עבודה אקדמית? חפשו עכשיו במאגר הענק, האיכותי והעדכני ביותר:

ב"ה  15,000 עבודות אקדמיות בחינם/ במחיר שפוי:99-390 שח. 

אתר ברוח חב"ד 

שיתוף מידע ללא גזל.

החומר באתר משמש השראה וחומר עזר בלבד. אסור להשתמש בקובץ העבודה להגשה למוסד אקדמי.

طُلَّاب 

Русский студенты

Français            አማርኛ

חוות דעת על מרצים

תוצאת תמונה עבור ‪PAypal‬‏

תמונה קשורה  ×ª×•×¦××ª תמונה עבור ישראכרטתוצאת תמונה עבור אמריקן אקספרס

תוצאת תמונה עבור פפר       ×ª×•×¦××ª תמונה עבור פייבוקס     Ã—ª×•×¦××ª תמונה עבור ביט

תשלום בחיוב אשראי טלפוני דרך נציג שירות 24/7        

תוצאת תמונה עבור העברה בנקאית

סמינריון החובה להציל - חוק לא תעמוד על דם רעך, השומרוני הטוב, דין רצוי, מוסר ומשפט (עבודה אקדמית מס. 1973)


‏390.00 ₪

39 עמודים

עבודה אקדמית מספר 1973
החובה להציל - לא תעמוד על דם רעך

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי החובה להציל?

תוכן עניינים

א. מבוא

המחדל הפלילי הטבוע בחוק

מקרים מסוקרים שעוררו דיון בנושא לאחרונה

ב. הבסיס : הצלת נפשות - חובה מוסרית או חובה משפטית?

מהות המחדל בפלילים, כבסיס להטלת חובת ההצלה הכללית

ג. הסדר הסוגיה בצרפת

2. הצלת הנרדף

3. הצלת נפשות ושמירת הנפש

4. הצלתו של המכניס עצמו מדעת לסיכון

5. אכיפת החוק

6. גבולות החובה להציל: סיכון עצמי

7. פעל להציל ונכשל

ה. "הצלת נפשות" – מודל של הצעת חוק משופר לחוק לא תעמוד על דם רעך

המודל המוצע

ו. "הצלת נפשות" בפסיקה הישראלית

ז. סיכום

ביבליוגרפיה

 

עבודה זו תעסוק בהיבטים המשפטיים והחברתיים של הצלת נפשות בדגש על המשפט הישראלי מול המשפט העברי ומשפט העולם

 

חוק לא תעמוד על דם רעך- עיקר החוק הוא סעיף 1 בו, הקובע: "א) חובה על אדם להושיט עזרה לאדם הנמצא לנגד עיניו, עקב אירוע פתאומי, בסכנה חמורה ומיידית לחייו, לשלמות גופו או לבריאותו, כאשר לאל-ידו להושיט את העזרה, מבלי להסתכן או לסכן את זולתו. ב) המודיע לרשויות או המזעיק אדם אחר היכול להושיט את העזרה הנדרשת, יראוהו כמי שהושיט עזרה לעניין חוק זה"; חוק זה בצדק הופך את החובה המוסרית של עזרה לזולת לחובה הנובעת מחוק. העובר על הוראת החוק עונשו קנס. חוקים דומים קיימים ביפן, בגרמניה ובצרפת, אך שיטת המשפט האנגלו-אמריקנית אינה כוללת חובה פוזיטיבית להושיט עזרה לאדם המצוי במצוקה (חוק כזה נוסף לספר החוקים של אחדות ממדינות ארצות הברית, אך אין זה המצב הרווח). "חוק השומרוני הטוב" הקיים בארצות דוברות אנגלית אינו יוצר חובה פוזיטיבית לעזור לאדם במצוקה, אלא מגן על המסייע מפני תביעתו של האדם לו סייע, אם נגרם לו נזק. היהדות מציגה סטנדרט התנהגות פוזיטיבי נעלה יותר מזה של הנצרות (השומרוני הטוב) ובודאי מזה של המשפט המודרני. במשפט הישראלי התקיימה במידה מסוימת חובה כזו עוד קודם לחקיקת החוק.

המחדל הפלילי הטבוע בחוק 

החוק בא לידי ביטוי במשפט בישראל, ומוגשות תביעות פליליות על הפרתו. סעיף 1(א) לחוק קובע שלושה תנאים, שרק כאשר מתקיימים שלושתם יחדיו חובה להגיש עזרה: "לאדם הנמצא לנגד עיניו", "עקב אירוע פתאומי" , "בסכנה חמורה ומיידית לחייו, לשלמות גופו או לבריאותו".בניגוד לחוק בגרמניה לדוגמה, החוק הישראלי מחשיב קריאה לעזרה לגורם שלישי כגון משטרה כהושטת עזרה אקטיבית על פי הגדרה, גם אם למעשה עצם הקריאה לעזרה לגורם שלישי ואי-הושטת יד באופן עצמאי כאשר ניתן לעזור, חורצת את גורלו של האדם בסכנה. למעשה קריאה דווקנית של החוק, מראה כי סעיף קטן ב' שבסעיף 1, מצמצם מאוד את תחולת החוק ומסתפק בקריאה לעזרה, ואינו דורש עזרה פיזית לאדם בסכנה, גם אם ישנה אפשרות כזו.

מקרים מסוקרים שעוררו דיון בנושא לאחרונה

בציבור הישראלי היה זעזוע עמוק מהפרשות הבאות: אירעה תאונת אופנוע על כביש 44 בה נפגע רוכב האופנוע, שגסס על הכביש במשך דקות ארוכות בלא שאף אחד מנהגי המכוניות עצר כדי להושיט לו עזרה. סרט וידאו שתיעד את ההתעלמות המופגנת מהאדם הגוסס פורסם בכלי התקשורת ועורר מהומה תקשורתית. בעקבות המקרה, הוגשה מטעם הפורום המשפטי למען ארץ ישראל ליועץ המשפטי לממשלה דרישה לחקור את הנהגים שלא סייעו לרוכב בגין עבירה על חוק "לא תעמוד על דם רעך". לאחרונה בפרשת השייטת בירקון יסמין פיינגולד, הייתה דוגמא בולטת נוספת הממחישה שהנורמה לא הוטמעה בישראל ושאילו היו נוהגים לפי נורמות המשפט העברי לא היה רק אחד קופץ למים אלא רבים נוספים. עשרות עוברי אורח היו עדים לתאונת שיט בירקון בה נפגעה קשה יסמין פיינגולד, אלופת ישראל בחתירה. אמנם חלקם הזעיקו את כוחות הביטחון, אך אף אחד מהם קפץ לסייע לפיינגולד. רק עובר אורח שהזדמן למקום בהמשך קפץ למים והצילה. האירוע עורר דיון ציבורי בנוגע למחויבותם של עוברי האורח להושיט יד, גם במחיר של סיכון עצמי, למען הצלתו של אדם הנמצא בסכנת חיים ברורה. מקרים אלו בחברה הישראלית מלמדים שדווקא מן המשפט העברי ניתן ללמוד נורמות של עזרה לזולת בבחינת חובת השומרוני הטוב ומעבר לכך.  

 

התקבל בישראל חוק לא תעמוד על דם רעך. החוק הוא פרי יוזמה חקיקתית פרטית שהונעה על-ידי חבר הכנסת חנן פורת.2 מטרת החוק, כפי שזו עולה מדברי הכנסת3 ומסעיף 1 לחוק, היא לקבוע חובת הצלה במקרים הנופלים לגדרו. כוונת המנסחים היתה להטיל "חובה על אדם להושיט עזרה לאדם הנמצא לנגד עיניו, עקב אירוע פתאומי, בסכנה חמורה ומיידית לחייו, לשלמות גופו ולבריאותו, כאשר לאל ידו להושיט את העזרה בלי להסתכן או לסכן את זולתו"4. בדבר חקיקה זה חרג המחוקק הישראלי ממסורת ארוכת שנים שהיתה נהוגה במשפט המקובל,5 והצטרף אל חבר

 

המדינות שהוסיפו אל ספר החוקים חיוב להציל במקרים הראויים6. נקודת-המוצא של המחוקק הישראלי בהטלת החיוב להציל היתה, בדומה לזו של מחוקקים אחרים בעולם, כי חוק לא תעמוד על דם רעך נועד לרפא תופעות חברתיות מסוימות. לגישת מציע החוק, חלה בחברה הישראלית הידרדרות מוסרית, שאחד מביטוייה הוא שאנשים אינם נוטים להגיש עזרה לזולתם גם אם הוא נמצא בסיטואציה של סכנת חיים7. בדברי הכנסת להצעת-החוק הראשונה, יוזם החוק טוען כי העולם מכיל יותר ויותר חברות מפותחות מבחינה טכנולוגית, "אבל נוצרת התפוררות במערכת האחריות והערבות ההדדית. [בחברה כגון זו] יכול שיכו אדם באמצע הרחוב, שיסכנו את חייו ואף אחד לא יושיט לו עזרה... חוק [לא תעמוד על דם רעך] הוא חשוב מאוד כדי לקבוע את הנורמות המוסריות אצלנו"8. עוד הוא מוסיף כי בחוק יש משום "עלית פאזה בתביעה המוסרית והמשפטית שאנחנו תובעים מהאדם ומהחברה לאחריות, שלא לתת לאדם אפשרות שהוא ייפח את נשמתו ודמו יישפך בלי שאנחנו מושיטים לו עזרה וסיוע".9

הן מהצעת-החוק והן מדברי ההסבר ניתן ללמוד כי המחוקק תופס את המחדל שבאי-הצלה כנובע מאדישות כלפי הזולת ומאנוכיות. החברה נהפכה למקום מנוכר. האינטרסים האישיים הועלו לדרגת חשיבות כה גבוהה, שהפרט בחברה אינו מוכן לעשות את המינימום הנדרש לצורך הצלת חייו של פרט אחר. כתוצאה מכך מתרחשים מקרים דוגמת המקרה של קטרין ג'נוביס.10 מקרים כאלה, אין צורך לציין, מזעזעים את אמות הסיפין. המחוקק סבר11 כי חקיקת החוק תשנה את מערך התמריצים של הפרטים בחברה, ובכך תמנע התרחשויות כגון אלה. הטענה היא, במילים אחרות, כי פרטים בחברה ייטו להציל פעמים רבות יותר אם יידעו שלהתעלמות יש מחיר. אדם הממהר לעבודתו ונתקל באדם הזקוק לעזרה יחשוב פעמיים בטרם יחלוף על פניו מבלי להניד עפעף. קבוצת אנשים העדה למעשה פשע לא תחטא בשב-ואל-תעשה אם כל אחד מחבריה יידע שהוא עשוי להיות מחויב אישית באמצעות מערכת המשפט הפלילי. החוק, כך נטען, ישיג מטרה כפולה. הוא גם יתמרץ את הצופה מן הצד לפעול במקרה הספציפי, אך בה בעת הוא יהווה גם גורם מחנך שיתרום להעלאת הרמה המוסרית.

ניתוח זה עשוי, במבט ראשון, לקסום לליבם של רבים. הנה, באמצעות החוק, נתקן את המעוות ונביא לידי מעשי הצלה רבים יותר, לא ניתקל יותר במצבים שבהם אדם נמצא בסכנת חיים ואינו מקבל עזרה אף-על-פי שסביבו מצויים אנשים רבים היכולים להגיש לו אותה ללא סיכון משמעותי. האומנם?

תוצאות של מחקרים פסיכולוגיים שנערכו בעשורים האחרונים עלולות להטיל ספק ביעילותו של החיוב להציל. מחקרים אלה עסקו בשאלה מה משפיע על התערבותו או אי-התערבותו של הצופה מן הצד באירוע הקורא להצלה, ומהו הרציונל ההתנהגותי שעומד מאחורי מצבים שבהם אין היא מוגשת. מחקרים אלה מראים כי אדישות, אנוכיות ואפתיה כלפי הזולת הם אולי הסברים אפשריים לתופעת "השומרוני הקלוקל", אך סביר יותר להניח שהסיבות להימנעות מלפעול נמצאות במקום אחר12. מתוצאות המחקרים המסבירים את הסיבות לאי-ההתערבות עולה כי חוק דוגמת לא תעמוד על דם רעך יניב, אם בכלל, רק פתרון חלקי של הבעיה. הוא לא יתקן בהכרח את המעוות, וסביר להניח שמקרים דוגמת מקרה קטרין ג'נוביס יתרחשו אף לאחר שיחוקק.

בנקודה זו ראוי להדגיש: בחיבור זה איני מתכוון להביע עמדה ערכית מוסרית לגבי עצם השאלה אם ראוי לחייב בהצלה. בנושא זה נכתבו, ועוד עתידים להיכתב, חיבורים רבים. כוונתי בחיבור זה היא לבחון את מידת האפקטיביות של החיוב להציל בראי הניתוח הפסיכולוגי ובאספקלריה של חוק לא תעמוד על דם רעך. לשאלה זו יש חשיבות רבה, שכן אפקטיביות החובה תכתיב, או שמא עלי לומר - ראוי שתכתיב, את אופן ניסוחה של החובה, את המקרים שבהם תיכנס לתוקף, את היקפה ואף את הסנקציה במקרים שלא קויימה. כך, ניתן לנסח חיובים שונים באופנים שונים, כשלצידם סנקציות שונות. היה והמחוקק יבחר, מטעמים כלשהם, בכלל של חיוב להציל, מן הראוי להציג גם את פרמטר האפקטיביות במסגרת מכלול השיקולים העומדים בבסיס החיוב. כמו-כן ניתן להתחשב בו, נוסף לשיקולים אחרים, במסגרת ההליך הפרשני של דבר-החקיקה הנערך על-ידי בתי-המשפט. זאת ועוד, ייתכן שאפקטיביות החובה עשויה להשפיע אף על העמדה המוסרית שאדם מחזיק בה, שכן, לפחות על-פי תיאוריות תועלתניות, ניתן לומר כי אין טעם להשקיע בחיוב שאינו מניב את התוצאות המקוות ומחירו החברתי גדול.

מצגת לא תעמוד על דם רעך, רפרט פאוורפוינט מקצועי רפרנט כ-20 שקפים- 99 ש"ח

ביבליוגרפיה חלקית (כ 20 מקורות בעברית ובאנגלית)

ד' סטטמן "לא תעמוד על דם רעך' – מחובת הזהירות לחובת ה'שומרוני הטוב" מחקרי משפט טו(1) 

 

;247  .J .L Yale 90 "Rescue to Duty a for Case The" Weinrib .E.J

 

;673  .Rev .L .Van 47 "Rescue to Duty of the Foundations" Heyman .S.J

 


העבודה האקדמית בקובץ וורד פתוח, ניתן לעריכה והכנסת פרטיך. גופן דיויד 12, רווח 1.5. שתי שניות לאחר הרכישה, קובץ העבודה האקדמית ייפתח לך באתר מיידית אוטומטית + יישלח קובץ גיבוי וקבלה למייל שהזנת

בזמן הקניה, תועברו לאתר מאובטח ורק שם תתבצע הקניה


‏390.00 ₪

תוספות

בעלי חשבון פייפאל
כל כרטיס אשראי כולל דיירקט, ויזה נטען (לא דיינרס)