עבודה אקדמית? חפשו עכשיו במאגר הענק, האיכותי והעדכני ביותר:

סמינריון הטבח בכפר קאסם, היסטורית ותרבותית, הטור השביעי של נתן אלתרמן ביחס לפרשה (1990)


‏290.00 ₪

32 עמודים.

עבודה אקדמית מספר 1990
הטבח בכפר קאסם

 

שאלת המחקר

כיצד בא לידי ביטוי הטבח בכפר קאסם היסטורית ותרבותית?

תוכן עניינים

 

מבוא. 

פרסום הטבח.

המשפט. 

הטור השביעי של אלתרמן על הטבח. 

סיכום

ביבל'

 

טבח כפר קאסם בוצע על ידי יחידה של משמר הגבול בתושבי כפר קאסם, ביום הראשון למבצע קדש, ובמהלכו נורו למוות 43 מתושבי הכפר, ובהם נשים וילדים. עוד 4 מתושבי הכפר נהרגו בנפרד באותו ערב.

בשנות ה-50 של המאה ה20 היו היישובים הערביים שלאורך הקו הירוק נתונים תחת ממשל צבאי. ב־29 באוקטובר 1956, היום הראשון למלחמת סיני מבצע קדש, הורה פיקוד מרכז להטיל עוצר על הכפרים הערביים באזור המשולש, שהיו סמוכים לגבול הירדני. העוצר הוטל במסגרת כוננות לקראת האפשרות של מלחמה עם ירדן. מפקד החטיבה שהוצבה באזור, אל"מ יששכר שדמי, החליט על דעת עצמו להקדים את שעת כניסת העוצר מהשעה 21:00 לשעה 17:00, אך הודעה על כך נמסרה למוכתרים של הכפרים הערביים רק חצי שעה לפני כניסת העוצר לתוקפו. התושבים הערביים שעבדו מחוץ לכפריהם, לא ידעו דבר על העוצר, והחלו לחזור לבתיהם עם חשיכה, לאחר שעת כניסת העוצר.

גדוד משמר הגבול בפיקודו של רבסרן שמואל מלינקי, שסופח לחטיבה של שדמי, קיבל משימה לאכוף את העוצר ב8 כפרים ערביים בגזרה הדרומית של "המשולש הקטן". לאחר מעשה טען מלינקי, שבשיחה אישית שקיים עם המח"ט לפני תחילת הפעולה, הוא שאל כיצד יש לנהוג בתושבים ערביים שאינם יודעים על קיום העוצר, ותשובת שדמי הייתה: "אללה ירחמו" בערבית: "אלוהים ירחם עליהם", ברכה מוסלמית על המתים. שדמי הכחיש את הדברים שייחס לו מלינקי. בקבוצת פקודות שקיים מלינקי עם מפקדי הפלוגות והמחלקות שלו, הוא העביר להם הוראות ברוח דומה. בתגובה לשאלות מספר קצינים, הוא הנחה אותם במפורש לירות על מנת להרוג בכל ערבי שימצא מחוץ לביתו לאחר שעת כניסת העוצר "ללא סנטימנטים", כולל תושבים החוזרים מעבודתם מחוץ לכפרים.

למרות ההוראות הברורות שנתן מלינקי לקציניו, כמעט כולם הפעילו שיקול דעת, ולא פעלו בהתאם להנחיותיו. מפקד הפלוגה הצפונית של הגדוד, יהודה פרנקנטל, דחה על דעת עצמו את שעת כניסת העוצר בחצי שעה, והורה למפקדי המחלקות שלו לא לירות בכפריים החוזרים מעבודתם לאחר כניסת העוצר, אלא ללוותם לבתיהם. מפקד הפלוגה הדרומית, חיים לוי, לא שינה אמנם את פקודות המג"ד, אך אישר למ"מים שביקשו ממנו הנחיות, לפעול בהתאם לשיקול דעתם. מתוך 8 מפקדי מחלקות של הגדוד, רקסגן גבריאל דהאן, שפיקד על המחלקה שפעלה בכפר קאסם, קיים את הפקודה שניתנה לו כלשונה. חייליו עצרו את הכפריים שחזרו לכפר מעבודתם ברגל או ברכב, ירו למוות ב43 מתושבי הכפר, בהם 9 נשים ו17 ילדים ונערים, ופצעו 13 נוספים. בנוסף לכך נהרגו בתוך הכפר עוד ארבעה תושבים. תושבי הכפר מונים בנספים גם אדם שמת משבץ לאחר ששמע על מות בנו בטבח, ואת עוברה של אישה הרה שנהרגה בטבח, ומגיעים ל49 נספים.

 


 

התפרסם במסגרת "הטור השביעי" של נתן אלתרמן בעיתון דבר טור הנושא את הכותרת "תְּחוּם הַמְּשֻלָּשׁ". בראשו הוסיף הכותב שורת הסבר הקובעת את הקשרו של הטור, לאמור: "כְּשֶׁהִתְחִילוּ לְהִגָּלוֹת, אַחֲרֵי תְּקוּפַת אִפּוּל וּשְׁתִיקָה, פְּרָטֵי הַטֶּבַח בִּכְפַר-קַאסֶם." טור זה הוא הראשון מבין ארבעה שהקדיש אלתרמן לפרשה האמורה בכל גלגוליה בין השנים.

הטור הראשון פורסם עוד בטרם הועמדו המעורבים בפרשה לדין, ואילו שלושת הטורים האחרים ליוו את ההתפתחויות המשפטיות הנוגעות בפרשה עד לאחר גזרי-הדין, הערעורים והחנינות.

 ניתן לראות את טוריו אלה של אלתרמן כמשתייכים לקטיגוריה של "משפט בספרות" (law in literature). באופן מכליל ניתן לדבר בהקשר זה על הופעתה של התֵמה המשפטית כחלק חשוב או אף מרכזי בתוך מערך התֵמות של יצירה ספרותית. יש שהגדירו את תחום "המשפט בספרות" כתחום הבוחן את "תרומתן של יצירות ספרות להעמקת הבנתנו את המשפט ולפיתוחה של ביקורת המשפט". אולם נראה שגישה תובענית פחות מאפשרת דיון נינוח יותר בהקשרם של שתי הדיסציפלינות. כך, שולמית אלמוג טוענת כי העיסוק המשולב במשפט ובספרות אינו מחייב את "'רתימת' עגלת הספרות על כל כליה כדי לשפר את מהלכה של עגלת המשפט, והוא אינו אמור להיות מנותב מלכתחילה לעבר 'שירות' מטרה משפטית כזו או אחרת". הגישה שאלמוג מציעה מבוססת על תפיסת "המשפט והספרות כשתי תופעות תרבותיות שונות מאוד שקיים ביניהן קשר מורכב". אכן, בתור שכאלה, ניתן להתבונן במגעים ההדדיים שביניהן ובמשמעויות הגלויות והמובלעות שניתן לחלץ ממגעים אלה מבלי להכפיף את אחת הדיסציפלינות לאחרת.

 


 

ביבליוגרפיה חלקית (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

רוביק רוזנטל עורך, כפר קאסם: אירועים ומיתוס, הוצאת הקיבוץ המאוחד

ד' לאור "אלתרמן כמשורר פוליטי" השופר והחרב – מסות על נתן אלתרמן (תל-אביב) 9, 16.

 

 Sorek, Tamir . Palestinian Commemoration in Israel: Calendars, Monuments, and Martyrs. Stanford, CA: Stanford University Press

 

 


העבודה האקדמית בקובץ וורד פתוח, ניתן לעריכה והכנסת פרטיך. גופן דיויד 12, רווח 1.5. שתי שניות לאחר הרכישה, קובץ העבודה האקדמית ייפתח לך באתר מיידית אוטומטית + יישלח קובץ גיבוי וקבלה למייל שהזנת

בזמן הקניה, תועברו לאתר מאובטח ורק שם תתבצע הקניה


‏290.00 ₪

תוספות

בעלי חשבון פייפאל
כל כרטיס אשראי כולל דיירקט, ויזה נטען (לא דיינרס)