עבודה אקדמית? חפשו עכשיו במאגר הענק, האיכותי והעדכני ביותר:

ב"ה  15,000 עבודות אקדמיות בחינם/ במחיר שפוי:99-390 שח. 

אתר ברוח חב"ד 

שיתוף מידע ללא גזל.

החומר באתר משמש השראה וחומר עזר בלבד. אסור להשתמש בקובץ העבודה להגשה למוסד אקדמי.

طُلَّاب 

Русский студенты

Français            አማርኛ

חוות דעת על מרצים

תוצאת תמונה עבור ‪PAypal‬‏

תמונה קשורה  ×ª×•×¦××ª תמונה עבור ישראכרטתוצאת תמונה עבור אמריקן אקספרס

תוצאת תמונה עבור פפר       ×ª×•×¦××ª תמונה עבור פייבוקס     Ã—ª×•×¦××ª תמונה עבור ביט

תשלום בחיוב אשראי טלפוני דרך נציג שירות 24/7        

תוצאת תמונה עבור העברה בנקאית

סמינריון דוקטרינת הנזק הראייתי, האם הורם נטל השיכנוע (עבודה אקדמית מס. 1948)


‏290.00 ₪

37 עמודים

עבודה אקדמית מספר 1948
סמינריון דוקטרינת הנזק הראייתי, האם הורם נטל השיכנוע

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי דוקטרינת הנזק הראייתי?

תוכן עניינים

 

מבוא. 3

נימוקי דוקטרינת הנזק הראייתי 9

נזק ראייתי וצדק מאחה. 9

נזק ראייתי והרתעה. 17

נזק ראייתי כעילה להעברת נטל השכנוע. 20

אחריות הנתבע לנזק ראייתי כעילה להעברת נטל השכנוע. 26

סיכום ומסקנות. 33

ביבליוגרפיה. 36

 

הטלת אחריות על יוצרו של נזק בהתנהגות עוולתית היא מנהגו הראשוני של המשפט[1]. האם ראוי להטיל אחריות על מי שיצר או החמיר את אי-הוודאות בהליך המשפטי וגרם בכך "נזק ראייתי"? שאלה זו עולה פעמים רבות במשפטי נזיקין, אך אין היא מוגבלת למשפטים אלה דווקא. זו שאלה כללית חשובה, והיא ראויה לתשובה כללית נאותה. מענה עקרוני לשאלה זו יקבע אם יש מקום לייסד במשפטנו את דוקטרינת הנזק הראייתי. בכך תיפתר השאלה "האם", אך לא השאלה "כיצד". שאלה אחרונה זו, המניחה תשובה חיובית לשאלה הראשונה, מצריכה הכרעה בשאלות פרטניות יותר. מענה שיינתן לשאלות אלה יעצב את דמותה של דוקטרינת הנזק הראייתי ויתווה את גבולותיה, הן מבחינת עצם החבות בנזקי אי הוודאות והן מבחינת שיעור הפיצוי המגיע לניזוק.

דוקטרינה זו מבקשת לפתור בעיות של אי ודאות בזיהוי הגורם העובדתי לנזק נתון על ידי הפיכת אי הודאות עצמה לנזק בר פיצוי בעוולת הרשלנות[2]. במישור שיקולי המדיניות מראה הניתוח כי דוקטרינת הנזק הראייתי נשענת על בסיס צר יחסית של שיקולי הרתעה וצדק מתקן. בחינה רחבה יותר של שיקולים אלה, ושילובם בשיקולי עלות חברתית ופיזור, מראים כי אימוץ הדוקטרינה עלול להביא להרחבת יתר של האחריות בנזיקין, במורד "המדרון החלקלק", תוך ערעור עקרונות יסוד של אחריות זו המושתת על גרימה להבדיל מיצירת סיכון. כן מצביע הניתוח על מרכיב משמעותי ובעייתי של אחריות חמורה הכרוך בדוקטרינה. בחינה פרטנית של קבוצות המצבים השונות שבהן מוצע להחיל את הדוקטרינה אכן מצביעה על חולשותיה של דוקטרינת הנזק הראייתי בהשוואה להסדרים שבאמצעותם נפתרות כיום בעיות של אי ודאות. לא זו בלבד שהדוקטרינה מביאה להרחבת יתר של האחריות בנזיקין אלא שלעיתים היא גם מצמצמת אותה שלא לצורך. מסקנת הדיון היא שהשימוש בדוקטרינה ראוי שיהיה זהיר ומוגבל.

על-פי דוקטרינת הנזק הראייתי, מוטלת על הנתבע אחריות כלפי התובע אם התנהגותו העוולתית שללה מן התובע את היכולת או את הסיכוי להוכיח את המרכיבים של עילת תביעתו נגד מי שגרם לו נזק. שלילת יכולת או סיכוי הוכחה היא "הנזק הראייתי" שנגרם לתובע, והוא נבדל מן הנזק הישיר שגרמה ההתנהגות העוולתית של הנתבע או של אדם אחר (או של קבוצת בני-אדם) כמשמעותה המוכרת בדיני הנזיקין[3].

לפי השקפתנו, דוקטרינת הנזק הראייתי עשויה לחול על מצבים שונים שקיימת בהם אי-ודאות באשר לגרימת נזקים[4]. מצד אחד, דוקטרינה זו עשויה לחול על מצבים בהם מעוול מסוים או מעוולים מסוימים גרמו נזק לניזוק, אך חלקו של המעוול או של כל אחד מהמעוולים בגרימתו אינו ידוע. דוגמה לכך היא המקרה בו התובע מותקף בו-זמנית על-ידי שני כלבים, כל כלב שייך למעוול אחר, ולא ניתן לדעת לאיזה חלק מנזקיו של התובע גרם כל כלב. כל אחד מהמעוולים גרם לחלק מהנזק הישיר, אך נוסף על כך גם לנזק ראייתי בעטיו אין התובע יכול לדעת איזה נזק בדיוק גרם לו כל מעוול. עקב גרם הנזק הראייתי, אין הוא יכול לתבוע איש בגין נזקו הישיר[5].

מצד אחר, הדוקטרינה עשויה לחול במצבים בהם לא ידוע כלל מי המעוול שגרם לנזקו של התובע, ולעיתים אף לא ידוע אם הנזק נגרם על-ידי מעשה עוולה כלשהו. פסק-דין אמריקאי ידוע[6] עשוי לשמש דוגמה לכך: שלושה אנשים יצאו יחדיו לציד שלווים. התובע, אחד מהשלושה, צעד לפני חבריו הנתבעים, ונפגע בעינו מכדור תועה שנורה מרובהו של אחד מהם. מסתבר ששני הנתבעים ירו בכלי נשקם בעת ובעונה אחת, ולא היה ניתן לדעת מי מהם הוא זה שפגע בעינו של התובע. שניהם התרשלו בעצם ביצוע הירי: האחד גרם לנזק ישיר ואילו האחר גרם לנזק ראייתי, שכן בשל ירייתו הרשלנית אין התובע יכול להצביע על המעוול שגרם לנזק הישיר. ירייה רשלנית זו איינה את ערכה ההוכחתי של הראיה שהיה בכוחה לזהות את המעוול הישיר. אף בדוגמה זו, עקב גרם הנזק הראייתי, אין הניזוק יכול לתבוע איש בגין נזקו הישיר[7].

 

במאמר על "דוקטרינת הנזק הראייתי" 1 מציגים המחברים תזה מקורית, שיטתית ומתוחכמת, הפורצת נתיבים חדישים בתחום האחריות בנזיקין. עיקרה של תזה זו הוא שניתן וראוי להטיל אחריות בגין עוולת הרשלנות על נתבע שיצר באשמו מצב של אי- ודאות עובדתית, השוללת מן התובע את היכולת לדעת מי או מה גרם לו לנזק נתון. אי- ודאות זו, כך נטען, פוגעת באוטונומיה של התובע, ולכן ראוי שתזכה אותו בפיצוי המשקף את הערך הכלכלי של הפגיעה בזכות לדעת. ערך זה ניתן לאומדן על-פי הפגיעה בסיכויי התובע להצליח בתביעה בשל הנזק. מחברי החיבור טוענים כי דוקטרינה זו מתיישבת בעיקרה עם מטרות דיני הנזיקין, שהן צדק מחלק והרתעה. הם בוחנים אחד לאחד את סוגי המצבים השונים שבהם נוצרת אי-ודאות באשר לגורמים של נזק נתון, מנתחים את ההסדרים הקיימים בכל אחד ממצבים אלה, ומצביעים על יתרונותיה של דוקטרינת הנזק הראייתי בהשוואה להסדרים הקיימים, מהיבטי הצדק המחלק וההרתעה.

לדוקטרינה המוצעת שלוש מטרות2. הראשונה היא הצעת בסיס תיאורטי חדש ועצמאי להסדרי אחריות קיימים. המחברים טוענים כי תפיסת הנזק הראייתי מחליפה שורה של דוקטרינות משפטיות אחרות, ויתרונה הוא "בהציעה שיטה כוללת וקוהרנטית לפתרון בעיות של אי- ודאות בגרימת נזק". המטרה השנייה היא הרחבת תחומי האחריות בנזיקין : "דוקטרינת הנזק הראייתי מציעה בסיס נורמטיבי לאחריות שלא הוכר עד כה". המטרה השלישית היא צמצום האחריות המוטלת כיום מכוח הדוקטרינות האחרות, אם אלה תוחלפנה על-ידי דוקטרינת הנזק הראייתי. אין ספק כי מרכז הכובד של התזה המוצעת, והחידוש העיקרי שבה, הם בהרחבה של תחומי האחריות בנזיקין. הדיון להלן יתמקד אפוא בפן זה.

בשעתו התעוררו בלבי ספקות באשר ליתרונותיה הנטענים של דוקטרינת הנזק הראייתי. עתה, עם קריאת החיבור, התחזקו בי ספקות אלה, כמו גם החשש כי דוקטרינה זו עלולה להביא לתוצאות בלתי רצויות, בעיקר בשל הרחבת האחריות בנזיקין. בשל חשיבותה הרבה של הסוגיה ראיתי לנכון לשתף את הקוראים בספקות ובחששות אלה. יצוין, כי הדברים שלהלן מתייחסים בעיקרם להיבט המהותי/נזיקי של התזה הנטענת3, ופחות להיבט הראייתי, שאינו מצוי בתחום מומחיותי4.

בחלק ב' של החיבור אבחן תחילה עד כמה מתיישבות הדוקטרינה והרחבת האחריות הכרוכה בה עם מטרות דיני הנזיקין ועם התפיסה הרווחת באשר למבנה עוולת הרשלנות ולגבולותיה. אטען, כי המחברים ממעיטים ממשקלם של שיקולי מדיניות מצמצמי אחריות, כמו גם מביטוים המשפטי של שיקולים אלה - חובת הזהירות וההגבלות על נזקים כלכליים טהורים ובלתי ממוניים. אצביע על סכנת "המדרון החלקלק" הכרוכה בגישה זו, וכן על המגמה מרחיקת הלכת של הטלת אחריות חמורה במסגרת הדוקטרינה. בחלק ג' אבחן את מצבי חוסר הוודאות השונים שעליהם מציעים המחברים להחיל את הדוקטרינה. זאת, תוך השוואת תוצאות הפעלת הדוקטרינה לתוצאות המתקבלות מהחלת פתרונות אלטרנטיביים המוכרים בארץ ובעולם. בחלק זה אבקש להמחיש הן את הטענה כי הדוקטרינה מרחיבה את האחריות הנזיקית ומגדילה את עלויותיה יתר על המידה, והן את הטענה כי ערכה המוסף של הדוקטרינה ביחס לחלופות, עד כמה שהוא קיים, אינו גדול.

 

ביבליוגרפיה חלקית (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

א' פורת וא' שטיין "דוקטרינת הנזק הראייתי : ההצדקות לאימוצה ויישומה במצבים טיפוסיים של אי ודאות בגרימת נזקים" עיוני משפט כא (תשנ"ח) 191

י' גלעד "על יסודותיה של עוולת הרשלנות במשפט הנזיקין הישראלי" עיוני משפט יד 

 

Hogg M ‘Developing Causal Doctrine’ in Richard Goldberg (ed) Perspectives on Causation Hart Publishing 


העבודה האקדמית בקובץ וורד פתוח, ניתן לעריכה והכנסת פרטיך. גופן דיויד 12, רווח 1.5. שתי שניות לאחר הרכישה, קובץ העבודה האקדמית ייפתח לך באתר מיידית אוטומטית + יישלח קובץ גיבוי וקבלה למייל שהזנת

בזמן הקניה, תועברו לאתר מאובטח ורק שם תתבצע הקניה


‏290.00 ₪

תוספות

בעלי חשבון פייפאל
כל כרטיס אשראי כולל דיירקט, ויזה נטען (לא דיינרס)