‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד בא לידי ביטוי גיוס חרדים לצה"ל לאור סוגיית השוויון בנטל של בני הישיבות?

תוכן עניינים 

הקדמה. 

רקע תיאורטי- היסטוריה של חוק טל. 

הקשיים ביישומו של חוק טל. 

העתירות נגד חוק טל. 

ועדת פרי 

תקצוב תלמידי ישיבות שגיוסם נדחה. 

סטטוס קוו 

חופש הדת. 

טענות העותרים והמדינה, הדיון בבג"צ והנמקת פסק הדין העתירות ותשובת המדינה. 

הדיונים בפני בג"צ - הערות השופטים.. 

בקשות השופטים להשלמת פרטים.. 

הנמקת פסק הדין - בית המשפט ושיקולי מדיניות. 

יישום תורת ההסדרים הראשוניים מתוך המהפכה. 

החוקתית והשתנות הנסיבות. 

שאלת הסעד : השעיית הבטלות ופנייה למחוקק. 

פסק הדין והסעד כתוצר של "המהפכה החוקתית". 

דעת השופט חשין 

נתונים.. 

נימוקי החרדים בזכות הסדר ״תורתו אומנותו״. 

הסדר דחיית השירות לתלמידי ישיבות ״שתורתם אומנותם״- סקירה היסטורית. 

הוועדה לבחינת הנהלים, אמות המידה ודרכי הפיקוח על הסדר דחיית גיוסם של תלמידי ישיבה ש״תורתם אומנותם״ (ועדת ישראלי) 

עתירות לבג״צ נגד ההסדר. 

הוועדה לגיבוש ההסדר הראוי בנושא גיוס בני ישיבות (ועדת טל) 

סיכום.

ביבליוגרפיה. 

בזמן השסע חרדים -חילונים על רקע משבר הקורונה, שטף גל של חוסר אהדה מצד חילונים כלפי החרדים. מיעוט בולט מהחרדים לא נשמע להנחיות הבידוד החברתי ועורר זעם. בבני ברק נשרף אוטובוס ובירושלים הושחתו קרונות רכבת קלה. גדול הדור, הרב קנייבסקי, הוגחך בחיקוי ב"ארץ נהדרת". מערכת הבחירות של ספט' 2019 נסובה כולה על גיוס בני הישיבות. שר הטחון לשעבר אביגדור ליברמן למעשה הכשיל הקמת הממשלה בגלל נושא זה והוביל לבחירות מחודשות אחרי חודשים ספורים (באופן תקדימי) והכל בגלל מחלוקת על גיוס החרדים. צעד זה עלה למשק הישראלי מילארדי שקלים.

בעבודה זו אדון בסוגיה שנויה במחלוקת: גיוס בחורי הישיבות וחוק דחיית שירות לתלמידי ‏ישיבות שתורתם אומנותם. שאלת הסדר דחיית השירות בצה"ל של בחורי ישיבות מלווה את החברה הישראלית ואת המשפט הישראלי מזה עשרות שנים. תלמידי ישיבות אינם נקראים לשרות חובה ומילואים, על פי חוק המסמיך את שר הביטחון לפטור אותם. בעיית אי הגיוס מעצימה את השסע בין הציבור החילוני לחרדי. המחלוקת מתמקדת בשאלה , האם להמשיך לאפשר את שחרור בחורי הישיבה מהשרות כל עוד הם לומדים "תורתם אמונתם". המשתייכים לחברה החרדית רואים בלימודי התורה ערך עליון, הם רואים בניסיון לגייס אותם לצה"ל פגיעה באורח החיים החרדי, מאידך המשתייכים לחברה החילונית, המסורתית והדתית לאומית, מתנגדים להחלטה זו בטענה שתפקיד ההגנה על המדינה נופל כולו עליהם , כמו כן אי גיוס חרדים לצה"ל פוגע בעקרון השוויון הדמוקרטי. ישנם חרדים שמסכימים להתגייס למסלולים מיוחדים שהוקצו לחרדים המתגייסים לצה"ל ואילו אחרים בוחרים לתרום את חלקם בדרך של שירות לאומי. אולם, רבים מסרבים להתגייס בכל מחיר, גם אם ימלאו את בתי הסוהר, לא יסכימו לשרת בצה"ל. הדבר נגזר מכך שהם מאמינים שתרומתם הרבה למדינה והסיוע הממשי שלהם בעיתות מלחמה, נעשה על ידי תפילות הנעשות באופן בלתי פוסק.

הביקורת על יישומו של חוק טל התחילה מייד אחרי שנכנס החוק לתוקף, במקביל לעתירות נגדו שהוגשו לבג״צ. חוק טל הסמיך את שר הרווחה (אז: שר העבודה והרווחה) כאחראי על הפעלת השירות האזרחי. עליו לקבוע תקנות בתיאום עם השרים הנוגעים בדבר, שרי הביטחון, הבריאות, החינוך, המשפטים וביטחון פנים לצורך יישום סעיף החוק הנוגע לשירות האזרחי. הקמת מסלול השירות האזרחי לגברים חרדים היתה קריטית ליישומו של חוק טל.

בעבר פנה היועץ המשפטי לממשלה מני מזוז לראש הממשלה אריאל שרון, וקרא לו לפעול ליישום חוק טל. היועץ המשפטי מזוז קבע כי שני החידושים שנקבעו בחוק לעומת המצב שקדם לו -״שנת הכרעה״ והשירות האזרחי לא הביא לשינוי של ממש בנושא.

במכתב ששלחה שרת המשפטים ציפי לבני לראש הממשלה אריאל שרון , כתבה השרה: ״יישומו של חוק טל אינו משביע רצון, בלשון המעטה״. לדברי השרה, חלקים בחוק ובעיקר נושא השירות האזרחי, אינם מיושמים, וגם שיעור המתגייסים לאחר שנת ההכרעה נמוך מהצפוי. לדבריה, מלבד מסלול הנח״ל החרדי ומסלול נוסף למורים-חיילים חרדים, הנותנים פתרון למספר מועט של מתגייסים, אין מסלולים מיוחדים בעבור חרדים. גם הנחיות מינהל הגיוס, הקובעות את אורך השירות לתלמידי הישיבות המסיימים את שנת ההכרעה, ״יוצרות חסם משמעותי לגיוס חרדים לצבא״.

השרה טענה עוד במכתבה, כי התוצאה היא שחוק טל, שביקש ליצור שוויון בין המתגייסים, יצר למעשה ״חוסר שוויון גדול יותר, ולכך יש להוסיף את הנזק החברתי והכלכלי הכרוך בהמשך המצב הקיים״.

הסיבה לעיכוב בהתקנת תקנות השירות האזרחי והקמת מינהלת השירות האזרחי היא, לדברי השרה לבני במכתבה, מחלוקת בין משרדי האוצר והרווחה באשר לתשלומים שיקבלו המשרתים בשירות אזרחי. השרה הטילה את האחריות לאי יישומו של חוק טל על משרד האוצר וצה״ל. לדבריה, צה״ל בוחן האפשרות לעבוד אחרי שעות הלימודים ניתנה לתלמידי הישיבות כנראה כפיצוי על הקיצוצים בתמיכה בהם בתוכנית החירום הכלכלית. בדיון בקריאה השנייה והשלישית של הצעת חוק התוכנית הכלכלית להבראת ישראל, אמר ח״כ אילן ליבוביץ את הדברים הבאים: ״במסגרת התוכנית הכלכלית שהוגשה לממשלה הציע משרד האוצר לקצץ 50% מהתמיכה לתלמידי ישיבות מעל גיל 23, ובתמורה לאפשר להם לצאת לעבודה אחרי שעות הלימודים.״ לדבריו, מפלגת שינוי דרשה כי בתקופה זו של קיצוצים כואבים, יקצצו גם בכספי התמיכות לישיבות ובכספים שמועברים לתלמידי הישיבות. כדי שהדבר יתבצע ״וכדי שלא יאמרו עלינו שאנחנו מבקשים להביא את תלמידי הישיבות לפת לחם, הסכמנו לתקופת ביניים, עד לביטול חוק טל, לאפשר את הפגיעה הנוספת הזאת בעקרון השוויון, ואת הפגיעה בחוק טל, ולאפשר לאותם תלמידים שמקצצים להם בתמיכה שהם התרגלו לקבל מהמדינה, לצאת לעבודה אחרי שעות הלימודים״.

את עניין גיוסם של תלמידי הישיבות מתוך ראייה צרה של צורכי הצבא. ״מדובר בהחלטה המחייבת ראיית רוחב חברתית כוללת... על הדרג המדיני להנחות את הצבא לקבל החלטות מתוך ראיית יישום עקרון השוויון כאלמנט מרכזי וחיוני בראייה כלל-חברתית, ולא רק בראייה של צורכי הצבא״.

לאחר הקמת ממשלת נתניהו השלישית, הוקמה ועדת שרים בראשותו של יעקב פרי, שהמליצה על תוכנית גיוס אשר לפיה יהיו פטורים מגיוס רק 1,800 "מתמידים" בכל שנתון. הוועדה קבעה כי יוטלו סנקציות כלכליות על ישיבות שלא יעמדו ביעדי הגיוס, ואילו ישיבות בעלות אחוזי גיוס גבוהים יתוגמלו כספית. כמו כן המליצה הוועדה כי אם יעדי הגיוס לא יתממשו, ייפתחו הליכים פליליים כנגד המסרבים להתגייס. בעבר הניחה הממשלה על שולחן הכנסת שתי הצעות חוק: להסדרת גיוסם של בני ישיבות לצה"ל ולשילובם בשירות אזרחי‏.

לאחר שוועדת פרי הגישה את מסקנותיה, ולאחר שהחוק עבר בכנסת בקריאה ראשונה, קמה הוועדה המיוחדת לדיון בהצעת החוק בעניין השוויון בנטל בשירות הצבאי, בשירות האזרחי ובשוק העבודה, ולהסדרת מעמדם של תלמידי הישיבות בראשות חברת הכנסת איילת שקד מהבית היהודי ("ועדת שקד"), שתפקידה לגבש את טיוטת החוק שיוגש לכנסת. בוועדה נכחו נציגי החרדים שהשמיעו את התנגדותם לחובת גיוס תלמידי ישיבות, בשאר המפלגות נתגלעו ויכוחים שונים, הבולט מביניהם היה מחלוקת בין סיעת "יש עתיד" לסיעת "הבית היהודי", האם יש להטיל על המשתמטים מגיוס סנקציות כלכליות או פליליות. לאחר התערבותו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, אישרה ועדת שקד את סעיף הסנקציות הפליליות בחוק השוויון בנטל‏. בתגובה לאישור המלצות ועדת שקד, התקיים כינוס של מנהיגי כל הפלגים של הציבור החרדי, ובו הוחלט להכריז מלחמה נגד המלצות הוועדה. אז הוצג בכנסת חוק הגיוס של ועדת שקד‏ ואושר בקריאה שנייה ושלישית ברוב גדול מול מתנגד אחד (ח"כ יוני שטבון)‏.

מצגת גיוס חרדים פאוורפוינט מקצועית לרפרט כ-20 שקפים- 99 ש"ח

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

אמנון רובינשטיין, שבטי מדינת ישראל: ביחד ולחוד - ליברליזם ורב-תרבותיות בישראל, הוצאת דביר, 2017

חיים זיכרמן שחור, כחול-לבן: מסע אל תוך החברה החרדית בישראל (ידיעות ספרים)

חוק דחיית שירות לתלמידי ישיבות שתורתם אומנותם

הצעת חוק שירות ביטחון (דחיית שירות לתלמידי ישיבות שתורתם אומנותם) (הוראת שעה),  ה"ח 2889

ג' ספיר "גבולות מיסוד הדת" משפט וממשל ח 155 

בג"ץ הופמן נ' הממונה על הכותל המערבי, פ"ד מח(2) 265 

בג"צ  רסלר נ' שר הביטחון, פ"ד מב(2) 441, 451-449 

Baten, Jorg . A History of the Global World. From 1500 to the Present. Cambridge University Press