‏290.00 ₪

תוכן עניינים

 א. מבוא.

ב. השלב הראשון להתפתחות דיני המעצר - טרם הסדר חקוק.

ג. השלב השני להתפתחות דיני המעצר - תיקון מס' 9 לחוק סדר הדין הפלילי.

ד. השלב השלישי להתפתחות דיני המעצר - חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו.

ה. דיני המעצר הצבאיים וחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו:

1. החקיקה והפסיקה הצבאית "כדין מוגן" על-פי סעיף 10 לחוק-היסוד;

2. היחס בין שתי פסקאות ההגבלה שבסעיפים 8 ו-9 לחוק-היסוד ותחולתו על הדין הצבאי;

3. דיני המעצר הצבאיים ופסקת ההגבלה:

4. עילות המעצר הצבאיות ופסקת ההגבלה - ניתוח המצב הקיים;

5. עילת המעצר הצבאית ופסקת ההגבלה - ביקורת המצב הקיים.

ו. השלב הרביעי להתפתחות המעצר - חוק המעצרים החדש.

ז. סוגיות חוקתיות נוספות בדיני המעצר הצבאיים:

1. משכי המעצר בדיני המעצר הצבאיים;

2. שחרור בערובה;

3. ההיבט הראייתי של דיני המעצר:

4. חיפוש בגופו של החייל.

ח. סיכום.

שאלת המחקר

כיצד באים לידי ביטוי היבטים חוקתיים של דיני המעצר בצבא?

"המהפכה החוקתית" הפכה למעשה למטבע לשון, למונח שכבר אפשר להשתמש בו מבלי להסבירו. מאז חקיקת חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו , לומדת החברה הישראלית להשתמש ברטוריקה החוקתית החדשה ומכירה בעובדה, כי זכויות האדם שוב אינן סרח-עודף של סמכויות השלטון, כי אם המקוד שממנו נגזרות למעשה סמכויות השלטון.

אולם כוח שכנוע רב נדרש לה למהפכה, שכן להבינה קל, אך להפנימה קשה. ואם לבני-אדם בשר-ודם כך קשה, לרשויות שלטוניות - על-אחת-כמה-וכמה. בעינינו, בהבחנה זו - בין הבנה להפנמה - טמון העיקר, והדברים מחייבים פירוט והסבר.

כדי שתושלם, על המהפכה החוקתית, ככל מהפכה אחרת, לגרום לזעזוע תפיסתי עמוק. עליה לחלחל להכרה ולהעניק הכרה. אכן, גם אדם המבין את עקרונות-היסוד המנחים את המהפכנים, ואפילו יכתוב עבודת-מחקר מאלפת על עקרונות אלה או ידבר בשצף-קצף בזכותם - אינו שבוי בהכרח בקסמי המהפכה, עד אשר תבוא זו ותגרום אצלו לשינוי תפיסתי כולל. זהו - - לב העניין: עקרונות המהפכה צריכים להפוך ל"נוזליים". עליהם לטפטף, לזרום ולחלחל עד לרובד המחשבה שבו מתבצעות ההכרעות הממוקדות, היומיומיות, ורק עם הפנמת עקרונות המהפכה מתחיל שלב היישום האמיתי שלה.

במישור סדר הדין הפלילי נחקקו לאחרונה שני חוקים,אשר המהפכה החוקתית שימשה באופן מוצהר נקודת-המוצא של מנסחיהם. שני חוקים אלה עניינם סמכויות האכיפה הפליליות הניתנות ביד השלטון, וחשוב מזה - גבולותיהן ומגבלותיהן של סמכויות אלה. חוקים אלה הביאו עמם שינויים דרמטיים, תוך שימת דגש ניכר על זכויות האדם וצמצום של ממש בסמכויות האכיפה הנתונות ביד השלטון, וללומד או לקורא בהם מובטח עיון מרתק ומהנה.

בחיבור זה אין כוונתי לבחון את ההסדרים הפרטניים אשר נקבעו בחוקים אלה. סוגייתנו היא סוגיית התחולה של שני החוקים. במסגרת זו אתמקד בעיקר בחוק המעצרים, ואקשה: מדוע אין הסדר דומה לו חל על מערכת בתי-הדין הצבאיים? אבקש להשוות בין חוק המעצרים, החל על כלל אזרחי המדינה בהידונם בפני מערכת בתי-המשפט ה"רגילים" בישראל, ובין הסדרי המעצר הקבועים בחוק השיפוט הצבאי,4 החל על אותם אזרחים כאשר הם משרתים בצבא - בשירות סדיר או בשירות-מילואים. השוואה זו תוביל אותנו למסקנה הברורה, שלפיה צבא ההגנה לישראל, בטיפולו בחייליו, טרם הגיע לשלב ההפנמה והיישום של עקרונות המהפכה החוקתית. אנו נראה, כי זכויות החייל בצה"ל עדיין נגזרות מן השאריות הנותרות מן הבד שממנו נתפרה חליפת מדיהם של צורכי הצבא.

ניתוח תיאורי זה יוביל אותנו לבסוף גם אל המסקנה ההכרחית העולה ממנו. אבקש לשכנע כי זוהי בדיוק הנקודה שבה אמורה להיכנס המהפכה החוקתית ל"זירה", ולהפוך - פשוטו כמשמעו - את סולם-הערכים על-פניו. אראה, כי הגיע השלב שבו ראוי כי זכויות החייל, כאזרח וכאדם, יתהדרו גם הן בכסות של ממש - בחליפת-מדים מלאה ומהודרת.

ודוק: הדברים אינם פשוטים כלל ועיקר. אין חולק, כי זכויות האדם חל גם זכויות החייל כאדם,5 וכי חוק-היסוד דן בזכויותיו החוקתיות של כל אדם, לרבות החייל. עם זאת, למסגרת הצבאית ייחוד משלה, העשוי לעתים להצדיק הכרה באפשרות ההגבלה על זכויות האדם של החייל, אשר תהיה מקיפה יותר בהשוואה להגבלה החלה על זכויות האדם שאינו חייל.6 דן בכך לאחרונה הנשיא ברק באומרו:

השפעתו של חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו על ההלכות הצבאיות... מעוררת שאלות רבות וקשות. אין מחלוקת כי זכויות האדם המוגנות בחוק היסוד הן גם זכויותיו של החייל. המדים אינם חוצצים בין החייל לבין זכויות האדם החוקתיות.

אבקש אפוא לבחון סוגיה זו ונראה היכן מדובר בשוני רלבנטי בין שתי המערכות, המחייב הגבלה שונה בהיקפה על זכויות האדם, ובאילו מצבים יש להתעלם משוני זה - אם הוא אכן קיים בהם בכלל - ולהעמיד את ההגנה על זכויות האדם בשתי המערכות על מישור זהה.

סדר הדברים יהיה כדלקמן: בבסיס החיבור יעמוד ניתוח של שלבי ההתפתחות השונים של דיני המעצר במישור האזרחי. ניתוח זה ישמש עבורנו תשתית הכרחית לבחינת הסוגיות השונות העולות בהקשר של דיני המעצר הצבאיים וכמקור להשוואה בין שתי מערכות הדינים. במסגרת השוואה זו נתמקד בעיקר בסוגיית המעצר עד תום הליכי המשפט, בכלל, ובנושא של עילות המעצר, בפרט, אך נדון גם בכמה שאלות חשובות נוספות אשר יתעוררו במסגרת הדיון. כל אלו ישמשו אותנו, כאמור, לבחינת השאלה הרחבה יותר, היא שאלת הפנמתה ויישומה של המהפכה החוקתית בצבא.

ביבליוגרפיה לדוגמא 

 אהרן ברק, פרשנות במשפט (כרך שלישי: פרשנות חוקתית, נבו)

אהרן ברק, "המהפכה החוקתית: זכויות יסוד מוגנות", משפט וממשל א  9;

בג"ץ כלל חברה לביטוח בע"מ נ' שר האוצר ואח', פ"ד מח (5) 441, עמ' 463

רע"א ואח' בנק המזרחי המאוחד בע"מ ואח' נ' מגיל כפר שיתופי ואח', פ"ד מט (4) 221

בש"פ רב"ט שרגאי נ' התובע הצבאי, פרקליטות חיל האוויר, פ"ד נא (2) 686

ב"ש מדינת ישראל נ' אברג'יל, פ"ד לו (2) 640