו"; 2 "עקרון מן הראשונים במלכות - משיכמו ומעלה גבוה מכל שאר עקרונות"; 3 ואחד מ"עקרונות יסודיים... אשר הם נחלתן של כל המדינות המתוקנות והנאורות".4 על הפגיעה בשוויון אמר בית-המשפט, כי "היא מהקשה שבתחושות. היא פוגעת בכוחות המאחדים את החברה. היא פוגעת בזהותו העצמית של האדם... אין לך גורם הרסני יותר לחברה מאשר תחושת בניה ובנותיה, כי נוהגים בהם איפה ואיפה".5

יש אומרים, כי השוויון אינו עוד ערך בין ערכי-היסוד של חברה מתוקנת, אלא הוא בעצם התכלית של חברה כזאת, או התכלית של המשפט בחברה, ככל שהמשפט מבקש לעשות צדק.6

השוויון נובע ממקורות שונים, המזינים זה את זה ומשלימים זה את זה. יש לו מקורות שונים מחוץ למערכת-המשפט: בתורת-המוסר, בעיקרי הדת, בפילוסופיה המדינית, בגישות פסיכולוגיות, בתיאוריות סוציולוגיות ועוד. מקורותיו שונים גם בתוך מערכת-המשפט.

מערכת-המשפט מציבה את השוויון בדרך-כלל בדרגה העליונה של הנורמות המשפטיות. כמעט בכל המדינות שלהן חוקה בא השוויון לידי ביטוי מפורש בחוקה, כערך-יסוד של המדינה וכזכות-יסוד של האדם. כך, לדוגמא, התיקון הארבעה-עשר לחוקת ארצות-הברית מבטיח את זכותו של כל אדם ל-

"laws of the protection equal", וסעיף 3 לחוק-היסוד הגרמני מחייב שוויון של הכול בפני החוק.7 במדינת ישראל, שעדיין אין לה חוקה שלמה, אין ביטוי מפורש לשוויון כערך כללי, העומד מעל לחוקים, אף לא בחוקי-היסוד.8 אמנם, ישנם הרואים בשוויון אחת מן הזכויות המוגנות במשתמע בחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו, ואפשר אף בחוק-יסוד: חופש העיסוק. אולם שאלה זאת שנויה במחלוקת, והפסיקה עדיין לא נתנה לה תשובה מחייבת.9 עם זאת, גם במדינת ישראל קיבל השוויון ביטוי כערך כללי, ולו רק לצורך השראה והכוונה, במקורות בסיסיים שמעבר לחוקים. בית-הנבחרים ובית-המשפט קיבלו לא פעם השראה ממורשת ישראל, הנותנת ביטוי לשוויון כערך-יסוד. כך, לדוגמא, מצא השופט ברנזון אסמכתא לאיסור האפליה בין בני דתות שונות בתורת ישראל, אשר "מעולם לא הבדילה... בין העברי והנוכרי בשום דבר ממה שמשפטי הצדק והיושר מחייבים כל אדם לחבירו".10 המשפט הבינלאומי שימש אף הוא מקור להחדרת הערך הכללי של שוויון אל תוך המשפט הישראלי.11 כאשר ממשלת בריטניה קיבלה מחבר-הלאומים את המנדט על ארץ-ישראל, לאחר מלחמת-העולם הראשונה, חייב אותה כתב-המנדט להימנע בארץ-ישראל מאפליה "על יסוד הגזע, הדת והלשון".12 בהתאם למחויבות זאת, אסר דבר המלך במועצה על ארץ-ישראל, בתיקון , על הנציב העליון לחוקק בארץ-ישראל פקודה "העשויה להפלות בדרך כלשהי בין תושבי ארץ-ישראל על יסוד גזע, דת או לשון".13 החלטת עצרת האומות המאוחדות מ-  על סיום המנדט הבריטי על ארץ-ישראל והקמת מדינה יהודית חייבה את האסיפה המכוננת של המדינה לחוקק חוקה המבטיחה בין השאר שוויון זכויות לכל אדם,14 והוסיפה ואסרה "כל אפליה מאיזה סוג שהוא בין התושבים מטעמים שבגזע, דת, לשון או מין".15

עם הקמת המדינה, פורטו בהכרזה על הקמת המדינה הערכים והמגמות שינחו את המדינה, ובהם גם השוויון. וכך נאמר בהכרזה לעניין זה: "מדינת ישראל... תקיים שויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין... ותהיה נאמנה לעקרונותיה של מגילת האומות המאוחדות".16 הוראה זאת שימשה לבית- המשפט מקור חשוב לקליטת השוויון כערך בסיסי, אם כי לא על-חוקי, של המשפט הישראלי.17

לאחר הקמת המדינה נחקקו במשך השנים חוקים שעשו את השוויון נורמה מחייבת בתחומים שונים של חיי הפרט והכלל. כך, לדוגמא, נקבע בחוק שיווי זכויות האשה, כי "דין אחד יהיה לאשה ולאיש לכל פעולה משפטית; וכל הוראת חוק המפלה לרעה את האשה, באשר היא אשה, לכל פעולה משפטית - אין נוהגים לפיה".18 בין החוקים הנותנים תוקף לעקרון השוויון ראוי לציין, לדוגמא, גם את חוק שירות התעסוקה, (סעיפים 42 ו-42א); חוק שכר שווה לעובדת ולעובד,(לימים - חוק שכר שווה לעובדת ולעובד); חוק הזדמנות שווה בתעסוקה (לימים - חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה); וחוק גיל פרישה שווה לעובדת ולעובד. בשנים האחרונות במיוחד נחלץ המחוקק לתת תוקף לעקרון השוויון בתחומים חדשים. כך, לדוגמא, תיקון לחוק יסודות התקציב, מחייב את הממשלה לחלק את תמיכותיה הכספיות במוסדות-ציבור על-פי "מבחנים שוויוניים" המתפרסמים ברשומות; 19באותה שנה נחקק חוק חובת המכרזים, האוסר על המדינה, על תאגידים ממשלתיים, על מועצות דתיות ועל קופות-החולים להתקשר בחוזה-עבודה או בחוזה עסקי, "אלא על-פי מכרז פומבי הנותן לכל אדם הזדמנות שווה להשתתף בו"; 20 ציווה החוק על נציב שירות המדינה לפעול לייצוג הולם של בני שני המינים בקרב העובדים בשירות המדינה; 21 הוחל איסור על המטפלים ועל מוסדות-הרפואה בישראל להפלות בין מטופל למטופל "מטעמי דת, גזע, מין, לאום, ארץ מוצא, או מטעם אחר כיוצא באלה"; 22 ורק לאחרונה קיבלה הכנסת שני חוקים חשובים המוקדשים כל-כולם לקידום השוויון: חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות; וחוק הרשות לקידום מעמד האשה

אולם בית-המשפט לא הגביל את עצמו לתחומים שבהם חובת השוויון הוסדרה בחקיקה. הוא הדריך את עצמו, מאז ומתמיד, בתפיסת השוויון כעיקרון כללי. הוא עשה בעיקרון זה שימוש מגוון: לפרשנות חוקים,24 להשלמת חסר בחקיקה 25 ולפיתוח הלכתי של המשפט. 

ביבליוגרפיה לדוגמא 

אמנון רובינשטיין, "שלטון החוק - התפישה הפורמלית והמהותית", הפרקליט כב 453, עמ' 460-458;

אהרן ברק, "שלטון החוק", קובץ הרצאות בימי עיון לשופטים  15, עמ' 22;

יצחק זמיר, "שלטון החוק במדינת ישראל", הפרקליט, גליון מיוחד לכבוד 25 שנים ללשכת עורכי-הדין  61, עמ' 62.

94-88, 114-107; Oxford) Justice of Theory A ,Rawls John

,Press Clarendon) Justice Equal ,Rakowski Eric ; Oxford, ,Press University

 ,Oxford.