‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי התפתחות הדין של "רצח בכוונה תחילה" בחוק הישראלי ומשפט משווה?

תוכן עניינים

מבוא

שאלת המחקר

היסטוריה חקיקתית

התפתחות הדין של "רצח בכוונה תחילה" בישראל

רצח בכוונה תחילה בדין שנקלט מהמשפט המנדטורי האנגלי:

עבירת הרצח בחוק העונשין עד לתיקון 137

רפורמה בעבירות ההמתה וב"רצח בכוונה תחילה"

תיקון מס' 137 לחוק העונשין

מדרגי עבירות ההמתה לאור תיקון 137

רצח באדישות או בכוונה

התגרות (קינטור)

סעיפי המתה נוספים

עונש מאסר עולם

התפתחות עבירת רצח ותיקון 137

הנוסח הקודם של סעיף 300(א) לחוק העונשין

סיכום תיקון 137 לחוק העונשין

משפט משווה

הדין האמריקני לגבי "רצח בכוונה תחילה"

הדין הבריטי לגבי "רצח בכוונה תחילה"

סיכום

ביבליוגרפיה

רצח בכוונה תחילה" הוא סעיף עבירה פלילית, המוגדר בסעיף 300 לחוק העונשין הישראלי, כדלקמן:

"הגורם במזיד למותו של אדם אחר, דינו – מאסר עולם."

הדין של "רצח בכוונה תחילה" התפתח במהלך השנים, בהתאם לשינויים בחברה הישראלית ובתפיסות המשפטיות. [1]

תיקון 137 לחוק העונשין[2] אושר בכנסת ב-1 בינואר 2019 ונכנס לתוקף ב-1 ביולי 2019. שינוי החקיקה השפיע עמוקות על המשפט והענישה במקרי רצח רבים, במיוחד במקרים רבים שהיו נחשבים למקרי אמצע שהיו פחות מן הרף של רצח בכוונה תחילה ויותר מגרימת מוות ברשלנות והיו נתונים לשיקוליים נסיבתיים של בית המשפט לקביעת רמת הענישה, כמו גם על מקרי רצח בכוונה תחילה בהם פסק בית המשפט עונש הפחות ממאסר עולם משיקולים שונים ולאחר התיקון כאשר מדובר בנסיבות מחמירות עונש מאסר עולם הוא חובה. עם זאת, בית המשפט רשאי להטיל עונש מקל יותר במקרים מסוימים, כגון אם הנאשם הוא קטין[3] או אם הוא סובל ממחלה נפשית[4].

בתחילת ימי המדינה : בתחילת ימי המדינה, החוק הישראלי הגדיר "רצח בכוונה תחילה" כעבירה של גרימת מוות בכוונה, בלי קשר לנסיבות. הגדרה זו הייתה דומה להגדרה של "רצח" במשפט העברי.[5]

במהלך שנות ה-60 וה-70 : במהלך שנות ה-60 וה-70, החוק הישראלי הרחיב את ההגדרה של "רצח בכוונה תחילה" כדי לכלול גם מקרים של רצח בנסיבות מחמירות. נסיבות אלה כוללות, בין היתר, רצח בנסיבות של טרור, רצח של קטין, ורצח של אדם חסר ישע. [6]

במהלך שנות ה-80 וה-90: במהלך שנות ה-80 וה-90, החוק הישראלי הוסיף מספר הגדרות ספציפיות של "רצח בכוונה תחילה", כגון רצח בנסיבות של אלימות במשפחה, ורצח בנסיבות של עבירות מין. [7]

היום: כיום, ההגדרה של "רצח בכוונה תחילה" בחוק הישראלי היא רחבה ומגוונת. היא כוללת מקרים רבים של רצח, בהתאם לנסיבותיו. לאור תיקון 137 לחוק העונשין[8] העונש על "רצח בכוונה תחילה" הוא מאסר עולם. עם זאת, בית המשפט רשאי להטיל עונש מקל יותר במקרים מסוימים, כגון אם הנאשם הוא קטין[9] או אם הוא סובל ממחלה נפשית. [10]

(בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמים באנגלית ובעברית)

ביבליוגרפיה לדוגמא:

 פרופ' לב-און א' רצח תאיר ראדה ופרשת רומן זדורוב. משכל הוצאה לאור, (2023)

מאיר חובב , רונית צור,  סוזי בן ברוך. קטינים בהליך פלילי – פוגעים, נפגעים ועדים. הוצאת כרמל, ירושלים (2023)

פרופ' קרמניצר מ', גנאים ח'. הרפורמה בעבירות ההמתה -לאור עקרונות היסוד של המשפט ומחקר היסטורי והשוואתי. אונ' בר אילן. הוצאה אקדמית נבו