‏290.00 ₪

תוכן עניינים

 מבוא

א. תנאי ההדדיות בדוקטרינת השתק פלוגתא ועקרון החלוקה ההוגנת של סיכוני המשגה בהתדיינות

1. עקרון זהות הצדדים, דרישת הצדדיות ותנאי ההדדיות

2. חלוקה הוגנת של סיכוני התדיינות

3. חלוקה הוגנת של סיכוני פיצוי

4. בדיקת טענות באשר לנטישת תנאי ההדדיות

ב. "היה יומך בבית-המשפט" - הזדמנות מלאה והוגנת להתדיין

פסיקה עדכנית

מסקנות

ביבליוגרפיה 

שאלת המחקר

כיצד בא לידי ביטוי שימור תנאי ההדדיות בדוקטרינת השתק פלוגתא?

השתק פלוגתא" - כאשר בית משפט הכריע בנושא מסוים כחלק מהדיון בין הצדדים, גם אם הנושא לא היה עילת התביעה. לצורך קביעה שיש השתק פלוגתא נדרשים ארבעת התנאים:

הנושא הנדון הוא אותו נושא מבחינה משפטית ועובדתית

הנושא נדון כבר בהליך הראשון על ידי הצדדים

בית המשפט הכריע בנידון, במפורש או במשתמע

ההכרעה בפלוגתא הייתה חיונית לצורך פסק-הדין הראשון

כאשר ניתן תוקף של פסק דין להסכם בין הצדדים, קשה יותר לקבוע שהשתק פלוגתא מתקיים, אולם הדבר אפשרי.

בית-המשפט העליון פסק בעניין ניסים, תוך הסתמכות על פסיקתו הקודמת, כי "השתק פלוגתא מתקיים בנסיבות מסוימות גם במקרה של חריג לכלל ההדדיות בתנאי שבנסיבות אלה יהיו כל האינטרסים שעליהם בא עיקרון זהות הצדדים לשמור, מוגנים". בראשית השתלשלות הפרשה נדחתה תביעה של המערערת, קונה בחוזה למכירת דירה, נגד אחיה, שלוחה לעריכת ההסכם, ונגד בעלי הערת-אזהרה רשומה על אותה דירה. בית-המשפט דתה את תביעותיה של המערערת, תוך שהוא קובע כי ידיעת אחיה על אודות הערת-האזהרה מיוחסת לה, המערערת הגישה תביעה שנייה, הפעם נגד עורך-הדין שערך את ההסכם, לתשלום פיצויים בגין רשלנות מקצועית. המערערת טענה, בין היתר, כי המשיב התרשל בכך שלא דאג לרישום זכויותיה בדירה, מנגד טען המשיב כי המערערת ידעה על קיום הערת-האזהרה הנוגדת, בית-המשפט קיבל טענה זאת של המשיב, ופסק כי ידיעת המערערת על אודות קיומה של הערת-האזהרה מהווה פלוגתא פסוקה בהליך שבין המערערת למשיב, אף-על-פי שהמשיב לא יכול להיות מושתק על-ידי קביעות נוגדות בהליך הקודם - באשר לא היה צד להתדיינות זו, די בכך, קבע בית-המשפט, שלמערערת "היה יומה בבית-המשפט" בהליך הקודם שתהא מושתקת בתביעה הנוכחית, בכך - לגישת בית-המשפט - השתמרו האינטרסים העומדים ביסוד העיקרון של זהות הצדדים.

בחיבור זה אבקש לברר אם אומנם השתמרו, בנסיבות המקרה ובנסיבות מקרים דומים לו, האינטרסים העומדים ביסוד העיקרון של זהות הצדדים, או ליתר דיוק: ביסוד תנאי ההדדיות, שהינו מרכיב בעיקרון של זהות הצדדים. בפרק א אטען כי אינטרס מרכזי בשימור תנאי ההדדיות בדוקטרינת השתק פלוגתא הוא העיקרון של חלוקה הוגנת של סיכוני המשגה בהתדיינות, וכי לפחות בדרך-כלל, חלוקה הוגנת כזו בהליך אזרחי היא חלוקה שוויונית בין התובע לנתבע, כן אטען בפרק זה כי עיקרון זה משתקף אף כאסטרטגיה יסודית בהליך אזרחי שגילום מרכזי שלה הוא כלל מידת ההוכחה במשפט אזרחי, בפרק ב אראה כי הרעיון של "היה יומך בבית-המשפט" (המתקשר לדרישה שיש לאפשר לצד שמושתק על-ידי זר להתדיינות המקורית הזדמנות מלאה והוגנת להתדיין) אינו התגלמות או שיקוף של עקרון החלוקה ההוגנת של סיכוני ההתדיינות, ואינו יכול להוות תחליף לו במצבים בהם נדרש לסטות מתנאי ההדדיות. מסקנתי תהא לפיכך כי ספק אם ניתן להצדיק את החלטת בית-המשפט העליון להשתיק את המערערת בעניין ניסים.

בית המשפט בישראל קבע שהשתק פלוגתא חל לא רק על בעל דין שהיה צד בהליך הראשון אלא גם על מי שיש לו אותו אינטרס כמו בעל הדין בהליך הראשון.

הדעות חלוקות האם השתק פלוגתא חל במקרה שניתן פסק דין ללא שבית המשפט דן בנושא, למשל בהיעדר הגנה. בפסק הדין ב-ע"א  אליהו נ' יחזקאל קבעו השופטים שמעון אגרנט ומשה עציוני שהשתק פלוגתא אינו חל וקביעה זאת שמשה במקרים מאוחרים יותר וכונתה "הלכת אליהו". עם זאת, השופטת מרים נאור והשופט אליקים רובינשטיין אמרו שאין לקבל את הלכת אליהו אם בגלל שמעולם לא הייתה הלכה מחייבת ואם בגלל שיש לשנותה, מכיוון שהדבר משאיר פתח בפני בעלי דין להימנע מהתדיינות בתביעה המוגשת נגדם כדי לשמור את האפשרות להתדיין במועד מאוחר יותר, דבר שאינו רצוי מבחינת סופיות הדיון. השופט חנן מלצר חלק על דעתם ואמר שיש להמשיך לדבוק בהלכת אליהו, הגם שבאותו מקרה הסכים לתוצאה אליה הגיעו עמיתיו מנימוקים אחרים.

 במקרה אחר הסתמך השופט אליעזר ריבלין על עמדתם של השופטים מרים נאור ואליקים רובינשטיין וכתב: "בית משפט זה פסק בעבר כי פסק דין בהיעדר התייצבות ואף בהיעדר הגנה יכול ליצור השתק פלוגתא". באותו מקרה הוא גם קבע שהשתק פלוגתא חל גם על פלוגתא שהוכרעה בתביעה קטנה‏.

ברעא 8973/10 בנק אוצר החייל בע"מ נ' גולייט בן ברוך (עליון, מ נאור, י דנציגר, נ סולברג) נקבע כי הלכת אליהו תקפה,ככל שזהו פסק הדין העדכני ביותר הלכה זו טרם נסתרה.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

פרופ' גבריאל הלוי תורת דיני הראיות כרך ג (הוצאת בורסי)

נינה זלצמן מעשה בית דין בהליך אזרחי, הוצאת רמות, אוניברסיטת תל־אביב‏, התשנ"א

ע"א מוסקונה נ' סולל בונה בע"מ (טרם פורסם, ניתן ביום ט"ו בכסלו התש"ע )

ע"א מ"י נ' חירם לנדאו עבודות עפר כבישים ופיתוח בע"מ, פ"ד מ(1) 658

R.O. Lempert "Modeling Relevance" 75 Mich. L. Rev.  1021, 1034- 1041.

 Bentham of Jeremy Works The "Evidence Judicial of Rationale" Bentham .J

 171 ( ,.Ed Bowring .J ,York New ,VII .(Vol