‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באים לידי ביטוי דגמים להבטחת זכויות האדם?

א. מבוא – מספר הערות כלליות

שתי המהפכות הגדולות שהתחוללו בשלהי המאה השמונה עשרה, האמריקנית והצרפתית, הולידו מסמכים משפטיים המיועדים להבטיח זכויות יסוד ולשים קץ לניצול לרעה של כוח שלטוני במעשי רודנות. מיטב אנשי הרוח תרמו לניסוחם, והרעיון בכללותו ואף פרטיו, השפיעו באופן משמעותי ביותר על המאבק הכולל למען זכויות האדם. ההצהרה האוניברסלית הצרפתית לזכויות האדם והאזרח מהווה דגם לשפע של אמנות בין-לאומיות ואזוריות שנכתבו ונכרתו מאז, בעוד החוקה האמריקנית מהווה דגם למדינות רבות בכל קצווי תבל לאופן שניתן לבנות מבנה חוקתי אשר מסוגל גם להאריך ימים. מעטות הן המדינות אשר לא הלכו בעקבות האמריקנים ונמנעו מלקבל חוקה שמשולב בה גם פירוט של זכויות האדם. כידוע, מדינת ישראל נמנית עם אותן המדינות המעטות, והיעדר מסמך חוקתי מסודר נחשב על ידי רבים בישראל כפגם רציני בשיטת המשפט שלה, הטעונה תיקון. התחושה בקרב הציבור בכללותו וציבור המשפטנים כאחד היא, כי על ישראל להצטרף למעגל המדינות המתוקנות ולקיים את ההבטחה שבהצהרת העצמאות (קרי, חקיקת חוקה). לדעת המלומדים, אף-כי חוקי יסוד ממלאים במקצת את החסר, מבחינה משפטית מעמדם בספק. כמו כן רבים הם הסוברים, כי חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו נחשב אך ורק כביטוי חלקי ומקוטע של מגילת זכויות האדם, וכי רצוי להשלים את המלאכה בקביעת חוקה לישראל. חוקה מפורטת (ומגילת זכויות אדם בתוכה), נראית הדרך הנאותה להבטיח זכויות אדם בעולם המודרני.

דומני כי הסוגיה של זכויות אדם מורכבת מכדי שיהיה אפשר לקפל בתוך מסמך את כל הטמון בה וכל הנדרש ממנה. אדרבה, יש ומסמך איננו אלא כעלה תאנה הבא לכסות על חסרונות רבים כאשר המטרה המקורית של הבטחת זכויות איננה מושגת. לעומת זאת יש שיטות משפט ללא אותה מסגרת נוקשה, שיודעות לספק את ההגנות הנחוצות לאזרחים ולתושבים.

ברצוני לנהל דיון ענייני, עם דוגמאות, סביב ההערות הכלליות הללו, ולטעון באופן מפורש: ההבטחות המוצהרות בחוקה האמריקנית אינן מקוימות תמיד, וייתכן כי סיכומן של מאתיים שנות ניסיון של שיפוט על פי החוקה מלמד שהנזק הנגרם על ידי החלטות מוטעות או מגמתיות של שופטים עולה על הנזק שעלול היה להיגרם לו לא היה בכוחה של הרשות השופטת סמכויות נרחבות, כולל ביקורת שיפוטית במובנה הרחב, קרי, ביטול חוקים.

לעומת זאת, יש דוגמאות, גם בישראל, המעידות כי בהיעדר חוקה משוריינת ומגילת זכויות אדם מפורטת, לא נמנעו שופטים פעלתניים, רגישים ואמיצים מלהתערב למען הושטת סעד לאזרחים, מתוך היעזרות ברעיונות כלליים וערכים מושרשים של תרבותם – הכללית והמשפטית. הנני סבור כי דגם רופף זה עדיף על פני הדגם של מסמך נוקשה, ובייחוד בהתמודדות עם סבך הבעיות השונות והמורכבות הניצבות כבר היום בפני המערכת המשפטית, כאשר בפתח ניצבות עוד בעיות שהעתיד מאיים להוליד. מערכת משפטית הניזונה מערכי יסוד איתנים עשויה להיערך ביתר תבונה ואנושיות לקראת אותם האתגרים מאשר מערכת שיפוטית התלויה בנוסחאות מדויקות – בעוד יש תמיד סכנה שפלפולים על אודות מובנים של מילים וכוונות של מנסחים יעלו על התמודדות עניינית וישירה עם הבעיות האישיות והאנושיות שמובאות להכרעה.

הניגוד בין הכוונות הטובות וההבטחות המעודדות לבין התוצאות העגומות והאכזבות האכזריות, הוכח בעליל, דומני, בתקופת הטרור בצרפת המהפכנית, אשר בעקבותיו באה ההצהרה הצרפתית המפורסמת. בין המנהיגים שהובילו את מעשי הזוועה של המהפכה במלוא עיוותיה, היו אלה שגם דאגו לקבלת ההצהרה, ורובספייר (Robespiérre) הוא אולי הדוגמה המובהקת ביותר לאדם שהתנגד בעיקרון לעונש מוות, ובהמשך היה הפעיל ביותר בעידוד ובארגון של ההוצאות להורג ההמוניות, ובסיום הפך בעצמו להיות הקרבן של מדיניותו ומעשיו.

המצב בארצות הברית מסובך עוד יותר, ואבקש להתעכב בהמשך בהיבטים שונים של המבנה החוקתי האמריקני, אשר בהם נחשף פן בעייתי ביותר של שיטתה. לאחר מכן אדרש לחישוב מחודש באשר למעמדו ומשמעותו של חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו, מתוך הטיעון, כי די בכותרתו ובהגדרתו בסעיף הראשון של אופייה היסודי של ישראל כמדינה דמוקרטית ויהודית על מנת להניח את התשתית למסגרת שבה ניתן להיערך לקראת המאה העשרים ואחת.

אולם, בטרם נוכל לבנות מבנה חוקתי ייחודי ואף חדשני כזה, יש צורך לבחון את הדגם המקובל יותר, של חוקה משוריינת, ומגילת זכויות אדם מפורטת, הדגם האמריקני. לעניות דעתי, דגם זה לא הוכיח את עצמו, אולם מצטייר כדגם רצוי; ניגוד זה בין מציאות בעייתית לבין הערכה חיובית דמיונית משליך ומשפיע על דיון ענייני וממשי על זכויות אדם. תחת דאגה לערכים, דנים בנוסחאות; תחת טיפול במצוקה של עותרים, מסתגרים במסגרות מיושנות.

ביבליוגרפיה לדוגמא

 C. Becker The Declaration of Independence: A Study in the History of Political Idea )

 A. McLaughlin "The Articles of Confederation", in L. Levy (ed.) Essays on the Making of the Constitution  44;

B. Schwartz The Great Rights of Mankind: A History of the American Bill of Rights , ch. 4: "Confederation and Constitution", p. 92.

T. Sellin Slavery and the Penal System