‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באים לידי ביטוי ידועים בציבור ומעמדם המשפטי?

תוכן עניינים

מבוא. 

ידועים בציבור בראי חוק יחסי ממון 

חזקת השיתוף לצד איזון המשאבים.. 

יחסי פילגשות. 

זמן מינימום של מגורים משותפים הנדרש לצורך הכרה בבני-זוג 

ראיות ונטל ההוכחה

תנאי הוכחת חזקת השיתוף. 

מוניטין אישי ונכסי קריירה – בהקשר של ידועים בציבור. 

נכסי קריירה ומוניטין אישי – המשפט העיברי 

פירוש המונח "בן משפחה" ככולל זוגיות "חד-מינית" – ידועים בציבור. 

דירת מגורים וצד ג' 

סיכום.. 

ביבליוגרפיה. 

מאפייניהם העיקריים של ידועים בציבור כוללים שני יסודות מרכזיים: הראשון הינו חיי אישות כבעל ואישה. יסוד זה מורכב מחיים אינטימיים הזהים לאלה של בעל ואשתו, כלומר המושתתים על אותו יחס של חיבה, אהבה, מסירות ונאמנות, המראה כי הם קשרו את גורלם זה בזה. בכך, למעשה, נבדל קשר זה מחיי פילגשות, למשל, בהם לגבר ישנה מאהבת או ידידה, עמה הוא מקיים קשר אשר מטרתו העיקרית הינה סיפוק מיני, ולעיתים כמקום מקלט למתן פורקן לנפשו מחיי הנישואין הבלתי-מוצלחים בהם הוא נמצא; בעוד האישה, הפילגש, בדרך כלל מחזיקה בקשר זה למען מטרות חומריות ומעמד חברתי. ראוי לציין כי קיימות סיבות רבות ומגוונות לקיום יחסים מסוג זה, כגון רגשות אהבה אמיתיים, אך ברוב המקרים טיב הקשר הינו אינטרסנטי.

היסוד השני הינו ניהול משק בית משותף. אין הכוונה למשק בית משותף אשר נובע מתוך צורך אישי, נוחות, כדאיות כספית, סידור ענייני או כל סיבה הכוללת אינטרס אישי – אלא משק בית כפועל יוצא טבעי מחיי המשפחה המשותפים, כנהוג וכמקובל בין בעל ואשה אשר דבקים זה בזה בקשר של גורל חיים, כאשר האישה משמשת לו עקרת בית. משק בין משותף מסוג זה נבדל מן הנעשה, למשל, בהעסקת עוזרת בית, גם במידה והמעסיק מקיים עמה יחסי מין[1].    

 ביהמ"ש לענייני משפחה דחה את בקשתה של אשה לתביעת המזונות אשר הגישה כנגד הידוע-בציבור שלה לשעבר. ביהמ"ש קבע בכך כי החיים המשותפים, גם במידה ולא נחתם הסכם חוזי בין בני-הזוג, הינם בגדר "הסכם מכללא" (כלומר, הסכם משתמע). נקבע כי זכויות ידועה בציבור אינן מוסדרות בחקיקה, ועל כן, בהיעדר חוק אשר מסדיר את מכלול הזכויות והחובות בין "ידועים בציבור" יש לפנות למישור החוזי; במקרה המדובר לא היה בין התובעת לבין הנתבע הסכם מפורש של "חיים משותפים", על כן יש ללמוד מן הנטען בנוגע להתנהלות חייהם המשותפים, קרי "הסכם מכללא" אשר נגזר הן מהסכם בין הצדדים, והן חלק מחופש ההתקשרות המוכר בדין הכלל.

כיום, מערכת היחסים בין בני זוג, בין אם אלו הם גבר ואישה או בני אותו מין, מקימה לכאורה מערכת של הסכמה והתחייבות הדדית. כלומר, החיים המשותפים הינם אלה אשר יוצרים הסכם ועילה לטענת מזונות בת-זוג מכוח דיני החוזי, קרי החובה הינה לא להזניחה[2].

ההבדל העיקרי בין הנשואים לבין הידועים בציבור הינו חובת ההוכחה. הוכחת קיומם של נישואים הינה פשוטה יחסית: כל אשר יש לעשות הינו להציג תעודת נישואים אשר הוציא גורם המוסמך לכך, או לחילופין על פי הרישום במשרד הפנים. לעומת זאת, הוכחת סטטוס של ידועים בציבור מצריכה הבאת עדים אשר מכירים היטב את אורח חייהם של בני-הזוג ויכולים לאשר כי אכן מדובר בידועים בציבור ולא בחברים טובים בלבד. בעוד שהנשואים מתחילים במועד חד וברור, המצב ביחס לסטטוס של ידועים בציבור איננו כך. תנאי בסיסי להוכחת סטטוס של ידועים בציבור הינו מגורים משותפים וניהול משק בית משותף.

מצגת ידועים בציבור

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ- 25 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

שחר ליפשיץ "נישואין בעל כורחם - ניתוח ליברלי של מוסד הידועים בציבור" עיוני משפט כ"ה, 741

פרופ' מ' שאווה "הידועה בציבור כאשתו – הגדרתה מעמדה וזכויותיה"  סוגיות נבחרות בדיני אישות, משפחה וירושה. 

דניאל פרידמן" הידועה בציבור בדין הישראלי" עיוני משפט ג עמ' 459. 

א' שוחטמן סדר הדין - לאור מקורות המשפט העברי, תקנות הדיון ופסיקת בתי הדין הרבניים בישראל, הוצאת "מורשת המשפט בישראל",  ירושלים תשמ"ח

Esther Hayut, Limits of the Law, in THE CULTURE OF JUDICIAL INDEPENDENCE IN GLOBALIZED WORLD 73 (Shimon Shetreet & Wayne McCormack eds.)