‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי תביעה ייצוגית  והגנת הצרכן?

תוכן עניינים

מבוא    

פס"ד טבע        

סקירת הסטנדרטיזציה של הטעיות במדף המוצרים          

הטעיית "עלית ממתקים" ו-"בייגל את בייגל"         

הטעיית "חוגלה-קימברלי"           

הטעיית "שטראוס-עלית"

הטעיית "אוסם" 

הטעיית חברת "הרדוף" מבית "תנובה" ו-"שקדיה" 

הטעיית "גלקס וסמית קליין" ו-"גורי יבוא והפצה"   

הטעיית "קלייה" 

הטעיית חברת "קלין" וחברות מבית "דלק"           

הטעיית "טיב טעם"        

הטעיית "יוניליוור" במוצר "מזולה" ומיונז "הלמנס" 

הטעיית מחלבת "גד"     

הטעיית מאפיית "ברמן", "שלמה אנג'ל" ו-"דגנית עינת"      

הטעיית "תנובה"

הטעיות באמריקה          

הטעיית חברות הטבק הגדולות   

הטעיית "קוקה קולה" ו-"נסטלה"  

מהן עוולות המוניות?     

עוולות המוניות: ארה"ב מוצפת וישראל שותקת     

התביעה הייצוגית: פתרון הייצוג ובעיותיו  

מטרות התביעה הייצוגית: הרתעה, פיצוי וחיסכון בעלויות  

חסרונות התביעה הייצוגית: בעיות נציג ותביעות סחטניות 

השפעת בעיות הנציג והסחטנות על מטרות התביעה הייצוגית        

תביעות ייצוגיות בגין עוולות המוניות בישראל: הדין המצוי  

התביעה הייצוגית בישראל: חוקי התביעה הייצוגית ותקנה  

עוולות המוניות של חברות תרופות בארצות-הברית ובישראל         

תביעה ייצוגית נגד חברת גלסו-סמית-קליין          

תביעה ייצוגית נגד מגה גלופלקס 

ארה"ב  

תביעה ייצוגית של ישראלים שהשתמשו בוויוקס    

תביעה ייצוגית נגד תוספי מזון המכילים DMAA.   

התביעה הייצוגית: ייצוג כפתרון, ובעיותיו.

מטרות התביעה הייצוגית: הרתעה, פיצוי וחיסכון בעלויות  

חסרונות התביעה הייצוגית: בעיות נציג ותביעות סחטניות 

(א)        בעיות נציג, פשרות נמוכות וקנוניות         

(ב) תביעות סחטניות     

השפעת חסרונות התביעה הייצוגית על מטרותיה  

תביעות ייצוגיות בגין עוולות המוניות – משפט משווה: הדין המצוי.  

ארה"ב  

ישראל (חוקי התביעות הייצוגיות ותקנה ) 

התפתחות מוסד התובענה הייצוגית בישראל        

ייחודן של תביעות ייצוגיות כנגד חברות תרופות, אישורן תוצאותיהן

דיון      

סיכום ומסקנות  

ביבליוגרפיה      

נספח   

Class Action Dangerous Drug Lawsuits Filed Over DMAA           

חוק הגנת הצרכן לאחר חקיקתו סבל החוק מתת-אכיפה הן בסעדיו האזרחיים והן בסעדיו המינהליים והפליליים. חוק הגנת הצרכן היה במשך שנים רבות כמעט אות מתה. על מנת להתגבר על בעיה זו תוקן חוק הגנת הצרכן והוסף בו פרק המאפשר לתובע ייצוגי או לארגון צרכנים להגיש תביעה בשם קבוצת צרכנים, שנפגעה מאי קיום הוראות החוק. תביעה כזו היא תובענה ייצוגית. תיקון חקיקה זה הביא לשינוי דרמטי במספר התביעות הצרכניות המוגשות לבתי המשפט בישראל. בשש השנים שחלפו מאז החלו להגיש תובענות ייצוגיות צרכניות, הוגש מספר גדול של תובענות ייצוגיות וניתנו יותר משבעים פסקי דין, פי עשר ויותר מכל פסקי הדין בחמש עשרה השנים שקדמו לתיקון לחוק. אין ספק כי ההכרה בתובענות ייצוגיות צרכניות הביאה לפריחה בהתדיינות בחוק הגנת הצרכן.

בשל האופי המיוחד של תובענה ייצוגית, המאפשרת לתובע יחיד לתבוע בשם קבוצה שלמה של צרכנים, באופן העלול לפגוע בנתבעים, קבע חוק הגנת הצרכן בסעיפים 35א ו-35ב סדרה של דרישות מקדימות לאישור תובענה ייצוגית בבית המשפט. דרישות אלו באו להבטיח שאכן ראוי בנסיבות הענין לנהל את התובענה כתובענה ייצוגית. ואכן התברר כי יש קשיים של ממש במילוי התנאים המוקדמים לאישור תביעה כתובענה ייצוגית. כ-90% מהבקשות לאישור תביעות בתובענות ייצוגיות צרכניות נדחו.

אחת הדרישות בסעיף 35א לחוק היא, שלתובע יש עילת תביעה אישית, ושהתביעה בשמו ובשם קבוצת הצרכנים אותה הוא מייצג תהיה על-פי עילה לפי חוק הגנת הצרכן. ברוב התובענות הייצוגיות שהוגשו מכח חוק הגנת הצרכן דרשו פיצויים בגין הטעיה. במקרים אלו יש לעמוד בתנאים של הטעיה צרכנית הקבועים בסעיף 2 לחוק וכן לעמוד בדרישת סעיף 31(א) לחוק הקובע את סעד הפיצויים. הוראת הפיצויים היא תמציתית והיא מפנה לפקודת הנזיקין. בתביעה נזיקית רגילה שעילתה הטעיה יש צורך להוכיח כי הנפגע הסתמך על ההטעיה. דרישה זו קיימת בדיני הנזיקין. הסתמכות התובע על ההיצג הכוזב הוא אחד מיסודות העוולה הן בעוולת התרמית, על-פי סעיף 56 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש], והן בעוולת הרשלנות הנזיקית. הוכחת ההסתמכות על ההטעיה עלולה לגרום לקשיים רבים בתובענות ייצוגיות, כפי שיוסבר להלן. השאלה בה ידון חיבור זה היא האם יש להחיל את כל הכללים והדינים של המשפט האזרחי על חוק הגבת הצרכן בשאלות שהחוק אינו נוקט בהן עמדה ברורה. מצד אחד, קיימים יתרונות בהרמוניה חקיקתית ובאי ניתוק דיני הגנת הצרכן מכללי המשפט האזרחי. מצד שני, דרישה כזו עשויה לצמצם עוד יותר את האפשרות לשימוש בתובענות ייצוגיות כמכשיר להגנת הצרכן, שכן גם בלעדיה נדחות, כדבר שבשגרה, יותר מ-90% מהתובענות הייצוגיות. השאלה היא מורכבת ויש בה שיקולים לכאן ולכאן.

בישראל, על אף שבניגוד למצב בארצות-הברית, לא התרחשה עד כה הצפה של בתי המשפט בתביעות אינדיבידואליות בגין אסונות המוניים או בגין חשיפה לחומרים או למוצרים מסוכנים, נדרש בשנים האחרונות המחוקק לבחון ולעגן את מנגנון התביעה הייצוגית לפיצויים בחוקים ספציפיים, לתחום את השימוש בתביעה הייצוגית ולקבוע את גבולותיה[1].

ואולם, גם אם נניח כי המחוקק כבר "עשה את עבודתו" והגדיר את המבחנים לאישורן של פשרות בדרך תביעה ייצוגית, הרי שהשאלה העומדת כל העת בפני ערכאות הדין השונות בבואן לאשר פשרות בדרך של תובענות ייצוגיות, הינה היתה האם תביעה בגין עוולה המונית המערבת מספר רב של תובעים בעלי מאפיינים שונים לתביעותיהם, שהנזקים שנגרמו להם ועשויים להתממש ולהתברר בעתיד הם רבים ושונים, ראויה להיפתר בדרך זו ומהם השיקולים בעד ונגד השימוש בה? בעבודה זו, ננתח אם כן, את שיקולי הפסיקה בעד ונגד שימוש במכשיר התביעה הייצוגית בעוולות המוניות במקרה הפרטי של תביעות ייצוגיות כנגד חברות תרופות. הבחירה בחברות תרופות הינה על רקע עניין אישי, משום עבודתה של אחת מאיתנו בחברה "טבע" ובנוסף, הדיון בתחום החל בשל תביעות אלה ומעניין יהיה לסקור את התפתחותו והשפעתו על הדין המצוי כיום ועל עתיד התביעות הייצוגיות בתחום בעתיד.

מצגת רפרט צרכנות פאוורפוינט מקצועי רפרנט כ-20 שקפים- 99 ש"ח

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

אסתר חיות "גבולות המשפט", ספר אדמונד לוי (2016)

יוסף גרוס מחקרים בדיני חברות ומשפט עסקי (עורכים, אהרן ברק, יצחק זמיר, דוד ליבאי) נבו, תשע"ה (2015)

 פרק ו'1 לחוק הגנת הצרכן, סעיפים 35א-35י (תיקון, ס"ח 252).

ע"א ספיר נ' אשד, פ"ד מא(2) 225, 229

המ' וינשטיין נ' קדימה אגודה שיתופית בע"מ, פ"ד ח(2) 1317

פורת "דיני נזיקין" ספר השנה של המשפט בישראל (תשנ"ב-תשנ"ג) 301, 326.