‏290.00 ₪

שאלת המחקר:

כיצד נהגה מצוות ברית המילה אצל יהודי אתיופיה (עם דגש על ביצוע הברית ע"י הנשים)? וכיצד הדור השני של יהודי אתיופיה בישראל נוהג כיום לאור זאת (השוואה בין הדורות שחיו באתיופיה לבין הדור שחיי היום בארץ)?

תוכן עניינים

מבוא

שאלת המחקר:

השערת המחקר:

פרק 1: קהילת היהודים באתיופיה (ביתא ישראל)

קהילת יהודי אתיופיה כקהילה פטריארכלית

ברית המילה בביתא ישראל (קהילת יהודי אתיופיה)

פרק 2: מילה בידי נשים

האם אישה יכולה להיות שליחה של האב לקיום מצוות המילה?

נשים מלות בימים עברו

מנהגי המילה של יהודי אתיופיה

אלדד הדני

עדות על מנהגי מילת נשים באתיופיה

מקור מנהג הנשים למהול בעצמן את הבנים

פרק 3: ברית מילה בהלכה הרבנית.

פרק 4: בין אתיופיה לישראל – קיום ברית המילה ע"י נשים אצל הדור השני של יהודי אתיופיה

שיטה - מתודולוגיה

גישות למחקר האיכותני

תימות

תימה: מלים בגיל 7 או 8 ימים?

תימה : מקור המילה והנוצרים באתיופיה

תימה: בין ברית המילה לשמירת הטהרה

תימה: האתיופים בארץ שומרים על מנהגי המילה מאתיופיה גם בארץ

רפלקציה אישית

מסקנות וסיכום.

לענין השערת המחקר:

במענה על שאלת המחקר:

נספחים

תמלילי ראיונות מלאים

ראיונות עם אתיופיות לגבי מילה בידי נשים

ראיון עם מרו, אתיופית מדאוואט, אתיופיה

ראיון עם אביבה, אתיופית שמלה את הבן שלה באנדרביה, אתיופיה

תמליל ראיון עם קייס אתיופי ברוך אדגבה

עבודה זו תעסוק בנושא מרתק: מנהגי ברית המילה בקהילת ביתא ישראל. הדגש בעבודה יהיה שבקהילת ביתא ישראל ברית מילה נעשתה בידי נשים שהיו מוהלות ולא על ידי גברים כמו ביהדות הרבנית, רק כאשר לא הייתה אישה שידעה למול גבר ביצע זאת. הרקע לכך שנשים צריכות למול קשור לטומאת היולדת מכיוון שהאישה יולדת את הילד כאשר היא נחשבת טמאה על פי דין תורה, הילד שייצא מאמו תוך כדי שהיא טמאה נחשב גם הוא לטמא ולכן אחת מהמיילדות שידעה למול והייתה בכל מקרה טמאה ביצעה את המילה ולא גבר שנטמא תוך כדי המלאכה מכיוון שאין להיטמא שלא לצורך[1].

מכאן נמצא שהמילה בידי נשים בקהילה דומה לזו שנהוגה אצל השומרונים, האיסיים והצדוקים. לאחר חורבן בית שני נדחק תפקידה של האישה כמוהלת. רבני בבל וספרד פסקו כי אישה רשאית למול בדיעבד ובמאה ה-12 פסקו ראשוני אשכנז שלאישה אסור למול. המילה מתבצעת ב"בית היולדות" ששם היולדת נמצאת ורק כאשר היולדת מטהרת לאחר ארבעים יום לילד מתרחשת מסיבת לידתו וכן שם קובעים את שמו ואת הסנדק שלו.[2]

השערת המחקר:

קיים שוני במצוות ברית המילה בין ביתא ישראל מול ההלכה הרבנית היהודית העכשווית בעיקר בעניין ביצוע המילה בידי נשים.

ההשערה היא כי הדור השני של יהודי אתיופיה בישראל נוהג אחרת מאבותיו בענין ברית המילה.

משוער כי השוואה בין הדורות שחיו באתיופיה לבין הדור שחיי היום בארץ יראה שוני מהותי במנהג הברית.

(בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמים באנגלית ובעברית)

ביבליוגרפיה לדוגמא:

[1] נעמי שמואל, דורות של תקווה: מסורת והעברה בין-דורית עם העלייה מאתיופיה, הוצ' פרדס (2020)

[2] מילוא ח', סיפורי עם מפי יהודים יוצאי אתיופיה בישראל, הוצ' פרדס (2020)