‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי ענישה של נוער עבריין?

תוכן עניינים

1. היסטוריה של הענישה כלפי בני נוער

 א. סוגי הפשע השונים והיחסים לעבריינות ילדים ונוער

 ב. התמורות בענישה (סיבות)

 ג. מאופיניים של מערכת משפט הישן

 ד. הקמת מערכת משפתטי חדשה לטיפול בעבריינים צעירים

2. המעבר מענישה לשיקום וסיבותיו

 א. הרציונל בשיקום

 ב. שיטות הטיפול והשיקום

 ג. העברת בני נוער לצורך שיקום למקום מרוחק.

סיכום

ביבליוגרפיה 

נהוג לחשוב כי עבריינות מזוהה בעיקר עם המעמד הסוציו-אקונומי הנמוך, אך אין זה כך. הוכח כי עבירות מתבצעות בכל השכבות החברתיות, בין אם בקרב נערים ממשפחה הרוסה ובקרב "בני טובים", בין אם מדובר בנערים להורים שמכורים לסמים או אפילו בקרב נערים להורים שומרי חוק.

לא רק זאת, ניתן לראות כי עבריינות הנוער היא גם תוצר של רוח הזמן והתקופה. את זאת ניתן לראות בעובדה כי כאשר חלים שינויים בארץ חלים גם שינויים בשיעורי עבריינות הנוער ובאפיונם, כך גם בארצות אחרות. עקב השינויים החלים בארץ חלים גם שינויים בסוגי העבירות, כגון עבירות מחשב ואינטרנט על ידי נוער אשר לא היו קיימות בעבר וכיום עבירות אלו הם גם אמצעי לביצוע פשיעה חמורה יותר של עבירות רחוב הכוללות סחר בסמים, עבירות מין, פדופיליה, הימורים וכדומה.

כמו כן, נהוג לחשוב כי עבריינות הנוער היא בעלת אלמנטים ייחודיים בלבד, אך למעשה, ניתן למצוא בה אלמנטים רבים הלקוחים מתחום העבריינות המבוגרת. אמנם, בשונה מעבריינות המבוגרים, בני הנוער זוכים ליחס סלחני יותר מצד הגורמים המטפלים וזאת עקב היותם קטינים. המחוקק בישראל (הכנסת) קבע שכל זמן שנאשם הנו קטין הוא יזכה להגנות שונות במטרה להגן על גופו, נפשו ועל זכויותיו. בהגיעו של הקטין לגיל 18 הוא כבר לא ייקרא קטין אלא ייחשב כבגיר. אז תחול עליו באופן מלא האחריות הפלילית, כלומר יצטרך לשאת בתוצאות מעשיו.

קיימת התאמה בין רמת העבריינות, ובעיקר האלימות, לבין גיל ההתבגרות. בגיל ההתבגרות חלים שינויים פיזיולוגיים וסוציו-פסיכולוגיים המשפיעים על האלימות בעיקר בגיל זה. השינוי הפיזיולוגי מתבטא בעובדה שבגיל ההתבגרות קיימת הפרשה מוגברת של הורמוני מין, שעלולה לגרום לגילויים של אלימות. אלימות זו מחריפה ככל שלא גובשו מבנים נפשיים ובמקרים כאלו היא משרתת את הצורך הנואש, שחש המתבגר, וזאת מבחינה סוציו-פסיכולוגית, להגביר את רגשות העוצמה של ה"אני" ואת תחושת קיומו בעולם.

בנוסף לשינויים הנזכרים לעיל, בני הנוער חווים גידול בדרישות הסביבה בנוגע להתנהגות המצופה מהם ומרגישים כי הלחץ בשינוי התנהגותם גובר. לפי מחקרים וממצאים שנמצאו בתקופה האחרונה, נמצא כי לטענה זו אכן יש ביסוס, התנהגות עבריינית ובראשה אלימות שכיחה יותר בקרב בני הנוער בהשוואה לתקופות גיל אחרות.

עבריינות נוער בישראל דומה למספר מדינות מערביות נוספות, בישראל הגיעה עבריינות בני הנוער לממדים משמעותיים והיא שכיחה בקרב קבוצות שונות בחברה הישראלית.

מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עולה כי ביצעו 1874 צעירים בגילאים 18-12 עבירות כלפי גוף האדם המלוות באלימות, ו- 307 צעירים אף ביצעו עבירות כלפי חיי אדם.

עקב ממצאים אלו, שמה לה מדינת ישראל למטרה, במשך שנים רבות, ובדומה למדינות אחרות, את מיגור התופעה. לצורך כך, הוקמו מנגנונים, מסגרות ורשויות שתפקידיהם המרכזיים הם:

• שמירה על שלום הקטין,
• שמירה על התפתחותו התקינה-הנורמטיבית,
• דאגה לשיקומו.

בראשית, מטרת המנגנונים היא לייצב את משפחתו של הקטין והקטין ולכוונם לדרך התנהגות תקינה. בסופו של התהליך נוקטים באמצעי אכיפה, במקרה הצורך, על מנת למנוע הידרדרות נוספת בהתנהגותו הסוטה של הקטין ולהחזירו למוטב.

כאשר מדובר בקטין המעורב בעבריינות נוער, המנגנונים העיקריים המתערבים ישירות במצבו משלימים אחד את השני, אך ישנו סדר פעולה ברור:

תחילה מתערבת המשטרה. המשטרה מתייחסת, כמובן, לחומרת המעשה ולפגיעתו בשלום הציבור, אך גם שמה לה למטרה להיות קשובה למצבו של הקטין וצורכי השטח. במשטרה קיימות יחידות נוער בהם עובדי נוער מוסמכים בעלי הכשרה מיוחדת. הם פועלים בלבוש אזרחי, ברכב מוסווה ובשיתוף פעולה מלא עם גורמי חינוך וטיפול בקהילה. עובדי הנוער דוגלים בגישה חינוכית ושיקומית המדגישה את הוצאתו של הקטין מהמעגל הפלילי.

בהמשך מתערב שירות המבחן לנוער. תפקיד מנגנון זה הוא לבדוק את מצבו הפסיכולוגי והסוציאלי של הקטין, לטפל בו ולכוון אותו ואת משפחתו לדרך הנורמטיבית.

לבסוף, קטין המואשם בביצוע עבירה יישפט בכפוף לכללים ולהסדרים שנקבעו בחוק, בפני בית משפט לנוער. הדיון מתנהל בדלתיים סגורות ובנוכחות הקטין, הוריו, סנגורו, קצין המבחן והתובע. בסמכותו של בית המשפט לנוער להורות על כפיית הטיפול בקטין ואף להטיל עליו עונשים בהתאם לחוק. במקרים, כגון מקרים אלימים במיוחד או מקרים בהם עבריין חוזר לפשע פעם אחר פעם לשופטים יש את הסמכות להעביר את הנער לשפיטה בבית משפט רגיל ולא כנהוג בבית משפט לנוער.

ישנם חוקים ברורים ומוגדרים במיוחד לאופן הטיפול בנער אשר ביצע עבירה. חוקי הנוער נועדו להבטיח עבור הקטין הסדרים מיוחדים בנושאי מעצר, שחרור, ניהול המשפט, ענישה ודרכי טיפול. כאמור, ישנם מספר חוקים, אך ישנם שני חוקים חשובים ומשמעותיים שמטרתם להגן על הקטין והם:

• חוק הנוער (טיפול והשגחה)- חוק זה חל על כל הקטינים, מכוון לדאוג לשלומם של קטינים נזקקים באמצעות פקיד סעד (עובד סוציאלי שיש לו סמכויות מיוחדות). חוק זה מאפשר לפקיד סעד לקבל גם עזרה מתאימה מהמשטרה.
• חוק הנוער (שפיטה ענישה ודרכי טיפול)- חוק זה עוסק בסמכויות בית המשפט לנוער, סדרי הדין, דרכי הענישה והטיפול ביחס לקטינים ברי אחריות פלילית (בני 12 ומעלה) שניתן להעמידם לדין אם עברו עבירה. החוק קובע, למעשה, מעין מסגרת לעבודת המשטרה עם קטינים ולשיתוף הפעולה שלה עם שירות המבחן לנוער.

ההתייחסות בחוק זה לקטינים אשר עברו עבירות פליליות שונה מאוד, בעניינים רבים, מההתייחסות לעבריינים מבוגרים. ההגנה על זכויותיהם של הקטינים, בחוק זה, רחבה בהיקפה.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

1. H. Shore, Artful Dodgers: Youth and Crime in Early Nineteenth-century London (Boy dell Press).

1. D. Taylor, Crime, Policing and Punishment in England, (New York: St Martin's 

1. S. Gill, N. Tutt, Children in Custody (Great Britain: Cambridge University Press).

1. A. Morris, h. giller, understanding juvenile justice