‏290.00 ₪

שאלת המחקר

איזה פרח באותו בית גידול, מושך יותר ביקורי חרקים?

בעבודה זו אבחן, בהתאם לשאלת חקר מספר 1, איזה פרח מבין שני פרחים הנמצאים באותו בית גידול, מושך יותר ביקורי חרקים? מטרת העבודה היא לבחון את תופעת ההאבקה המתרחשת באמצעות ביקור של חרקים, אשר סוחבים בגופם את אבקני הפרח מאיבר זכרי לנקבי, דבר המוביל בסופו של דבר לפריחה חדשה. התופעה האבולוציונית של התפתחות היחסים בין צמחים-חרקים במסגרת האבקה, הינה קואבולוציה דיפוזית (תהליך אבולוציה המשותף למספר מאספים גדולים/חברות גדולות של מינים).

כאמור, צמחים מתרבים באמצעות הפריה- רבייה מינית, במהלכה תא רבייה זכרי מתלכד עם תא רבייה נקבי. תאי הרבייה הנקביים הן ביציות של צמחים מסוג נקבה, ואלו מוגנים בשחלות. תאי הרבייה הזכריים הם גרגרי האבקה שנוצרים באבקני הפרחים. כדי שתהליך ההפריה יוכל להתרחש, יש צורך בהאבקה. האבקה היא תנועה במרחב של גרגר האבקה מהאיבר הזכרי של הצמח (בו נוצר הגרגר) אל האיבר הנקבי של אותו צמח או צמח אחר. בעקבות העברת גרגרי האבקה, הם נובטים על צלקות הפרח ומצמיחים שלוחה דקה (המכונה "נחשון"). הנחשון גדל ומתארך דרך עמוד העלי עד לשחלת הפרח- שם ההפרייה יכולה להתרחש. ההפרייה מתרחשת כאשר תאי הרבייה הזכריים מתקדמים בנחשון ומגיעים לשחלה, חודרים לביציות (שכאמור נמצאות בתוך השחלה) ומפרים אותן (כל גרגר אבקה אחד, יכול להפרות ביצית אחת). לאחר ההפרייה, שחלת הפרח מתפתחת לכדי פרי והביציות המופרות מתפתחות לזרעים הנמצאים בתוך הפרי. ישנם שלושה סוגים עיקריים להאבקה-

1. האבקה עצמית, בה הצמח מאביק את עצמו בין פרח לאותו הפרח או בין פרח לפרח אחר בצמח.
2. האבקה זרה, בה פרח מצמח אחד מאביק פרח של צמח אחר. צלקת בשחלת הפרח מואבקת בדרכים שונות, באמצעות בע"ח/התפוצצות/משב אוויר וכו'. צמחים המואבקים באמצעות גורמים ביוטיים (בעלי-חיים) מייצרים כמויות קטנות של אבקה באופן יחסי, משום שהאבקה שלהם מועברת באופן ספציפי מפרח לפרח, ולא מפוזרת בכל המרחב. זו שיטת ההאבקה הנפוצה ביותר, אך עם זאת היא יעילה פחות מהאבקה עצמית.

האבקה מלאכותית, המתבצעת ע"י האדם ע"י לקיחת זרעים מפרח זרעי והזרקתם ישירות לשחלת הפרח הנקבי. נועדה להוביל להפריה שאינה טבעית (כלומר, שלא הייתה מתרחשת ספונטנית בטבע) או במטרה להעלות את סיכויי ההפרייה, כדי לייעל את הליך הגידול. בדרך זו ניתן גם לשפר מיני צמחים קיימים או לייצר מינים חדשים.

(בעבודה האקדמית כ-10 מקורות אקדמים באנגלית ובעברית)

ביבליוגרפיה לדוגמא:

• גת, צ. וקרני, א. המטאורולוגיה החקלאית בבקעת הירדן וצפון ים המלח, השירות המטאורולוגי, בית-דגן עמ' 16
• ביתן א. ורובין ש. אטלס אקלימי לתכנון פיסי וסביבתי בישראל הוצאת רמות, אוניברסיטת תל אביב

naa dkl חסינה