‏290.00 ₪

שאלות המחקר

כיצד בא לידי ביטוי בית דין לחוקה?

כיצד בא לידי ביטוי אימוץ חוקה במדינת ישראל?

תוכן העניינים

מבוא    

חקיקת חוקי יסוד            

רפורמת שר המשפטים יריב לוין   

חוקה לישראל    

הצעת פרופ' בנדור             

הצעת המרכז הרפורמי לדת ומדינה            

משפט חוקתי ומדינה דמוקרטית ויהודית 

הטיעון המרכזי  

כיצד נקבעות הוראות החוקה?      

הסמכות המכוננת של הכנסת       

מבחן "משפטי-פורמלי" : האם הכנסת "הוסמכה" לפעול כרשות מכוננת?     

מבחן "חברתי": האם "התודעה הלאומית" מכירה בסמכותה המכוננת של הכנסת?   

האם רצוי כי לכנסת תהא סמכות מכוננת לחוקק חוקה?     

בעיית החוקה בישראל     

מדוע אין חוקה בישראל?

נימוקים בעד ונגד חוקה במדינת ישראל     

האם חוקה מהווה פתרון רצוי לבעיות הקיימות?    

סיכום   

ביבליוגרפיה       

לישראל יש חוקה. זו אמנם חוקה שאינה שלמה ואינה מושלמת, אך המדובר בחוקה שפרקיה - חוקי-היסוד - מכסים חלק ניכר מנושאי החוקות הפורמליות בדמוקרטיות אחרות. עיקרה ברור ומוסכם על הרוב בציבור, בכנסת ובבית המשפט. כמו כן, לאחר ויכוח רב-שנים על הצורך בחוקי-יסוד בעלי אופי חוקתי, נתקבלה הסכמה פוליטית - שבאה בעקבות הסכמה לאומית רחבה - באשר לצורך להשלים את מלאכת כינון החוקה, באמצעות חקיקת חוקי-יסוד נוספים. קונסנזוס זה נוצר, במידה רבה, בעקבות הקפיצה הנחשונית שבוצעה עם חקיקת חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו. חילוקי הדעות העזים שניטשו בכנסת החמש-עשרה, ואשר מנעו את קבלתם של חוקי-יסוד נוספים, עסקו, בעיקרו של דבר, בשאלה מי יהיה הגוף המוסמך לפרש את החוקה - וממילא, להחיל ביקורת שיפוטית על חקיקת הכנסת - בית המשפט העליון או בית משפט מיוחד לחוקה. זוהי כמובן סוגיה יסודית. אולם יש חשיבות רבה לעובדה שחילוקי הדעות אינם מתייחסים עוד לעצם הצורך בחוקה כתובה או בסמכותה של הכנסת לכונן חוקה. זוהי עובדה פוליטית בעלת חשיבות משפטית מובהקת.

אכן, חוקי-היסוד שכבר התקבלו אינם מסדירים את מכלול העניינים ה"חוקתיים". אין גם הסכמה באשר למתווה על פיו יתחברו חוקי-היסוד לגדר חוקה פורמלית אחת ובאשר לאופן קבלתה של חוקה זו (למשל, בדרך של משאל עם). אולם קשה לחלוק על העובדה כי בשנים שחלפו מאז נמנעה האסיפה המכוננת מלמלא את ייעודה, נעשתה בכנסת - ובעיקר בכנסת השתים-עשרה - עבודה רבה, שקידמה את כינון החוקה. עם זאת, כל עוד לא נפתרו סוגיות יסוד פוליטיות, כמו עניין חופש הדת (בכלל זה חופש הנישואין) והגדרת האופן בו מתבטא אופייה היהודי של המדינה, יהיה קשה, אם לא בלתי אפשרי, להשלים את החוקה של מדינת ישראל.

בסופו של דבר, עניין זה של חוקי-היסוד והחוקה אינו עניין משפטני גרידא. החברה הישראלית, המושפעת מהליכיה הפנימיים ומגורמים חיצוניים, הפנימה את הלקח של המאה העשרים : דמוקרטיה ושלטון הרוב כשלעצמם אינם מבטיחים הגנה נאותה על זכויות האדם. חוקה פורמלית, המגבילה את כוח הרוב, והחלת ביקורת שיפוטית על חוקים, נחוצים לשם צמצום הסכנה לפגיעה בערכי היסוד של השיטה. ארצות-הברית הכירה בכך מזה זמן. מדינות אחרות, בעיקר מדינות מערב אירופה, הכירו בכך לאחר מוראות מלחמת העולם השנייה. כך, אנגליה וצרפת, שבעבר לא הכירו כלל במושגים של ביקורת שיפוטית על חוקים, מקבלות היום את הכרעות של בית משפט על-מדינתי - בית המשפט האירופי לזכויות האדם - בעניין כה רגיש. הרפובליקה הפדרלית של גרמניה, שזכר חוקת ויימר הנרמסת לא נעלם ממנה, משלבת חוק-יסוד (שחובר על ידי מעצמות הכיבוש) ובו הגנה על זכויות אדם. בית משפט לחוקה רב-עצמה ובית משפט אירופי. אלה הן התפתחויות דרמטיות, אשר השפיעו על הציבור בישראל ועל הכנסת, ואשר הולידו, בסופו של דבר, את חוקי-היסוד בדבר זכויות האדם ואת ההכרה במעמד החוקתי של מכלול חוקי-היסוד.

אכן, ישראל נבדלת ממדינות המערב הדמוקרטיות בהיעדר הסכמה לאומית בנוגע לסוגיות יסוד מסוימות, ובהיעדר פרוצדורה נפרדת ומובהקת לכינון הסדרים חוקתיים. קשה לומר כי חברי הכנסת, המצביעים באורח שגרתי ותחת כללים של רוב רגיל, מודעים לכך שהם חובשים כובע של רשות מכוננת. זוהי תוצאה של סיבוך שנוצר בשחר ימיה של המדינה. הדרך להתירו היא השלמת חוקי-היסוד ואיחודם לכלל חוקה שלמה, שתאושר בהליך חגיגי של משאל עם ; או, לכל הפחות, על ידי קבלת חוק-יסוד שיסדיר את דרכי החקיקה של חוקי-יסוד. בלא תהליכים אלה, ניוותר עם "הרע במיעוטו": חוקה שאינה שלמה, אך חוקה המגנה באורח מלא על זכויות האדם החשובות ביותר ועם פיקוח שיפוטי מעולה ויעיל.

כתחליף לחוקה יש למדינת ישראל 11 חוקי יסוד. חוקי היסוד אינם נהנים מעליונות לעומת כל חוק אחר שנחקק בכנסת. לאחר שהחוק עובר 3 קריאות בכנסת מתקבל חוק היסוד. אפשר לשנות חוק יסוד בהצבעת רוב של חברי כנסת (61 ח"כ) ולפיכך אין לחוקי היסוד מעמד משפטי מיוחד. בחוקי היסוד יש את הנושאים העיקריים בעניין סמכויות של רשויות המדינה והם מנוסחים בשפה כללית וקצרה. וזאת כדי להבטיח את אופייה של המדינה על פי שני ערכי היסוד: מדינה יהודית ומדינה דמוקרטית. חוקי היסוד האחרונים הם: כבוד האדם וחירותו וחופש העיסוק, המכונים מהפכה חוקתית. בגלל שחוקים אחרים הסותרים את החוקים האלה בטלים.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

לין אוריאל, לויה שלומי,כיצד שונתה השיטה הפוליטית בישראל. הוצאת טפר (2023)

פרופ' אריאל בנדור, פרופ' שחר ליפשיץ, ד"ר קנר ירון. אמנה ישראלית (לאור הקרע בעם ורפורמת נתניהו-לוין), הוצאת משכל  (2023)

שמחה רוטמן למה שהעם יבחר את השופטים? המדריך לרפורמה. הוצאת סלע מאיר (2023)

תח בסס מאמר