מאגר עבודות אקדמיות 
עבודה אקדמית? חפשו עכשיו במאגר הענק, האיכותי והעדכני ביותר:
הנחה 12% על כל מאגר העבודות האקדמיות !!! בעת "חרבות ברזל" : קוד קופון: מלחמה
ב"ה. אנו חב"דניקים ולא נחטא בגזל: יש גם עבודות אקדמיות בחינם (גמ"ח). 15,000 עבודות אקדמיות במחיר שפוי של 99 - 390 שח. סרטון על מאגר העבודות האקדמיות
לא מצאתם עבודה מתאימה במאגר? סמסו לנו דרישות לכתיבה מותאמת אישית - ונפנה למומחה חיצוני בעל תואר שני בתחום שלכם לכתיבה הנתפרת לצרכים שלכם בדיוק!
(לא דיינרס) 
עבודות אקדמיות "חמות":
עבודה על החותים התימנים
עבודה בנושא מלחמת חרבות ברזל
עבודה על פסילת חוקי יסוד, בג"צ דיון מורחב, עילת הסבירות
סמינריון על חוק הנבצרות ביבי, בג"צ 2024
עבודה על מחאה נגד הרפורמה המשפטית 2023
רפורמת שר המשפטים יריב לוין, פסקת ההתגברות, ממשלת נתניהו 2023
מחדל הפריות אסותא- החלפת עוברים
בן גביר - ימין פוליטי עולה 2022-2023
מבצע שומר החומות: עזה-רקטות-חמאס 2021
אסון מירון, דוחק הילולת בר יוחאי
הסתערות על הקפיטול, תומכי טראמפ
דובאי 2021: שלום מדינות ערב
עבודת סמינריון על נשים בפוליטיקה
סמינריון בחירות מפלגות אווירה 2021
מצגת אקדמית אלאור אזריה- 99 ש"ח
סרטון הסבר מאגר העבודות האקדמיות
עבודה אקדמית משפטי שדה, הסופר החרדי חיים ולדר, משפט ראווה בתקשורת, אייל גולן והקטינות, פרשת הבר נוער ועוד (עבודה אקדמית מס. 1936)
290.00 ₪
32 עמ'
עבודה אקדמית מספר 1936
שאלת המחקר
כיצד באה לידי ביטוי התופעה שבה העם והתקשורת שופטים מקרים ומשפיעים על מערכת המשפט כגון פרשת חיים ולדר, אייל גולן, ועוד?
תוכן עניינים
שימוש מניפולטיבי והשפעה על ההכרעה השיפוטית
דוגמאות למשפטי שדה תקשורתיים מהעת האחרונה
פרשת חיים ולדר 2022, סופר ילדים חרדי שהטריד עשרות נשים
פרסום שמות חשודים לעומת נאשמים
עיקרון פומביות הדיון בהליכים טרום משפטיים
איזון הפגיעה במוניטין של חשוד מול שיקולים אחרים
צווים של חיסיון לשם הגנת חשודים
פרשת הזמרים אייל גולן, דודי אהרון והקטינות
המסקנה המתבקשת: לא להשתמש בצו איסור פרסום
הצעות חוק לאיסור פרסום שמות חשודים
עבודה זו תעסוק במשפט ככלי לשינוי חברתי, תת נושא - "משפטי שדה" - התופעה שבה העם והתקשורת שופטים מקרים ומשפיעים על מערכת המשפט כגון פרשת חיים ולדר, אייל גולן, ועוד מקרים מתוקשרים.
משפט שדה תקשורתי הוא משפט ראווה בו הציבור נוטה אחרי מניפולציות לדון אדם או תופעה ולהשפיע על שופטים[1].
במקרים רבים מתברר כי חשד נגד פלוני היה בלתי-מבוסס, או נבע מטעות בזיהוי או מתלונת-כזב ; אלא ששמו פורסם כבר ואת הנעשה אין להשיב. הניסיון שב ומלמד כי הדבר מטיל על אדם כתם שקשה מאד למחותו, אפילו לא הואשם ונוקה מכל חשד, שכן עצם הצגתו בפומבי כ"חשוד" עלול להביא לפגיעה קשה בו ובמשפחתו, ככל מעגלי חייהם.
חוק בתי המשפט קובע כמה עילות שמכוחן רשאי בית המשפט לסגור את הדלתיים בדיון משפטי, ובכך להביא לידי איסור פרסום אוטומטי על פרטי הדיון שנסגר. כן קובע החוק עילות למתן צו איסור פרסום - להלן צו חיסוי - אשר אוסר לפרסם את המידע הספציפי הנקוב בו. עם זאת, קיימת מחלוקת בשאלה אם נתונה לבית המשפט סמכות כללית - בלתי-מותנית בעילות סטטוטוריות - לסגור דלתיים בהליכי מעצר ושחרור בערובה או לתת צווי חיסוי על שמות חשודים. המחלוקת בשאלה זו מעוררות התנגשות בין זכויות ואינטרסים של החשוד, מזה, לבין פומביות הדיון, חופש הביטוי ו"זכות הציבור לדעת", מזה. מעורבים במחלוקת זו המחוקק, בתי המשפט, האקדמיה, פרקליטים מחיי-המעשה, אמצעי התקשורת והציבור הרחב - אך מזה עשרות שנים אין בה לא דעה מוסכמת, לא הלכה מוסמכת ואף לא פרקטיקה שיפוטית אחידה ; ואף מספר ניסיונות להסדר חקיקתי לא עלו יפה[2].
פרשת חיים ולדר 2022, סופר ילדים חרדי מפורסם מאוד שהטריד עשרות נשים:
פורסם תחקיר מאת העיתונאים אהרן רבינוביץ ושירה אלק בעיתון "הארץ", לפיו ולדר תקף מינית ואנס נערות וצעירות במשך שנים. נפתחה חקירת משטרה וולדר התאבד.
ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)
[1] שאול שרף "שופט פוליטי בחברה דמוקרטית" מאזני משפט יד, 41 (2021)
[2] תמר הרמן מדד הדמוקרטיה הישראלית 2020, המכון הישראלי לדמוקרטיה, 2020
