‏290.00 ₪

שאלת המחקר

פיצויים בגין לשון הרע ופגיעה בפרטיות- איך קובעים את גובה הפיצויים בגין פגיעה בפרטיות ולשון הרע?

תוכן עניינים

מבוא

השאלה המחקרית :

רקע על דיני לשון הרע כבסיס לפיצויים

לשון הרע מהי?

פרסום לשון הרע ועוולות המסגרת

פרסום לשון הרע ופגיעה בפרטיות

אילו פיצויים יכולים להיפסק בתביעת לשון הרע:

חוק איסור לשון הרע - פיצויי ללא הוכחת נזק:

מה הפיצוי שניתן לתבוע בתביעת לשון הרע במקרה של נזק?

האם ניתן לתבוע פיצוי ללא הוכחת נזק במצטבר עם פיצוי על נזק כללי או נזק בלתי ממוני?

פיצויים מכוח חוק הגנת הפרטיות

הפיצוי הכספי בהליך האזרחי, איך קובעים את גובה הפיצויים לפי החקיקה והפסיקה:

אחרי הפיצוי הסטטוטורי:

פיצויים בגין פגיעה בלשון הרע:

איך ביהמ"ש קובע את גובה הפיצויים בתביעה של לשון הרע:

פרשת לוני הרציקוביץ' – פיצויים בגין לשון הרע בגובה חצי מליון ₪.

האיזון הראוי והפיצויים

ניתוח ביטוי הנחשד שיש בו לשון הרע ומזכה בפיצויים

משפט משווה

אנגליה: הגנת ה-fair comment:

ארצות הברית:

סיכום

מקורות

עבודה זו תעסוק בנושא מרתק: איך קובעים את גובה הפיצויים לפי לשון הרע והגנת הפרטיות

אדגים נקודות חשובות לקביעת סכום הפיצוי בגין עוולת פגיעה בפרטיות ולשון הרע[1].

סעיף 4 לחוק הגנת הפרטיות[2] קובע כי פגיעה בפרטיות עולה כדי עוולה אזרחית שיכולה לשמש עילה לתביעה אזרחית בגין פגיעה בפרטיות.

סעיף 6 לחוק קובע כי לא תהיה עילת תביעה אם לא הייתה פגיעה של ממש, הסעיף מבהיר לנו כי אין טעם בהגשת תביעה לפיצויים אם לא נגרם עוול ניכר וממשי.

סעיף 2 לחוק מונה רשימה בת 11 נסיבות עקרוניות שמהוות פגיעה בפרטיות; והרי זו רשימה פתוחה, למשל צילום אדם שלא ברשות, פרסום ידיעה אודות חייו הפרטיים והטרדה של הזולת וכו"..

בית המשפט שוקל מספר פרמטרים בבואו להעריך את גובה הפיצוי המגיע לתובע, לדוג' אם עילת התביעה היא פרסום אז ביהמ"ש בודק את היקף הפגיעה ונסיבות הפרסום ומה הכוונה ואם אכן נגרמה לו עוול ונפגע פרטיותו.

כאשר סובר בית המשפט כי יש מקום להטיל אחריות בגין פגיעה בפרטיות, יפסוק את סכום הפיצויים לתובע.

בבואו להחליט על גובה הפיצוי, שוקל בית המשפט, בין השאר, את השיקולים הבאים:

היקף הפגיעה: בוחן ביהמ"ש את נסיבות המקרה והיקף הפגיעה, כאן ביהמ"ש בודק את מעמדו של התובע בקהילה והאם הפגיעה בפרטיות שנגרמה לו אכן הייתה משמעותית. ככל שהפגיעה הייתה יותר קשה ונגרם לתובע כאב וסבל, יפסוק לו ביהמ"ש פיצוי גבוה יותר.

התנהגות המזיק: סעיף 22 לחוק שהכותרת שלו "הקלות", קובע מס' שיקולים שרשאי ביהמ"ש לשקול, לטובת הנאשם או הנתבע(תלוי בהליך אזרחי או פלילי).

לדוג' שלעיל, במקרה של פרסום- היה והנתבע התנצל בפני התובע ונקט באמצעים כדי למנוע המשך הפגיעה כמו עצירת הפצת הפרסום., אז יכול ביהמ"ש להקל על הנתבע ולפסוק סכום פיצויים יותר נמוך.

התנהגות הניזוק :ביהמ"ש בודק את התנהגותו של התובע לפני ואחרי הפגיעה, תוצאה מכך יהיה השפעה על גובה הפיצוי, ביהמ"ש מבין את עוגמת הנפגע שנגרמה לתובע אך אם התובע נהג בצורה בלתי הולמת יתחשב בכך ביהמ"ש בעת קביעת הפיצוי.

מהו אם כן המבחן המשפטי לפגיעה בפרטיות?

המבחן בו משתמשים ביתי המשפט על מנת לבחון את המעשה שגרם לפגיעה בפרטיות והאם פגיעה זו מצדיקה פסיקת פיצויים לפי חוק הגנת הפרטיות, הינו: מידת הפגיעה בנפגע על פי מבחן האדם הסביר ובהסתכלות אוביקטיבית לחלוטין, ולא מנקודת מבטו של הנפגע.

(בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמים באנגלית ובעברית)

ביבליוגרפיה לדוגמא 

הרמן ע'. דיני נזיקין. הוצאה אקדמית נבו (2020)

מיכל לביא "שיתוף לשון הרע ברשתות חברתיות בעקבות ע"א 1239/19 שאול נ' נידיילי תקשורת" משפטים גליון טו, האונ' העברית ירושלים, (2021)

א' מרקוס אשם תורם בראי דיני הנזיקין והחוזים, הוצאת אוצר המשפט (2023)

חוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981