‏390.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באים לידי ביטוי הדחקת רגשות, סוג העצמי אצל עולים רוסים לעומת צברים?

תוכן עניינים

1. תקציר
2. מבוא
3. מטרת השעות המחקר
4. שיטה
5. תוצאות
6. דיון
7. ביבליוגרפיה
8. נספחים
9. שאלונים

בעבודה זו ניסינו לעמוד על הקשר שבין תרבות המוצא של הפרט, ברית המועצות או ישראל, לבין הדחקת רגשות, סוג העצמי והשפעתם על הרווחה הנפשית של הפרט.

יצאנו מנקודת הנחה כי קיים קשר בין סוג העצמי לבין תרבות המוצא, כך שבחברה אינדיבידואליסטית הממקמת את הפרט וצרכיו במרכז, הנבדקים יתאפיינו בסוג עצמי עצמאי. כמו כן הנחנו כי בחברה קולקטיביסטית - אשר מדגישה את האינטרסים של הקולקטיב כקודמים על האינטרסים של הפרט, הנבדקים יתאפיינו בסוג עצמי מקושר. בספרות המקצועית קיימות עדויות רבות (אשר פורטו בפרק המבוא) המצביעות על קיומו של קשר זה.

מרקוס וקיטיאמה (Markus and Kitayama) טענו כי בחברות אינדיבידואליסטיות-מערביות מתפתח סוג עצמי עצמאי, בעוד שבתרבויות קולקטיביסטיות מתפתח סוג עצמי מקושר.

הנחת המוצא במחקר זו היתה כי במדינות חבר העמים מתקיימת תרבות קולקטיביסטית במהותה ואלו בישראל ערכי החברה קרובים יותר לתרבות האינדיבידואליסטית. חשוב להתייחס לעובדה כי עולי חבר העמים אשר היגרו לישראל עברו במידה מסוימת תהליך של אקולטורציה כחלק מתהליך "כור ההיתוך". במסגרת התאקלמותם בארץ ישראל ובתרבות הישראלית ייתכן כי הם אימצו את הנורמות והערכים השגורים בארץ החדשה לה היגרו – שהם בבסיסם ערכים אינדיבידואליסטים- מערביים. עם זאת, קיימות עדויות לכך שעולי חברי העמים אשר היגרו לישראל משמרים את מאפייני תרבות האם בעלת מאפיינים קולטקיביסטים (הורוביץ ולשם; לשם וסיקרון).

לפיכך, על מנת לחקור את משתנה סוג העצמי במחקר זה בחרנו להשוות נבדקים אשר נולדו וגדלו במדינות חבר העמים לעומת צברים ילידי ישראל. בחרנו להתייחס לקבוצת עולי חבר העמים כמייצגת חברה קולקטיביסטית שפרטיה מתאפיינים בעצמי מקושר, זאת אל מול קבוצת הישראלים הצברים המשתייכים לחברה אינדיבידואליסטית ומתאפיינים בעצמי עצמאי.

ההשערה הראשונה במחקר זה התייחסה להבדלים בין סוג העצמי של עולי חבר העמים לבין סוג העצמי של ישראלים צברים. בהשערה זו גרסנו כי הבדל זה יבוא לידי ביטוי בכך שעולי חבר העמים יאופיינו בעצמי מקושר לעומת ישראלים צברים שיאופיינו בעצמי עצמאי. מניתוח התוצאות עולה כי לא נמצא הבדל בין הקבוצות ולכן השערה זו לא אוששה.

ניתן להסביר ממצא זה על ידי העובדה כי במדגם המחקר מרבית הנבדקים אשר עלו מחבר העמים הינם עולים ותיקים (כ- 20 שנה) היגרו לישראל במסגרת העלייה הגדולה בשנות ה-90. חלק ניכר מנבדקים אלו אשר חיים בישראל את מרבית חייהם עלולים היו לזנוח את ערכי התרבות של מדינת המוצא – ערכים קולקטיביסטים ולאמץ את ערכי התרבות של מדינה הקולטת – ערכים אינדיבידואליסטים. זאת כחלק ממאמציהם להשתלב בחברה הישראלית, להתערות חברתית עם ישראלים צברים (סלונים- נבו ומירסקי; דוניצה-שמידט).

הסבר חלופי לתוצאות שהתקבלו יכול לנבוע מכך שעולי חבר העמים אשר היגרו ממדינת האם שלהם ובחרו להתחיל חיים חדשים מאופיינים בערכים אינדיבידואליסטים ובסוג עצמי עצמאי יותר מאשר אזרחי חבר העמים עצמם. עדות לכך ניתן למצוא במחקר אשר ממצאיו הראו כי רוסים החיים במדינה זרה היו בעלי ממד קולקטיביסטיות נמוך ביחס למשפחותיהם ולחברה בה גדלו. ממצא זה מחזק את הטענה כי אדם שהגר למדינה אחרת הוא בעל רמת אינדיבידואליסטיות גבוהה יותר מאשר אזרח שנשאר במדינת המקור שלו (Realo & Allik).

דוגמא משאלון

1. כאשר אני רוצה שתהיה לי הרגשה יותר חיובית (כמו שמחה או שעשוע), אני חושב על משהו אחר.

2. אני שומר את הרגשות שלי לעצמי.

3. כאשר אני רוצה להרגיש פחות רגש שלילי (כגון עצבות או כעס), אני חושב על משהו אחר.

4. 4. כאשר אני חש רגשות חיובים, אני נזהר לא לבטא אותם.

5.כאשר אני עומד בפני מצב מלחיץ, אני גורם לעצמי לחשוב עליו בדרך שעוזרת לי להישאר רגוע.

6. אני שולט ברגשות שלי על ידי כך שאני לא מבטא אותם.

7. כאשר אני רוצה שתהיה לי הרגשה יותר חיובית, אני משנה את הדרך בה אני חושב על המצב.

8. אני שולט ברגשות שלי על ידי כך שאני משנה את הדרך בה אני חושב על המצב בו אני נמצא.

9. כאשר אני חש רגשות שליליים, אני מקפיד לא לבטא אותם.

10. כאשר אני רוצה להרגיש פחות רגש שלילי, אני משנה את הדרך בה אני חושב על המצב.

(בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמים באנגלית ובעברית)

ביבליוגרפיה לדוגמא:

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, סקר לשנת 2021, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסומי למ"ס, לפ"מ, ירושלים (2021)

ספר העובדות העולמי CIA, (2021)

כץ יהודית, פסיכולוגיה חיובית: חושבים טוב. הוצאת ספרים כתר (2021)

פוגל - ביזאוי, ס. האישי, הלאומי, הגלובלי: מבט עכשווי על משפחות בישראל. מאזני משפט, י"ג, 1 -27. (2020)

חסינה מורן