עבודה אקדמית? חפשו עכשיו במאגר הענק, האיכותי והעדכני ביותר:

סמינריון צדק חלוקתי משפט ותרבות (עבודה אקדמית מס. 1929)

‏190.00 ₪

18 עמודים עבודה מספר 1929

עבודה אקדמית מספר 1929
סמינריון צדק חלוקתי משפט ותרבות

 

שאלת המחקר

כיצד בא לידי ביטוי צדק חלוקתי?

 

פי תפיסת "הליברליזם הפוליטי" של רולס (Rawls), כל האזרחים יוכלו ליהנות בפועל מזכויות המחולקות בשוויוניות אך ורק אם כולם יזכו בהזדמנות שווה לממש אותן. בהציבו את הדרישה המעשית שזכויות שוות יהיו בעלות "ערך שווה" לכל, רולס עובר מפרשנות ליברלית לפרשנות סוציאל-דמוקרטית של השוויון האזרחי. שתי הגישות מבוססות אומנם על עקרון השוויון האזרחי, אך הן חלוקות לגבי הדרוש לשם הבטחת "שוויון זכויות" לכל. הצלחתה הפוליטית של הפרשנות הסוציאל-דמוקרטית הובילה להיווצרות משטרים של מדינת-רווחה (באיזורים מיוחסים, בגבולות מדיניים ולתקופות מוגבלות), משטרים אלה שואפים לנהל מדיניות של חלוקה-מחדש שתתאים לדרישה של מתן "ערך שווה" לזכויות שוות לכל. הם סימנו כמטרה פערים מעמדיים או אי-שוויון חברתי המגבילים את ההזדמנויות של כל פרט לממש את זכויותיו, ולכן "מחסירים מערכן". במדינת-רווחה, קבוצות חלשות זכאיות לפיצויים במובן של טובין בסיסיים (כגון כסף, זמן וביטחון). "משאבים" אלה מתפקדים כאמצעי חשוב לקידום "הזדמנויות" (כגון גישה לבתי-משפט, בתי-ספר, שוק העבודה, שעות פנאי וכן הלאה).

תפיסת-האזרחות הסוציאל-דמוקרטית מבוססת על פירוש לשוויון אזרחי המבטיח צדק חברתי באמצעות חלוקה מחדש של משאבים והזדמנויות, כאשר "חלוקה מחדש" מגלמת פיצוי הנקבע על-פי הקטיגוריות המקובלות של כסף, זמן וביטחון. זו הסיבה לכך שבארי מתנגד להליכה מעבר למימד של חלוקה מחדש. בהנחה שפיצוי בגין אי-שוויון מעמדי באמצעות חלוקה מחדש ממצה את מה שניתן להשיג באמצעים משפטיים ופוליטיים, אפילו תביעות לגיטימיות להגנת המעמד השוויוני של חברים בקבוצות המופלות לרעה אינן מצדיקות את המעבר ממדיניות של חלוקה מחדש אל הפוליטיקה של איזון מחדש של דפוסי הערכה עצמית והכרה הדדית.

לגישת בארי, אילו השכילה מדינת-הרווחה להעניק בפועל לכל אחד ואחת את "ערכן השווה" של זכויותיהם, ובכך להתגבר על חוסר הצדק החברתי, היתה ההפליה נעלמת. ישנן עדויות רבות לנכונותה של תחזית זו. האם חיסולם של גטאות עירוניים ומדיניות "שיקום" נכונה של שכונות מצוקה לא יועילו, בטווח הארוך, למוניטין של החברים בקהילות השחורות? האם עלייה בהכנסות הממוצעות, תנאי המחיה, המעמד החינוכי וכיוצא בזה בקרב קבוצה מופלית והשוואתן לאלה של כלל החברה לא תוביל לשינוי הסטריאוטיפים בתפיסה החברתית את חברי הקבוצה ובתפיסה העצמית שלהם את עצמם? ללא ספק, הפלייתן של קבוצות תרבותיות, אתניות או דתיות שזורה בדרך-כלל בקיפוח מעמדי, עד כדי כך שהסרת הפערים הברורים במשאבים ובהזדמנויות תועיל גם לחברה כולה בהיבט של איזון מחדש של ההערכה העצמית וההכרה ההדדית בין קבוצות בחברה. אולם המתאם האמפירי הזה שבין קיפוח באמצעים לפגיעה בערך הקבוצתי אינו מצדיק התעלמות מן ההבחנה האנליטית בין שני סוגים של נזק: היעדר משאבים והיעדר הכרה.

באשר לשאלה אם החוק יכול להתמודד עם סוג הנזק האחרון, בארי עצמו מעלה כמה סוגיות משפטיות רלוונטיות.7במדינות מערביות אחדות הותר לסיקים לחבוש טורבנים בעת רכיבה על אופנועים או לענוד קירפנים8 במקומות ציבוריים. "פטירתם מחוקים כלליים" אינה תיאור נכון של התופעה. בתי-המשפט קבעו כי הזכות הבסיסית לחופש דת פוזיטיבי, שהסיקים נהנים ממנה ככל האזרחים במדינה הליברלית, גוברת על חוקי התנועה ותקנות הבטיחות. מתן היתר לנשים ולילדות מוסלמיות לחבוש צעיפי-ראש במקומות עבודה או בבתי-ספר או מתן היתר לקצבים יהודיים לשחוט עופות ובעלי-חיים לפי ההלכה הם מקרים דומים. תביעותיהם הלגיטימיות של מיעוטים דתיים להכרה שוויונית באמונותיהם ובמנהגיהם הינן דרישות משפטיות מוצדקות שלא ניתן להיענות להן באמצעים של חלוקה מחדש.

בארי מעלה בבסיס מחקרו שלוש טענות נגד העמדות הרב-תרבותיות1 הנתמכות בכתביהם של מחברים כגון Golston .A 2 Willam, Young .M Iris, 3Taylor 4Charles ואפילו Kymlicka .5 Will  "פוליטיקה של שונות" תחתור תחת העיקרון של שוויון אזרחי; הוא מייחס לתיאוריות רב-תרבותיות מגמה אנטי-אוניוורסלית. יתר על-כן, בארי חושש שיצירת הבדלים במעמדן החוקי של קבוצות על-פי מפתח של זהות תרבותית תוביל להתפוררות של הקהילה הפוליטית: יחד עם זהות אזרחית אחידה, תעורער גם הלכידות הפוליטית. לבסוף, ובעיקר, בארי מתנגד ל"פוליטיקה של הכרה" בשל תפקודה האידיאולוגי: בהסיחה את הדעת מהעיסוק הפוליטי בחלוקה מחדש, היא משרתת למעשה את אלה השואפים לפרק את מדינת-הרווחה. זהו, ללא ספק, טיעון סוציאל-דמוקרטי: "הסחת הדעת ממצוקות משותפות כגון אבטלה, עוני, דיור ירוד ושירותים ציבוריים לקויים היא מטרה מובהקת, לטווח הארוך, של מתנגדי השוויון החברתי."6

ברקע דבריו של בארי אורב החשד הבסיסי ביותר המופנה כלפי אלה המבקשים להחליף את שיח הזכויות בשיח של המידות הטובות (virtues). אין לבלבל בין יחסים משפטיים בין אזרחים, המכירים כל אחד בזולתו כחברים באותה קהילה פוליטית, לבין יחסים בין אינדיווידואלים שהעדפות פרטיות, בניגוד לאינטרס כללי משותף, עומדות לנגד עיניהם. ערבוביה מטעה זו היא הבסיס לטיעון המוכר של הדה-קונסטרוקטיביסטים נגד היסוד המוסרי של השוויון האזרחי (כגון התפיסה הקנטיאנית של שוויון אוניוורסלי): זהות אזרחית אחידה יוצרת מטבעה כוח של "נורמליזציה" (במובן הפוקויאני) המשטח את הזהות האינדיווידואלית. החשד ב"נורמליזציה" מוביל את המאמצים להגן על השונות התרבותית בכיוון שגוי.

עד כאן עיקר הביקורת על העמדות הרב-תרבותיות כפי שבארי תופס אותן. לצד הנימה הביקורתית, בארי נוקט עמדה סבירה בחלק ניכר מהערותיו על סוגיות משפטיות ספציפיות. אולם האסטרטגיה שהוא מצדיק באמצעותה את עמדתו היתה גמישה יותר אלמלא היה מחויב לתפיסת-אזרחות כה מוגבלת. בארי מניח שניתן להימנע משלוש השלכות בלתי-רצויות של עמדות רב-תרבותיות, בתנאי שזכויות תרבותיות יוסדרו במרחב הרעיוני של מדיניות החלוקה מחדש שמתקיים במסגרת מדינת-הרווחה. בכוונתי (1) לתאר את תפיסת האזרחות העומדת ביסוד הדעה של בארי המתוארת לעיל, ולאחר-מכן (2) לנוכח מגבלותיה, לטעון לטובת פרשנות דו-ממדית של שוויון אזרחי, המאפשרת להתייחס לזכויות תרבותיות ברצינות.

 

(1)

ביבליוגרפיה חלקית (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

 Multiculturalism of Critique Egalitarian An - Equality and Culture Barry B.

(Cambridge),

 

(Princeton) Difference of Politics the and Justice Young .I.M.

 

 of Politics The' and Multiculturalism "Recognition of Politics The" Taylor .C

25 (.ed Gutmann .A ,Princeton) 'Recognition.

Rights 

 


העבודה האקדמית בקובץ וורד פתוח, ניתן לעריכה והכנסת פרטיך. גופן דיויד 12, רווח 1.5. שתי שניות לאחר הרכישה, קובץ העבודה האקדמית ייפתח לך באתר מיידית אוטומטית + יישלח קובץ גיבוי וקבלה למייל שהזנת

בזמן הקניה, תועברו לאתר מאובטח ורק שם תתבצע הקניה


‏190.00 ₪

תוספות